| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי |
| התפתחות מחיר הנפט
מחיר ה נפט המשיך וירד מכ-93.5 דולרים לחבית לפני כשבועיים לכ-90 דולרים לפני שבוע ולכ-86 דולים לחבית בסוף השבוע האחרון.
עדיין, רמת מחירי הנפט גבוהה יחסית ומשקפת את מידת חוסר הוודאות הרבה לגבי התפתחות המלחמה והאפשרות לזליגה אזורית.
לנוכח הגירעון בשוק הנפט, הרי שלעליית מידת הסיכון של שיבושים באספקת הנפט הגולמי, כתוצאה מהסלמה של המצב במזרח התיכון והמפרץ הפרסי, יכולה להיות בעלת השפעה גדולה על המחירים.
רמת הסיכון הגבוהה באה לידי ביטוי בהמשך עליית מידת התנודתיות הגלומה בשוקי האופציות של מחירי הנפט – מדד ה- OVX.
| הערכות הבנק העולמי
הבנק העולמי פרסם הערכת מצב בעקבות התקיפה האכזרית של החמאס ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
לפי הערכה זו, במידה והמלחמה איננה מתרחבת לאזורים נוספים, מחירי הנפט צפויים לעמוד בממוצע על 90 דולרים לחבית ברביע הנוכחי ולאחר מכן צפויה ירידה למחיר ממוצע של 81 דולרים לחבית בשנה הבאה.
התחזית מניחה האטה בצמיחה הכלכלית העולמית ולכן מחירי הסחורות הכוללים צפויים לרדת ב-4.1% בשנה הבאה.
לפי הערכת מצב זו, התחזית למחירי הסחורות תשתנה במהירות אם המלחמה תחריף ותעבור לזירות נוספות. הדו"ח של הבנק העולמי מציין שלושה תרחישי סיכון המבוססים על הניסיון ההיסטורי מאז שנות ה-70, כאשר ההשפעות תלויות במידת ההפרעה באספקת הנפט העולמית.
בתרחיש של "הפרעה מתונה", אספקת הנפט העולמית תצטמצם ב-500,000 עד 2 מיליון חביות ליום - שווה ערך לירידה שנראתה במהלך מלחמת האזרחים בלוב ב-2011. בתרחיש זה, מחיר הנפט יעלה בתחילה ב-3-13% ביחס לממוצע ברביע הנוכחי — לטווח של 93-102 דולרים לחבית.
בתרחיש של "שיבוש בינוני" – אירוע הדומה להשפעות שהיו בעת מלחמת עיראק ב-2003 - אספקת הנפט העולמית תצטמצם ב-3 מיליון עד 5 מיליון חביות ליום. זה יעלה את מחירי הנפט ב-21-35% בתחילה – לרמה שבין 109 ל-121 דולרים לחבית.
בתרחיש של "שיבוש גדול" - הדומה לאמברגו הנפט הערבי ב-1973 - אספקת הנפט העולמית תצטמצם ב-6 מיליון עד 8 מיליון חביות ליום. זה יעלה את המחירים ב-56% עד 75% בתחילה – לרמה של 140-157 דולרים לחבית.
הבנק העולמי מציין שאם המלחמה תסלים ותתפשט לאזורים נוספים, הכלכלה העולמית תעמוד בפני זעזוע אנרגיה כפול לראשונה מזה עשרות שנים - לא רק מהמלחמה באוקראינה אלא גם מהמזרח התיכון ואזור המפרץ הפרסי.
מחירי נפט גבוהים יותר, אם הם מתמשכים, מובילם גם למחירי מזון גבוהים יותר ואם יתממש זעזוע חמור במחירי הנפט, זה ידחוף עוד כלפי מעלה את אינפלציית מחירי המזון, שכבר עלתה במידה ניכרת במדינות מתפתחות רבות.
העובדה שלפרוץ המלחמה היו עד כה השפעות מתונות על מחירי הסחורות עשויה לשקף את היכולת הטובה יותר של הכלכלה העולמית לספוג זעזועים במחירי הנפט.
לדברי הבנק העולמי, מאז משבר האנרגיה של שנות ה-70, מדינות ברחבי העולם חיזקו את ההגנה שלהן מפני זעזועים כאלה. למדינות אלו יש כיום בסיס מגוון יותר של מקורות נפט ומשאבי אנרגיה מורחבים, כולל מקורות מתחדשים.
חלק מהמדינות הקימו עתודות נפט אסטרטגיות ניכרות, קבעו הסדרים לתיאום האספקה "בכל מצב עולם" ופיתחו שווקים עתידיים בכדי למתן את השפעת המחסור בנפט על המחירים.
שיפורים אלה מצביעים על כך שלהסלמה של המלחמה עשויה להיות השפעה מתונה יותר מאשר בעבר.
עם זאת, קובעי המדיניות הכלכלית צריכים להישאר ערניים במידה והמלחמה תסלים. קובעי המדיניות, בעיקר במדינות מתפתחות, יצטרכו לנקוט בצעדים בכדי לנהל עלייה פוטנציאלית באינפלציה.
מדובר בעלייה במידת התנודתיות של מחירי המזון העולמיים ושל סחורות אחרות ובכך עליית הסיכון להחמרת המצב של חוסר ביטחון תזונתי.
נושא אחר נוגע להמשך הרחבת מקורות האנרגיה החלופיים על ידי האצת המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים - מה שיפחית עוד את ההשפעות של זעזועים במחיר הנפט.
| התפתחויות בשוק הנפט בארה"ב
התשומות של נפט גולמי לבתי הזיקוק בארה"ב עמדו בממוצע על 15.3 מיליון חביות ליום במהלך השבוע שהסתיים ב-27 באוקטובר 2023, 62 אלף חביות ליום יותר מהממוצע של השבוע שלפני כן.
בתי הזיקוק פעלו בשיעור ניצולת של 85.4% הדומה לזה שהיה בשבוע שלפני כן. ייצור ה בנזין ירד בשבוע שעבר, לממוצע של 9.5 מיליון חביות ליום. ייצור תזקיקים ירד בשבוע שעבר גם כן.
יבוא הנפט הגולמי של ארה"ב עמד בממוצע על 6.4 מיליון חביות ליום בשבוע שעבר וגדל ב-412 אלף חביות ליום מהשבוע הקודם. בארבעת השבועות האחרונים עמד יבוא הנפט הגולמי על כ-6.2 מיליון חביות בממוצע ליום, 1.4% יותר מהתקופה המקבילה בשנה שעברה.
היקף היצוא של נפט עלה ב-64 אלף חביות ליום והיבוא נטו עלה ב-348 אלפי חביות ליום לכ-1.5 מיליון חביות ליום.
על רקע זה, מלאי הנפט הגולמי המסחרי בארה"ב (שאיננו כולל את מאגר הנפט האסטרטגי) גדל ב-0.8 מיליון חביות בשבוע החולף ל- 421.9 מיליון חביות. מלאי זה נמוך בכ-5% מן הממוצע של חמש השנים לתקופה זו של השנה.
סך מוצרי הדלק שסופקו במהלך ארבעת השבועות האחרונים עמד על 20.4 מיליון חביות ליום בממוצע, עלייה של 0.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
במהלך החודש האחרון, סופק בנזין בהיקף ממוצע של 8.8 מיליון חביות ביום, עלייה של 1.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. היקף הדלק הסילוני שסופק עלה ב-8.0% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
| משק הגז הטבעי
מחיר הגז הטבעי בארה"ב עלה במהלך השבוע החולף אל כ-3.47 דולרים ל-MMBTU. מחירי הגז הטבעי של האיחוד האירופי היו תנודתיים מאוד מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
ערב המלחמה מחיר הגז הטבעי באירופה היה כ-29 אירו למגה-ווט/שעה, מאז עלה ל-53 אירו מגה-ווט/שעה ולאחרונה חלה נסיגה לכ-43 אירו למגה-ווט/שעה.
כלומר, רמת המחירים הנוכחית גבוהה בכ-50% ביחס לרמת המחירים לפני המלחמה, וזאת למרות שרמת הגז הטבעי של האיחוד האירופי באחסנה הינה בקיבולת מקסימלית. מלבד התקלות בצנרת ההולכה לאירופה, ישנו איום של שיבוש ההיצע מצד המזרח התיכון.
בהקשר זה של שיבושים בהיצע מן המזרח התיכון ומדינות המפרץ, גורמים מצרים אישרו כי יבוא הגז מישראל הצטמצם לאפס, מה שיגביל את המאמצים של מצרים להניע מחדש את יצוא ה-LNG.
במצרים נאלצו לאחרונה לבצע קיצוץ של אספקת הגז לתעשיות עתירות אנרגיה בכדי לשמר את האספקה של גז לרשת החשמל. כתוצאה מכך נראה שהפעילות הכלכלית תפגע במצרים בענפי משק רבים.
לשם המחשה, הפגיעה ביבוא הגז הובילה לפגיעה בתעשייה - יצרני הדשנים מדווחים על ירידות של יותר מ-30% בפעילות. הגז שהיה מיועד לתעשייה מועבר עתה לרשת הארצית בכדי להפחית את תדירות הפסקות החשמל.
עוד לפני פרוץ המלחמה, התפוקה התעשייתית של מצרים הייתה נמוכה בכ-15% מן הרמות שלפני פרוץ הקורונה והגבלות נוספות על גז עלולות להחמיר זאת ולהכביד על צמיחת התוצר של מצרים עוד יותר.
ייצור הגז הטבעי במצרים מצוי בירידה מאז הרביע הרביעי של 2021, אך הצריכה גדלה במהירות השנה. כתוצאה מכך הפכה מצרים ליבואנית גז נטו לראשונה מאז 2020. חלק גדול מהפער הזה מסופק על ידי היצוא הישראלי דרך צנרת EMG.
ישנן תקוות מצד מצרים שהביקוש המקומי ירד ואז מצרים תוכל להתחיל מחדש בייצוא של גז דרך מסופי ה-LNG שלה. זוהי התפתחות קריטית למצרים המצויה בעיצומו של משבר מטבע ומשבר כלכלי גדול.
חידוש היצוא היה מספק תמיכה חשובה לתקבולי המט"ח של מצרים, אך זה נראה כעת פחות סביר, מה שיגרום לכך שמשבר המט"ח בכלכלת מצרים יימשך ואף ייגדל.
למרות המלחמה, מדינת ישראל העניקה ב-29 באוקטובר שני "אזורים" מרובי בלוקים לקידוחי גז. מדובר במהלך חשוב שכולל את כניסתן של ארבע חברות בינלאומיות חדשות - כולל הגדולות בריטיש פטרוליום (NYSE:BP) ו-Eni (BIT:ENI), כמו גם Socar, החברה הממשלתית של אזרבייג'ן בעלת הרוב המוסלמי.
מדובר למעשה בניצחון חשוב לישראל בתקופה של אי ודאות. מדינת ישראל מנסה במשך שנים למשוך שחקנים גדולים לפעילות הפקת גז ובכלל זה יש לציין את: כניסתה של שברון (NYSE:CVX) כמפעילה של שני שדות המפתח – לוויתן ותמר – עם הרכישה בשנת 2020 של נובל אנרג'י; ובשלב מאוחר יותר כניסתה של החברה הממשלתית של איחוד האמירויות בעקבות הסכמי אברהם.
מצד חברת שברון נאמרו לאחרונה דברים חיוביים על תחום הגז של ישראל ובפרט: "המלחמה לא משנה כלל את השקפתנו על הזדמנויות הפיתוח...זהו מהלך לטווח ארוך. זהו משאב גז מאוד מאוד גדול".
| הצפי לטווח הבינוני
במבט כולל, מחירי האנרגיה יישארו גבוהים במהלך שארית השנה הנוכחית. המלחמה הגבירה את מידת התנודתיות בשווקי האנרגיה, אך האספקה לא נפגעה. מחירי הנפט יישארו גבוהים גם מכיוון שצמצום התפוקה של OPEC+ מגבילה את ההיצע.
המחיר לחבית מסוג ברנט צפוי להיות בהמשך 2023 סביב רמה של כ-85-95 דולרים לחבית.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.