| יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך בתל אביב |
הקרנות הכספיות השקליות מנהלות בפתחה של שנת 2024 כ- 91 מיליארד שקל, לאחר שגייסו כ- 45 מיליארדי שקלים בשנת 2023. במקביל צמחו אשתקד הקרנות הכספיות החשופות לדולר מהיקף נכסים של כ- 8.4 מיליארד שקל לכ- 16.4 מיליארד שקל.
בהקשר זה מעניין לציין כי למרות הפיחות בשקל מול הדולר וחוסר הוודאות הפוליטית והביטחונית שהגיע לשיאו בשנה האחרונה, הציבור לא הגדיל מהותית חשיפה לכספיות הדולריות והביע אמון מובהק בשקל.
שילוב של מוצר השקעה בסיכון מינימאלי הנותן ריבית גבוהה, הכולל מגן מס מובנה בגין עליית האינפלציה, עם יכולת להשקיע בסכומים קטנים ולפזר בין מנהלים שונים, הביאו לפריחת קרנות הנאמנות הכספיות בשנת 2023 ואלו הפכו מכלי השקעה אנונימי לכלי השקעה פופולארי בקרב הציבור הישראלי.
הפחתת הריבית של בנק ישראל בתחילת החודש מ- 4.75% ל- 4.5% והצפי כי הבנק המרכזי של ישראל ימשיך להפחית את הריבית בכ- 0.75%-1% במהלך שנת 2024, הביאו רבים להעריך כי הציבור יקטין חשיפה לקרנות הכספיות ויסיט השקעות לאפיקים חלופיים.
ההעלאה הרוחבית של דמי הניהול בקרנות הכספיות בתחילת שנת 2024 הגדילו אף הם את הפסימיות באשר להיקף הצבירה העתידית במוצר.
בשורות הבאות אנסה להסביר מדוע אני אופטימי מאוד ביחס לצבירה העתידית בקרנות הכספיות, וזאת על אף הצפי לירידת ריבית של בנק ישראל והתייקרות דמי הניהול הממוצעים באפיק השקעה זה.
אתחיל בניתוח האופק המוניטרי של בנק ישראל, שכן הריבית במשק היא המפתח לאטרקטיביות ההשקעה בקרנות הכספיות. כאמור בנק ישראל הפחית את הריבית במשק בתחילת חודש ינואר 2024 ובשוק ההון מתומחרת הסתברות של כ- 50% להפחתת ריבית נוספת כבר בחודש פברואר הקרוב.
אני נמנה על מחצית המשקיעים הסבורים כי הריבית בישראל לא תרד בחודש פברואר הקרוב וזאת על רקע הפיחות המחודש בשער החליפין של השקל, לצד חוסר הוודאות המתמשך בזירה הביטחונית והנכונות המוגבלת מאוד של ממשלת ישראל לבצע התאמות תקציביות על מנת להתמודד עם הגירעון התופח.
יתר על כן, בשוק ההון האמריקני מתומחרת אופטימיות בלתי מוסברת ובלתי מגובה בנתונים תומכים, ביחס לעוצמת הפחתת הריבית של הפד בשנת 2024.
המשקיעים בשוק החוב של ארה"ב מתמחרים הפחתת ריבית מצרפית של כ- 150 נקודות בסיס בשנת 2024 ומצפים כי הריבית בארה"ב תרד כבר בחודש מרץ הקרוב ואולם נתוני התעסוקה החזקים בארה"ב, לצד קצב הצמיחה הנאה והאינפלציה הגבוהה יחסית, מציבים סימן שאלה ביחס לאופטימיות של המשקיעים ביחס לעוצמת צעדי הפד בשנת 2024.
במידה והפד יפחית את הריבית בקצב איטי יותר, אזי הגמישות המוניטרית של בנק ישראל תיפגע.
בראייה ארוכת טווח יותר, אינני מכיר הערכת מומחים, הגורסת כי הריבית בישראל או בארה"ב תרד לרמה אפסית בשנים הקרובות ולפיכך, ככל וניתן להעריך, הריבית במשק הישראלי תוסיף לעמוד בטווח של בין 2% - 4% בעתיד הנראה לעין.
העובדה שריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ברמות אלו היא אבן שואבת לכ- 2 טריליון שקל המושקעים בפיקדונות בנקאיים, זאת כאשר כרבע מסכום זה מונח כאבן שאין לה הופכין בחשבונות העובר ושב של הציבור הרחב.
ככל שהציבור ייחשף באופן טוב יותר ליתרונות הקרן הכספית, כך נראה המשך גידול בהיקף הכספים באפיק זה. נקודת המוצא של מוצר פיננסי זה בחדירה לתיקי ההשקעות הייתה נמוכה מאוד ולפיכך אין לצפות כי הפחתת ריבית מדודה, תביא ליציאת כספים מסיבית מאפיק זה.
בכל הנוגע להעלאת דמי הניהול שנחזתה בתחום הקרנות הכספיות, אנו רואים כי גם לאחר העלאת דמי הניהול, התשואה הגלומה באפיק היא תחרותית מאוד ביחס לאלטרנטיבות הקיימות כיום בשוק ההון.
עלויות של קרן כספית הן שיקול מרכזי בבחירת קרן כספית ואולם ככל שהזמן חולף והקרנות צוברות היסטוריה ניהולית, כך ניכרים הבדלים בין המנהלים באיכות הניהול, ולפיכך חשוב להביא זאת בחשבון בבחירת הקרן הכספית הרלוונטית.
כמו כן, ניתן ורצוי לפזר את ההפקדות בין מספר קרנות כספיות ובכך ליהנות מיכולתם הניהולית של מספר מנהלים במקביל.
כל תיק השקעות מאוזן, כולל רכיב של נזילות, אשר מיועד להקנות למנהל תיק ההשקעות את הגמישות בניצול הזדמנויות בשווקים ו/או למימון צרכי נזילות אחרים ולפיכך קרן נאמנות כספית היא פתרון אולטימטיבי למטרה זו.
היקף הנכסים המושקע בקרנות כספיות בארה"ב עומד על כ- 6 טריליון דולר, המהווים כ- 25% מהתוצר האמריקני, בעוד בישראל היקף ההשקעה בקרנות הכספיות עומד על כ- 5% תוצר בלבד.
הסיבה לפערים העצומים אינה טמונה באטרקטיביות המוצר, אלא בהיעדר נגישות מספקת של המשקיעים להשקעה במוצר ובנגישות זו חובה לטפל באופן אפקטיבי.
המציאות בה רק כ- 355 אלפי ישראלים מקבלים שירותי ייעוץ, מחייבת לפעול על מנת להנגיש טוב יותר לציבור הרחב את הקרנות הכספיות. כפי שבנקאי מוכר ללקוח פיקדון, אין סיבה שהשיטה לא תהיה זהה כשמדובר בקרן כספית.
הנגשה נכונה תכניס למעגל המשקיעים בקרנות הכספיות משקיעים רבים מהציבור הישראלי, אשר אינם נגישים למוצר, בשל היעדר ייעוץ ופערים בחינוך פיננסי והיא ערכית ומחוייבת המציאות.
בשוק ההון אין ואקום ולפיכך בהיעדר הנגשה שכזו, המשקיעים חשופים להצעות ערך מפוקפקות ברשתות החברתיות ולריביות נמוכות בערוץ הפיקדונות אשר שיווקו לציבור אינו מחייב רישיון ייעוץ והאינטרס הבנקאי בקידומו ברור ומובהק.
במקביל, הגיעה השעה שמס הכנסה יבטל את האפליה כנגד קרנות הנאמנות והמחזיקים בהן, ביחס למחזיקים במוצרים פיננסיים אחרים ויאפשר דחיית מס במעבר בין אפיקי השקעה בתוך תיק ההשקעות וכך יתרום תרומה ישירה להגברת התחרות הפיננסית, להגדלת הצבירה בקרנות הכספיות ובסופו של יום לגידול בהכנסות המדינה ממיסים.
האמור לעיל מוגש כשירות לציבור והיא מיועד לשימוש אישי ולהעשרה כללית בלבד ואין לעשות בו שימוש מסחרי או אחר כלשהו. אין לראות במידע האמור לעיל או בכל חלק ממנו משום עצה, הדרכה, ייעוץ, חוות- דעת או המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של הבורסה ו/או החברות בקבוצת הבורסה (ביחד להלן- "הבורסה") והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתבסס על צרכיו ונתוניו של כל אדם. הבורסה, עובדיה וכל מי שפועל בשמה או מטעמה אינה מתחייבת לשלמות של המידע לעדכניותו או להתאמתו לצורך מסוים זה או אחרת והיא אינה אחראית לכל ליקוי, טעות, שגיאה, השמטה או אי דיוק שנפלו במידע מכל סיבה שהיא. המסקנות והדעות המובאות לעיל נכתבו על ידי עובדי ומנהלי הבורסה הן בבחינת הבעת דעה בלבד והן אינן מחייבות את הבורסה. הבורסה רשאית, על פי שיקול דעתה, לשלב בבלוג דבר פרסומת ותוכן שיווקי. כל הזכויות שמורות לבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ