מבזקי חדשות
קבלו 40% הנחה 0
🔎 צפו ב-ProTips המלאים של NVDA להערכה מיידית של סיכונים או הזדמנות קבלו 40% הנחה

הריבית הגבוהה מקשה על התאוששות הכלכלה: בנק ישראל יחל להוריד אותה?

il.investing.com/analysis/article-200439477
הריבית הגבוהה מקשה על התאוששות הכלכלה: בנק ישראל יחל להוריד אותה?
מאת אלכס זבז'ינסקי   |  03.12.2023 15:50
נשמר. ראו פריטים שמורים.
מאמר זה כבר נשמר ב-פריטים שמורים.
 
 
USD/ILS
-0.98%
הוסף ל/הסר מתיק ההשקעות
הוסף לרשימת המעקב
פתח פוזיציה

הפוזיציה נוספה בהצלחה אל:

נא תנו שם לתיק ההחזקות שלכם
 

| אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש |

| ישראל: אי הורדת ריבית עלולה לגרום יותר נזק מתועלת

כפי שכתבנו בתגובה להודעת הריבית, בנק ישראל צפוי להתחיל להוריד ריבית בפגישתו הקרובה. לדעתנו, המשך החזקת הריבית ללא שינוי עלולה בעיקר להזיק. מהן הסיבות העיקריות שתומכות בהורדת הריבית כבר בפגישה הקרובה של בנק ישראל:

  • השיקול של קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים שעדיין גבוה מהיעד כמעט לא רלוונטי. מתחילת אוקטובר המשק השתנה. אם המלחמה הייתה קצרה, היה עוד ניתן להתחשב בתחזיות במה קרה לפניה, בפרט בתחום המחירים. אולם, לפי התחזיות המעודכנות של בנק ישראל ומשרד האוצר, המלחמה תשפיע על הפעילות גם ברבעון הראשון של 2024. ההערכה המעודכנת להפרעה בפעילות המשק במשק של כחצי שנה הופכת כל נתון שהיה לפני המלחמה, כולל נתוני האינפלציה, לפחות רלוונטי.
  • לפי סקר מיוחד של הלמ"ס על מצב העסקים שנעשה בפעם שנייה מתחילת המלחמה, כמעט בכל הענפים הבעיה העיקרית של העסקים קשורה למחסור בביקושים. מחסור בביקוש אמור להקשות להעלות מחירים. לכן, סביבת האינפלציה צפויה לעבור שינוי משמעותי. אומנם הריבית הגבוהה היא לא הגורם העיקרי שפוגע כעת בביקוש, אך הורדתה יכולה למתן את הפגיעה.
  • מתחילת המלחמה ציפיות האינפלציה הגלומות בישראל ירדו בשיעור גבוה יותר מכל מדינה מפותחת אחרת.
  • כתוצאה מהירידה הרבה יותר קטנה בתשואות הנומינאליות מחד, וירידה הרבה יותר גדולה בציפיות האינפלציה מאידך, הריבית הריאלית בישראל עלתה מתחילת המלחמה בניגוד לירידה די חדה במדינות האחרות. כתוצאה מזה, הפער בין הריבית הריאלית בישראל לבין ארה"ב עלה משמעותית (הפך לפחות שלילי) בכל הטווחים. למעשה, בזמן המלחמה בישראל היה הידוק במדיניות המוניטארית.
  • בנק ישראל טוען שאי שינוי בריבית מסייע לשמור על יציבות פיננסית, בפרט בשוק המט"ח. זה היה כנראה נכון בהלם ההתחלתי שגרמה המלחמה. שינוי נוסף בתנאים היה עלול להגביר זעזוע. אולם, ככל שעובר זמן ומתגבשות הערכות לגבי התסריטים השונים, אי שינוי בריבית מאבד משמעות כגורם שמחזק יציבות פיננסית.
  • בדרך כלל, אין קשר בין גובה הריבית לתנודתיות בשוק המט"ח בישראל ולא רק בה. הפרשי הריביות זה הגורם הכי פחות משפיע על שערי החליפין במצבים כמו זה שאנו נמצאים בו. ללא קשר אם בנק ישראל יתחיל להוריד ריבית או לא, השקל עלול להיות מפוחת במהירות בגלל התפתחויות ביטחוניות, פוליטיות ואחרות והריבית הגבוהה לא תמנע זאת.
  • אי הורדת הריבית עלולה דווקא לערער יציבות פיננסית מכיוון שהריבית הגבוהה מקשה על התאוששות בכלכלה.
  • השוק (חוזים על הריבית ל-3 חודשים) מגלם הורדת ריבית עד לרמה של 3.25% בעוד שנה. אם בנק ישראל יתרחק מתחזיות אלה, הוא עלול לגרום לזעזוע בשווקים הפיננסיים בישראל, בפרט בשוק האג"ח.
  • אם בנק ישראל לא יעמוד בציפיות השווקים להורדת הריבית, גיוס החוב ע"י הממשלה יכול להפוך למשימה קשה הרבה יותר. גם זה עלול לפגוע במשק.

| עולם: ה-ECB שוב מאחר בתגובתו

כפי שהבנקים המרכזיים היו תקועים יותר מדי זמן עם התזה של "טרנזיטוריות" האינפלציה בתחילתה, נראה שעכשיו הם מתעכבים מעבר לנדרש עם הטיעון של "סכנת האינפלציה".

האינפלציה באירופה ירדה ל-2.4% בנובמבר. האינפלציה באיטליה ובלגיה כבר ירדה ל-0.8% בלבד, בפורטוגל והולנד ל-1.6%, בגרמניה וספרד ל-3.2% ובצרפת ל-3.4%. אינפלציית הליבה עומדת ברמה גבוהה יותר של 3.6%, אך רק לפני שלושה חודשים היא הייתה 5.3%.

בקצב זה, תוך שלושה חודשים האירופאים יתחילו לדאוג מדפלציה. הירידה המהירה באינפלציה מתרחשת כאשר התמ"ג באירופה לא צמח בארבעת הרבעונים האחרונים והוא הרבה יותר נמוך מהמגמה ארוכת הטווח, האבטלה בגרמניה כבר עלתה ב-0.9% מהתחתית והאשראי הבנקאי מתכווץ בקצב המהיר ביותר מאז המשבר באירופה לפני עשור.

ב-2011 כאשר האינפלציה באירופה עמדה ברמה של 3% (אינפלציית הליבה עמדה על 1.5%, אך לא ירדה) וקצב הצמיחה היה אף גבוה יותר מהיום, ה-ECB התחיל להוריד ריבית מהרמה של 0.9% בלבד והפעיל תוכניות הקלה כמותית שונות.

לעומת זאת, בשבוע שעבר עדיין שמענו את נגידת ה-ECB אומרת שהמלחמה באינפלציה עדיין לא הסתיימה. היא אומנם לא דיברה על עוד העלאות ריבית, אך טענה שהריבית תישאר גבוהה לאורך זמן כדי להבטיח שהאינפלציה תרד.

אנחנו מעריכים שסדר היום ב-ECB עומד להשתנות בקרוב. מאזן הסיכונים נע במהירות מסיכון האינפלציה לסיכון הצמיחה.

| האינפלציה בארה"ב יורדת מהר מהצפוי

גם בארה"ב האינפלציה יורדת מהר יותר מהתחזיות. נגידי הפד העריכו בישיבתם בספטמבר שאינפלציית ה-PCE תעמוד בסוף השנה ברמה של 3.3% והליבה ב-3.7%. בפועל, כבר באוקטובר היא ירדה ל-3.0% ו-3.5% בהתאמה.

לפי הקשר ההיסטורי בין השינויים במדדי הליבה ה-PCE החודשיים בשישה חודשים (במונחים שנתיים) לבין האינפלציה השנתית בפועל כעבור 4 חודשים, קצב השינוי השנתי של PCE Core יעמוד בפברואר 2024 בטווח של 2.2%-2.6% בהסתברות של 95%.

נציין עוד שבסקר "ספר הבז" של הפד שהתפרסם בשבוע שעבר נאמר שעליות המחירים מתמתנות.

הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות מיטב דש. ניתוח זו נועד לשם מסירת מידע בלבד, ובשום אופן אין לראות בה חוות דעת, הצעה, המלצה או יעוץ/שיווק לרכישה ו/או החזקה ו/או מכירה של ניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים המתוארים בה. המידע המופיע בסקירה זו אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע פוטנציאלי ואינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתוניו וצרכיו המיוחדים של כל אדם. למיטב דש ברוקראז', ולחברות אחיות וחברות אחרות בקבוצת מיטב דש השקעות בע"מ ו/או לבעלי עניין למי מבין החברות המפורטות דלעיל ולקוחותיהם, עשוי להיות עניין בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנכללים בסקירה זו.

הריבית הגבוהה מקשה על התאוששות הכלכלה: בנק ישראל יחל להוריד אותה?
 

מאמרים נוספים

הריבית הגבוהה מקשה על התאוששות הכלכלה: בנק ישראל יחל להוריד אותה?

הוספת תגובה

הנחיות לכתיבת תגובות

אנו מעודדים אתכם להגיב ובכך לתקשר עם גולשים נוספים באתר. תוכלו להביע את דעתכם ולשאול שאלות את הכותבים באתר וגם זה את זה. עם זאת, כדי לשמור על רמה וערכי שיחה גבוהים, אנא שימוש לב להנחיות הבאות:

·         השתדלו להעשיר את השיח והדיונים באתר.

·         הישארו בנושא הרלוונטי לדיון. פרסמו אך ורק חומרים רלוונטיים לנושא המדובר.

·         שימרו על כבודכם וכבוד האחר. גם תגובות נגדיות ושליליות יכולות להיות מנוסחות באופן חיובי ובלתי פוגעני.

·         הקפידו על סגנון כתיבה סטנדרטי ועל סימני פיסוק.

·         הערה: אנו נסיר תגובות פרסומיות ו/או הודעות "זבל" (ספאם) ו/או קישורים בתגובות.

·         הימנעו מקללות, נאצות, גידופים והתקפות אישיות המכוונות לכותבים שלנו ו/או למשתמשים אחרים.

·         רק הערות בעברית מותרות.

 

 

מפיצי הודעות "זבל" (ספאם) או עושי שימוש לרעה בתגובות יימחקו מהרישום לאתר ותימנע מהם הרשמה מחדש, בהתאם לשיקול הדעת של Investing.com.

 

כתוב את דעתך כאן
 
האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק את הגרף?
 
שלח
פרסמו גם ב:
 
האם להחליף את התרשים המצורף עם תרשים חדש?
1000
בשל דיווחים שליליים מצד משתמשים אחרים, אינכם רשאים לכתוב תגובות בשלב זה. הסטטוס שלכם יבחן ע“י מנהלי המערכת שלנו.
אנא המתינו דקה בטרם תנסו להגיב שוב.
תודה על התגובה ששלחת. לידיעתך, התגובה תפורסם בכפוף לאישור מנהלי האתר, ולפיכך ייתכן שייקח זמן-מה עד שהתגובה תופיע באתר.
תגובות (1)
עמי סגל
עמי סגל 13.12.2023 14:03
נשמר. ראו פריטים שמורים.
תגובה זו כבר נשמרה בפריטים שמורים
הבעיה אינה בריבית בנק ישראל אלא בפער מרווחי  הבלתי נסבל של הבנקים המסחריים. הפער בין 4.5 ריבית זכות ל19 אחוזי ריבית חובה זה מצב שמעולם לא היתה במערכת הבנקאית.  מדובר בעיוות שמצד אחד מעניק רווחים בחינם לבנקים ומצד שני עושק את המפקידים. הורדת הרבית דווקא תגרום לנזק עצום. צריכים להוריד את המרווחים
 
האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק את הגרף?
 
שלח
 
האם להחליף את התרשים המצורף עם תרשים חדש?
1000
בשל דיווחים שליליים מצד משתמשים אחרים, אינכם רשאים לכתוב תגובות בשלב זה. הסטטוס שלכם יבחן ע“י מנהלי המערכת שלנו.
אנא המתינו דקה בטרם תנסו להגיב שוב.
הוסף גרף לתגובה
אשרו חסימה

האם אתם בטוחים שברצונכם לחסום את %USER_NAME%?

חסימה תמנע מהמשתמש %USER_NAME% לראות את ההודעות שלכם ב-Investing.com, ולהפך.

המשתמש %USER_NAME% התווסף בהצלחה אל רשימת החסומים

מכיוון שזה עתה בטלתם את חסימת משתמש זה, עליכם להמתין 48 שעות בטרם תוכלו לחדש את החסימה.

דווח/י על תגובה זו

לתחושתי, תגובה זו הנה:

התגובה סומנה

תודה רבה

הדיווח שלך נשלח למנהלי הפורום שלנו לבחינה
הרשמה עם גוגל
או
הרשמה עם כתובת דוא"ל