| עו"ד יונתן ברנד, מנכ"ל אולטרה פיננסים |
להלן התייחסותו של יונתן ברנד, מנכ"ל אולטרה פיננסים, למאבק בין הגופים לרכישת השליטה בישראכרט:
"קל לפטור את הצעתה של אל על (TASE:ELAL) כגימיק, שכן מדובר בחברה כושלת שהמדינה נאלצת להציל באופן שיטתי בתקופות שבהן היא אינה נהנית ממונופול מלא.
מעבר לכך, בחינת היקף המאזנים של שתי החברות מעלה שאין היגיון בהצעה זו. אם כבר, היה יותר הגיוני שישראכרט תרכוש את אל על – וגם זה נשמע מופרך באותה מידה.
עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעניין הרב שמגלות חברות רבות בישראכרט. זה מעניין במיוחד מכיוון שישראכרט, כשלעצמה, אינה נחשבת לאחת החברות האטרקטיביות ביותר בשוק ההון הישראלי, במיוחד בהיבט המשמעותי של תשואה לבעלי מניות.
אז מדוע בעצם העניין הגובר? בשנים האחרונות ניסו מספר מועמדים להשתלט על החברה, בעיקר חברות ביטוח ורשתות קמעונאיות. הוצעו מספר סיבות לכך:
האחת, דאטה - נטען כי המידע שברשות חברת כרטיסי האשראי על לקוחותיה הוא רב ערך. עם זאת, נראה שזו אינה סיבה משכנעת במיוחד עבור חברות הביטוח, שכבר מחזיקות בנתונים רבים על לקוחותיהן. בנוסף, מזה שנים שבנק ישראל מנסה לקדם את נושא המודיעין העסקי בשוק כרטיסי האשראי ללא הצלחה משמעותית, מה שמרמז שהערך בתחום המידע אינו גדול כפי שניתן היה לחשוב.
השנייה, יעילות - בהשוואה לשתי חברות כרטיסי האשראי האחרות, ישראכרט (TASE:ISCD) נמצאת בפיגור משמעותי מבחינת היעילות התפעולית. נטען כי היא עשויה למשוך בעל שליטה אגרסיבי שיפעל לשיפור הרווחיות באמצעות התייעלות. עם זאת, גם סיבה זו נראית חלשה, שכן אם באמת הייתה הזדמנות פז בתחום ההתייעלות, היה צפוי שקרנות השקעה דוגמת פימי היו מנצלות זאת כבר. יתרה מכך, מדובר בחברה גדולה עם ועד עובדים חזק, כך שקשה לבצע בה שינויים עמוקים במהירות.
הסיבה המרכזית לעניין הגובר מצד הגופים המוסדיים נעוצה, לדעתי, בשינויי הרגולציה המתרחשים בתחום הבנקאות בישראל.
רק לאחרונה פרסם המפקח החדש על הבנקים, דני חחיאשווילי, דוח שמטרתו להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. הדוח מציע שני שינויים מרכזיים: האחד, לאפשר לחברות ביטוח להחזיק בשליטה בגורם בנקאי; והשני, להקל על גופים בנקאיים קטנים ולהפחית את חסמי הכניסה לענף הבנקאות.
הגופים המוסדיים מנסים כבר שנים להיכנס לתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, אך ללא הצלחה. הם רוכשים חברות אשראי חוץ בנקאיות או מנסים להקים פעילות עצמאית, אך שוב ושוב נכשלים. מתוך כטריליון ש"ח של אשראי עסקי במשק, הגופים המוסדיים מחזיקים רק בכ-500 מיליארד ש"ח, ורוב האשראי הזה מופנה לעסקים גדולים. לעומת זאת, כ-96% מהאשראי לעסקים קטנים ובינוניים נמצא עדיין בידי הבנקים.
האם תחום זה מעניין את ישראכרט? בהחלט. החברה הכפילה את תיק האשראי המסחרי שלה בשנתיים האחרונות, ממיליארד ש"ח לשניים.
כעת נחבר את הנקודות: האם גופים מוסדיים יוכלו להחזיק בבנקים? כן. האם חברות כרטיסי האשראי יוכלו להפוך לבנקים קטנים עם הקלות רגולטוריות? כן. האם ישראכרט מפתחת את פעילות האשראי שלה, ובפרט לעסקים קטנים ובינוניים, שהיום מדובר בשוק בלתי מנוצל? כן. זו בדיוק הסיבה לעניין הגובר ברכישת החברה."