לקראת נתוני מדד המחירים לצרכן ביום שישי ונתוני הצמיחה ביום ראשון

| עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים |

בארץ

ממתינים לנתוני מדד המחירים לצרכן ביום שישי ונתוני הצמיחה ביום ראשון.

סקר מגמות בעסקים לחודש אוקטובר הצביע (כצפוי) על ירידה בסנטימנט החברות בענף המלונאות, לאור התעצמות המלחמה בצפון (ענף התיירות משמעותי בצפון) והמשך הקיפאון בסך כניסות התיירים שעומד על כ-חמישית מהרמה הממוצעת שלפני המלחמה. בשאר ענפי המשק המדדים נותרו חיוביים עם ירידות קלות. במבט לפי מחוזות נרשמה ירידה קלה בסנטימנט בכל המחוזות (מלבד יציבות במרכז) כאשר בלטה לשלילה הירידה החדה במחוז חיפה. דבר שמדגיש את השונות בפעילות הכלכלית בין הצפון לשאר הארץ והיקף הפגיעה הלא-סימטרית בפעילות. בהתאם לכך, ביום ראשון יתפרסמו נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון השלישי ואנו צופים שהצמיחה תהייה נמוכה מאוד בדומה לנתוני הרבעון השני.

עוד קודם, ביום שישי יתפרסמו מדדי המחירים לחודש אוקטובר כאשר אנו צופים עלייה של 0.6-0.5 אחוז במדד בהובלת מחירי המזון (עליות מחירים לאחר החגים), עלייה עונתית במחירי ההלבשה ועלייה חדה במחירי הטיסות לחו"ל (חגים וביטולי הטיסות של החברות הזרות). מדד אוקטובר צפוי להיות המדד הגבוה האחרון השנה, כאשר שני המדדים הבאים (נובמבר ודצמבר) צפויים להיות אפסיים ואף שליליים. שנת 2024 צפויה להסתיים באינפלציה של 4.0 אחוזים.

הגירעון כאחוז מהתוצר ירד באוקטובר וימשיך לרדת בחודשיים הבאים, אך עדיין יישאר גבוה מעל היעד הממשלתי.

הכנסות המדינה ממסים באוקטובר עמדו על כ-37 מיליארד ₪. עלייה חדה (כ-26%) בהשוואה לאוקטובר בשנה שעברה שהושפע מאוד לשלילה מפרוץ המלחמה. לאור 'היציאה' מהחישוב השנתי של חודש אוקטובר אשתקד הגירעון המצטבר כאחוז מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-7.9 אחוזים, ירידה ראשונה מאז סוף 2022. להערכתנו נסיים את שנת 2024 בגירעון סביב ה-7.7 אחוזים מהתוצר, מעל ליעד הממשלתי.

אלו חדשות ישנות. השאלה הגדולה היא התקציב לשנת 2025, משרד האוצר מניח שהתקציב שאושר בממשלה כולל התאמות פיסקאלית של כ-35 מיליארד ₪ (15 מיליארד בצד הוצאה ו-20 מיליארד בצד ההכנסות) דבר שיוביל לגירעון של מעט מעל ל-4 אחוזים. אנו סבורים שבפועל עוד נראה עדכונים גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות כך שהגירעון בסוף 2025 יעמוד להערכתנו סביב ה‑5.5 אחוזים (וזאת בהנחה שהמלחמה העצימה לא תימשך מעבר לרבעון הראשון של השנה הבאה).

בעולם

טראמפ 2.0. - בחירתו של טראמפ הובילה לסנטימנט חיובי בשווקים ולהתחזקות הדולר.

הבנק המרכזי ימשיך ויפחית את הריבית עד שיהיה ברור מה מדיניות הממשל וההשפעה על האינפלציה.

בהחלטת הריבית (יומיים לאחר הבחירות) הבנק המרכזי הפחית כצפוי את הריבית בפעם השנייה ברציפות, אך הפעם ברבע נקודת אחוז ל-4.25-4.50 אחוזים, זאת לאור המשך הירידה באינפלציה ולמרות חוזקה של הכלכלה. נגיד הבנק ציין שהבנק מתכוונן להמשיך ולהפחית את הריבית שעדיין ברמה מרסנת, לאור הציפיות שלהם להמשך ירידה באינפלציה, ההערכות שלהם ששוק העבודה פחות הדוק (התמתנות בלחצי השכר) ושתוצאות הבחירות לא ישפיעו על המדיניות בטווח הקצר (עוד נראה את זה...).

החששות מאי וודאות לגבי זהות המנצח לנשיאות ארה"ב התפוגגו במהירות כאשר ההכרזה על טראמפ כזוכה הייתה מהירה מהצפוי. השווקים בארה"ב זינקו לאור הערכות שמפלגתו כנראה גם השיגה את הרוב בסנאט ובבית הנבחרים, דבר שיאפשר לו ליישם חלק ניכר מהבטחותיו בדגש על הפחתות מיסים והקטנת רגולציה, לצד ירידה בהסתברות למשבר נוסף סביב תקרת החוב. טראמפ הביע את רצונו להטיל מכס אוניברסלי של לפחות 10 אחוזים (ו-60% על סין) וגם לעצור משמעותית את ההגירה (ולגרש מהגרים לא חוקיים). אם יממש זאת הדבר יעלה את האינפלציה, אך במידה וגם יצליח לסיים את המלחמות באירופה ובמזרח התיכון ירידת מחירי הדלק תקזז חלק מכך.

הפוקוס השבוע יהיו המינויים לקבינט החדש, ובצד הכלכלי הדגש יהיה על נתוני האינפלציה שיתפרסמו מחר (רביעי), כאשר אנו צופים שהיא תישאר ללא שינוי על 2.4 אחוזים (ליבה על 3.3%).

היצוא של סין ממשיך לעלות ומכין את הקרקע לעימות המחודש עם טראמפ

ממשלת סין ממשיכה להגביר את הסיוע לכלכלה כאשר הודיעה על הקמת קו אשראי ישיר למחוזות במדינה בסכום של כ-1.4 טריליון דולר (ביואן זה יותר גדול כ-10 טריליון) ל-5 השנים הבאות. זאת כדי שהרשויות המקומיות יוכלו לגייס הון, למחזר אשראי (בריבית זולה יותר) ולהקטין את החששות מהחזרי החוב, זאת לאחר הירידה בתקבולים ממסים כתוצאה מההאטה בשוק הנדל"ן.

למרות צעדי הממשלה המרחיבים בחודשיים האחרונים והפחתות הריבית, הנתונים השוטפים ממשיכים עדיין להצביע על חולשה בצריכה הפרטית. להערכתנו, סביר להניח שנראה את ההשפעה רק במהלך השנה הבאה. האינפלציה (ללא מוצרי המזון) המשיכה וירדה ב-0.3 אחוז בנובמבר עדות לחולשה בביקושים המקומיים שגם באו לידי ביטוי בקיפאון ביבוא. נקודת האור ממשיכה להיות היצוא שזינק ב-12 החודשים האחרונים עד לאוקטובר ב-13 אחוזים, הקצב המהיר ביותר מזה כשנתיים, זאת גם לאור התמיכה הממשלתית. תמיכה זו תוביל כנראה השנה לשיא בעודף של סין ותגרור ביקורת רבה אצל שותפות הסחר שלה, בדגש על ארה"ב והנשיא החדש/ישן שלה. (שרגיש במיוחד לנושא).

הציפיות להפחתת ריבית בגוש האירו התחזקו והאירו נחלש.

בבריטניה הריבית אמנם ירדה, אך להערכת הבנק התקציב יוביל לעלייה באינפלציה ולכן המשך הפחתת הריבית תהיה הדרגתית.

בעוד שבחירתו של טראמפ הובילה לציפיות שהריבית בארה"ב תרד פחות, בגוש האירו התוצאה הייתה הפוכה (גם לאור חששות מפגיעה בסחר בין הגושים). לאור זאת ראינו את האירו נחלש וגברו הציפיות שהריבית תמשיך לרדת אף מתחת ל-2 אחוזים בסוף השנה הבאה.

בבריטניה הבנק המרכזי הפחית את הריבית כצפוי ברבע נקודת אחוז ל-4.75 אחוזים לאור המשך הירידה באינפלציה. נגיד הבנק ציין שהיא תמשיך לרדת, אם כי הדגיש כי הדבר יהיה בהדרגתיות. בתחזיות המעודכנות הבנק צופה שהתקציב החדש יוביל לעלייה של כחצי נקודת אחוז באינפלציה בשנה הבאה. הפרסום תרם להתחזקות הפאונד (לא מול הדולר) כאשר קטנו הסיכויים שנראה הפחתה בהחלטה הבאה (19 בדצמבר), אם כי להערכתנו היא תמשיך לרדת במהלך השנה הבאה.