תגובה לנתוני ה"אין אינפלציה" בסין

| רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות |

הצרכן הסיני מתקשה לצרוך ועושה רושם כי גם הריבית הנמוכה מאוד, 3.1%, לא גורמת לו לצרוך ולא לחסוך.
בחודש פברואר רשם מדד המחירים לצרכן בניכוי מספר פריטים תנודתיים ירידה של עשירית אחוז לעומת פברואר אשתקד וזאת בפעם הראשונה לאחר 4 שנים. מדד זה משקף היטב את חולשת הביקוש המקומי בכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
מדד המכירות הקמעוניות, המהווה אינדיקציה לצריכה הפרטית, עלה 3.7% בשנה שעברה, אמנם קצת מעל הצפי, אך רק מחצית משיעור עלייתו בשנת 2023. גם מדד אמון הצרכנים רושם רמות נמוכות, יחסית, בחודשים האחרונים.
מדד המחירים לצרכן עצמו הפתיע לרעה עם ירידה שנתית של 0.7%, בעוד כלכלנים העריכו כי הירידה תהייה 0.5% "בלבד" ולאחר שבחודש הקודם עלה המדד 0.5%.
לשם השוואה, זו הפעם הראשונה שהמדד יורד מאז ינואר אשתקד (0.8%-) וזאת למרות 5 הורדות של הריבית במרוצת 3 השנים האחרונות, שאמורות היו לאושש את הצריכה הפרטית.
יש לציין כי גם מכיוון ההיצע לא מסתמנים לחצי מחירים. מדד המחירים ליצרן ירד 2.2% ב-12 החודשים האחרונים עד פברואר, דומה לירידות שרשם בחודשיים הקודמים.
ממשלת סין הציבה יעד צמיחה של 5% לשנת 2025, דומה ליעד של 2024, שהושג אשתקד בדוחק. בנוסף הוצב יעד אינפלציה של 2% לראשונה לאחר שנים ארוכות שהיעד עמד על 3%.
נראה כי יעד האינפלציה המונמך לוקח בחשבון את האינפלציה הנמוכה (ואף שלילית), אך עדיין המרחק בין השניים גבוה. עושה רושם כי הן הממשלה – דרך עוד מתן תמריצים – והן הבנק המרכזי של סין – דרך עוד הורדות ריבית (למרות שהריבית כיום היא הנמוכה בכל הזמנים שם) יצטרכו לעשות יותר .
זאת, במיוחד נוכח החרפת מלחמת הסחר והמכסים מול ארצות הברית.
החדשות מסין מקשות גם על גוש האירו, שמנסה להמריץ את הפעילות הכלכלית המדשדשת. בגרמניה, הכלכלה הגדולה בגוש, יצאה הממשלה החדשה עם חבילת תמריצים רחבת היקף, אך חלק גדול מהפעילות תלוי בסחר החוץ עם סין. כל עוד ההוצאות לצריכה פרטית של משקי הבית הסיניים תישארנה מתונות, הדבר יפגע בסחר החוץ של הגוש, יקשה על הפעילות העסקית שם ויקזז את השלכות ההרחבות הפיסקאליות.