| עו"ד יונתן ברנד, מנכ"ל אולטרה פיננסים |
הבחירות הקרובות לנשיאות ארצות הברית צפויות להשפיע לא רק על הכלכלה האמריקאית, אלא גם על הכלכלה העולמית, כולל זו הישראלית. כלכלת ישראל קשורה באופן הדוק עם זו של ארצות הברית, ולכן שינויים משמעותיים במדיניות הכלכלית בארה"ב, בעקבות תוצאות הבחירות, עשויים להשפיע באופן ישיר על שוק האשראי, ההשקעות, והפעילות הכלכלית הישראלית.
המרוץ בין דונלד טראמפ לבין קמלה האריס אינו רק עניין פוליטי – יש לו השלכות כלכליות כבדות משקל על כל משק בית בישראל. התוצאות יקבעו את מדיניות המס, הריבית והרגולציה בארה"ב, מה שישפיע הן על החברות הישראליות המנהלות השקעות בארה"ב והן על הון בינלאומי שיושקע או יימנע מהשקעה בישראל. בנוסף, השפעות ישירות ועקיפות יורגשו גם בתחום האשראי הלא-בנקאי, שמתחיל להתפתח בישראל ותלוי רבות בשוקי ההון והאשראי העולמיים.
בחירה מחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות צפויה להוביל למדיניות כלכלית המתמקדת בשוק חופשי, מה שעלול להיטיב עם משקיעים. טראמפ ייטה להפחתת מיסים על חברות והשקעות, דבר שצפוי לעודד מגמות של עלייה בשוק ההון בטווח הארוך. רפורמות כלכליות תחת טראמפ צפויות גם להפחית את הרגולציה הפיננסית, מה שיגדיל את האטרקטיביות של השקעות אמריקאיות, ובאופן עקיף, ישפיע לחיוב על חברות ישראליות המנהלות פעילות בארה"ב.
הפחתת המיסוי על השקעות ריאליות יכולה להוביל לזרימת הון מוגברת לשוק ההון הישראלי, מה שייצור הזדמנויות חדשות להשקעות בתחומים כמו טכנולוגיה, נדל"ן, ואנרגיה. חברות טכנולוגיה ותשתיות ישראליות עשויות להרוויח משמעותית מכך, שכן חברות אלו נחשבות לכוח משמעותי בתחום זה.
עם זאת, חשוב לזכור כי הפחתת הרגולציה עלולה גם להגביר את התנודתיות בשווקים הפיננסיים, דבר שיחייב את החברות להשקיע יותר בניהול סיכונים. במקביל, ירידת הריבית בארה"ב תחת טראמפ עשויה להפעיל לחץ על הורדת ריבית גם בישראל, מה שעלול ליצור השלכות מעורבות עבור שוק האשראי הלא-בנקאי.
לעומת זאת, בחירה של קמלה האריס, מועמדת המפלגה הדמוקרטית, עשויה להביא לשינוי גישה בכל הנוגע למיסוי ולרגולציה. כמו במקרים קודמים של מועמדים דמוקרטיים, בטווח הקצר שוק ההון עשוי להגיב בעליות, אך בטווח הארוך, מדיניותה הכלכלית תתמקד בהעלאת מיסים על חברות גדולות והשקעות הון, תוך הדגשת מיסוי הוגן ורפורמות חברתיות.
מדיניות זו עשויה להוביל לכך שחברות ישראליות המנהלות השקעות בארה"ב ישקלו מחדש את היקף פעילותן, בייחוד אם יוטלו תקנות קפדניות יותר על סקטורים מסוימים או אם יגדלו עלויות המיסוי. תחומים כמו פינטק עשויים להיפגע בעקבות העלאת הרגולציה על המגזר הפיננסי, אך מצד שני, טכנולוגיות ירוקות ואנרגיה מתחדשת עשויות ליהנות מהשקעות ממשלתיות מוגברות בתחומים אלו, הנחשבים לחשובים עבור ממשל דמוקרטי.
מכיוון שהריבית בישראל מתכתבת באופן הדוק עם הריבית בארה"ב, כל שינוי במדיניות הריבית האמריקאית ישפיע גם כאן. טראמפ, בדומה לנשיאים רפובליקניים קודמים, צפוי לתמוך בהורדת ריבית, מה שעשוי ליצור פער מול השקל ולהפוך את המטבע המקומי לאטרקטיבי יותר להשקעות.
מצב זה יכול להוביל לעלייה בהשקעות בשקל, אך גם להפעיל לחץ על הורדת ריבית בישראל. השפעה זו עשויה להיות מורכבת עבור גופי אשראי חוץ-בנקאיים, מכיוון שהם לא מלווים ישירות מהציבור כמו הבנקים, אלא באמצעות שוק ההון או גופים פיננסיים אחרים.
נושא נוסף וקריטי עבור הכלכלה הישראלית הוא כספי הסיוע שמעניקה ארה"ב לישראל, במיוחד בתחום הביטחוני. כל נשיא שייבחר – בין אם רפובליקני ובין אם דמוקרטי – צפוי להמשיך את הסיוע הביטחוני, אך היקפו ותנאיו עשויים להשתנות. בעוד שתחת טראמפ ייתכן שנראה גמישות רבה יותר בשימוש בכספי הסיוע, האריס עשויה להדגיש שימוש בסיוע לטובת שיתופי פעולה טכנולוגיים בתחומים כמו אנרגיה ירוקה. בכל מקרה, כספי הסיוע תורמים ליציבות הכלכלית של ישראל, כאשר שינויים בהיקפם או בתנאיהם עשויים להשפיע על שער השקל ועל מאזן התשלומים של המדינה.