| יוני פנינג הוא אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות |
המדד הזה גבוה באופן חריג כמובן בראייה היסטורית. ודוחף אותנו הרבה מעל לטווח היעד של בנק ישראל. השפעות המלחמה על הכלכלה בכלל ומדד המחירים בפרט ממשיכות כמובן להיות בולטות. מחירי הטיסות, שעלו בצורה חדה החודש צפויות להמשיך ולהשפיע לפחות על המדדים הקרובים. למעשה, על פי שיטת המדידה הנוכחית של הלמ"ס, גם אם מחר בבוקר יחזרו לפה כל חברות התעופה הזרות, אופן המדידה של רכישת הכרטיסים במהלך אוגוסט צפוי להתבטא במדד עד חודש אפריל בשנה הבאה.
אבל יותר מכך, מעבר לתיקון שיבוא בשלב כזה או אחר במחירי הטיסות, גם עליית מחירי השכירות בשל המחסור בדירות לא צפויה לדחוף אותנו מעל היעד במדדים הבאים. ואם לא זה, אז וגם אם יתברר שענף החקלאות יצליח להתגבר על המחסור בפועלים, לקראת חגי תשרי הקרובים, עליית המע"מ בינואר כבר תדאג, כמעט בוודאות, שנבלה לפחות את החורף הקרוב הרבה מעל לף ה-3.0%. וכמו שזה נראה כעת, גבוה משמעותית מכך.
בטווחים הארוכים יותר, ציפיות האינפלציה לשנה הגלומות בשוק ההון המקומי נוטות מזה זמן לנבא מעט פחות מאותו רף 3%. זה לא חריג בשביל השוק לצפות שעלייה לסדר גודל של 3.6% אינפלציה במהלך שנה תסתיים בתוך טווח היעד. הרטוריקה הנחושה של בנק ישראל לשמור על יציבות המחירים המקומית היא כמובן עוד גורם ראוי לציון בהקשר הזה. מאידך, הפעם, זה כבר מגיע עם שוק עולמי שממשיך לשעוט קדימה, או במקרה של ציפיות האינפלציה והריבית של העולם המערבי, למטה. ככל שהפער הזה בינינו לבין העולם ייסגר מתיקון בצד שלנו, נעריך שהוא יהיה מהיר. בינתיים, כאמור, הוא צפוי להימשך.