| רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית הפניקס בית השקעות |
במשך עשרות שנים, סין הניעה את הכלכלה המקומית על ידי השקעה במפעלים, גורדי שחקים וכבישים והעולם נהנה מייצור ויצוא זולים. המודל הכלכלי שלה הוליד תקופה יוצאת דופן של צמיחה מטאורית שהוציאה כ-800 מיליון אזרחים סינים מהעוני (כ-70% מהעוני העולמי), הקפיצה את רמת החיים (כמעט פי 25) והפכה אותה לענקית הייצור העולמית שכושר הייצוא שלה שטף את העולם.
היום נראה כי הכלכלה השנייה בגודלה בעולם זקוקה נואשות ל"עידכון גרסה כלכלית", אך עדיין לא ברור איזו מין גרסה זו תהיה וכמה מהר היא תצא לפועל.
סט הכלים שעבד מצוין בתחילת הדרך, לא רלוונטי יותר במצב בו סין שרויה כיום, כשהמדינה טובעת בחובות ונגמר לה מה לבנות. בחלקים רבים בסין נבנו גשרים ושדות תעופה שכעת לא בשימוש, מיליוני דירות אינן מאוכלסות והתשואות על ההשקעה ירדו בחדות. כך נראה עודף כושר הייצור שמייצר בועות וחולי פיננסי.
הפריחה של סין התבססה על רמות גבוהות מהרגיל של השקעות מקומיות בתשתיות ובנכסים פיזיים אחרים, שהיוו כ-44% מהתמ"ג בכל שנה בממוצע בין השנים 2008 ל-2021. זאת, בהשוואה לממוצע עולמי של כ-25% וכ-20% בארה"ב (לפי נתוני הבנק העולמי).
הוצאה כבדה שכזו התאפשרה, בחלקה, על ידי מערכת של "דיכוי פיננסי" שבה בנקים ממשלתיים הגדירו שיעורי ריבית נמוכים על הפיקדונות, מה שאפשר להם לגייס כספים בזול ולממן פרויקטים של בנייה, בעוד שטובתם של משקי הבית (המפקידים) נדחק הצידה.
נטל החוב של סין הגיע בשנת 2022 לכ-300% מהתוצר, גבוה יותר מארה"ב וביחס לכ-200% בשנת 2012.
לעיתים נראה שסין כלואה במודל הישן ללא יכולת לפרוץ אותו. למשל במחוז יונאן שבדרום- מערב המדינה החליטו להוציא מיליוני דולרים לבניית מתקן הסגר חדש לחולי קורונה, כשזה כמעט בגודל של כשלושה מגרשי כדורגל. חשוב להזכיר שההחלטה התמוהה הזו התקבלה אחרי שמדיניות "אפס קוביד" הסתיימה (היא הסתיימה לפני חודשים).
יישובים אחרים עושים את אותו הדבר. עם ההשקעה הפרטית החלשה והיצוא החיוור, גורמים רשמיים מבינים שאין להם ברירה, אלא להמשיך ללוות ולבנות כדי לעורר את הכלכלה האיזורית שלהם.
כלכלנים מאמינים כעת שסין נכנסת לעידן של צמיחה איטית בהרבה, שהוחמרה בגלל דמוגרפיה שלילית ומתחים גיאו-פוליטיים מול ארה"ב ובעלות בריתה, מה שמסכן השקעות זרות וסחר. יתכן ולא מדובר רק בתקופה קצרה של חולשה כלכלית, אלא בדעיכה מתמשכת שלרבים בשווקים היא מזכירה את מה שקרה ליפן מאז שנות ה-90 (דפלציה וסטגנציה כלכלית).
| איך ייראה העתיד?
קרן המטבע הבינלאומית מציבה את צמיחת התמ"ג של סין על מתחת ל-4% בשנים הקרובות, פחות ממחצית ממספרה במרבית השנים בארבעת העשורים האחרונים. Capital Economics מעריכה שהצמיחה של סין הואטה כעת לכ-3% מכ-5% בשנת 2019, ותרד לסביבות 2% בשנת 2030. בשיעורים האלה, סין לא תעמוד ביעד שהציב הנשיא שי בשנת 2020 של הכפלת גודל הכלכלה עד שנת 2035.
זה יקשה על סין לעבור שלב התפתחותי נוסף מהגדרת "שוק מתעורר" לכלכלה בעלת הכנסה בינונית (חסרים לה כאלף דולר לנפש) ומעל הכול, דשדוש כלכלי יכול לגרום לכך שסין לעולם לא תעקוף את ארה"ב ככלכלה הגדולה בעולם, שאיפתה ארוכת השנים.
יש לציין, שלא אחת נבואות הזעם לגבי כלכלת סין התבדו וקיים סיכוי שזה יקרה גם הפעם. מספיק להתבונן בתעשיית הרכב החשמלי, בפיתוח בינה מלאכותית, במחשוב מתקדם, באינטרנט של דברים, בשבבים ואלקטרוניקה, באקדמיה ובפריחת האנרגיה המתחדשת של סין כתזכורת ליכולתה להמציא את עצמה מחדש וגם לשלוט בשווקים.
המתיחות עם ארה"ב עשויה לעורר את סין כדי להאיץ חידושים בטכנולוגיות כגון בינה מלאכותית ומוליכים למחצה, ולפתוח כיווני צמיחה חדשים.
אומנם לבייג'ין יש עדיין אפשרות להאיץ את צמיחתה בכלים המוכרים, כמו הרחבת ההוצאה הפיסקלית, אך לממשל של שי ברור כי מדובר ב"מדרון חלקלק". הוא זוכר שסימני חולשה כלכלית התחילו להופיע הרבה לפני מגיפת הקורונה ובמשך תקופה ארוכה בייג'ין הצליחה להמשיך את מגמת הצמיחה על ידי הלוואות נוספות והסתמכות על שוק הדיור המנופח.
בשנים מסוימות ענף הנדל"ן היווה יותר מ-25% מהתוצר המקומי הגולמי של סין וניסיון עיקש להמשיך ו"לפמפם" אותו הוביל בסופו של דבר למצבו העגום היום בו הוא מאיים בקריסה מערכתית.
בגזרת המדיניות המוניטרית, הבנק העממי של סין אומנם הפחית את שיערי הריבית, אך ספק אם צעדים אלו יחוללו שינוי דרמטי, שכן מדובר בבעיות מבניות שדורשות "טיפול שורש".
| האם הכול אבוד?
כלכלנים סבורים שלא בהכרח. סין עדיין יכולה להגיע ל"חוף המבטחים" של צמיחה מאוזנת, אך שינוי כזה יחייב את ממשלת סין לנקוט צעדים שמטרתם לעודד אנשים להוציא יותר ולחסוך פחות. זה יכול לכלול הרחבת רשת הביטחון הסוציאלית הדלה יחסית של סין, עם דמי בריאות ואבטלה גדולים יותר.
הנשיא שי וכמה מסגניו עדיין חוששים מצריכה בסגנון ארה"ב, שלדעתם היא חומרנית ובזבזנית ולא מתאימה לאומה הסינית. לדידם, ההתמקדות של סין צריכה להיות בחיזוק היכולות התעשייתיות שלה ובעיקר בעצמאות כלכלית-טכנולוגית כתגובה לסכסוך עם המערב.
ההנהגה גם חוששת שהעצמת אנשים לקבל יותר החלטות לגבי האופן שבו הם מוציאים את כספם עלולה לערער את סמכות המדינה, מבלי ליצור את סוג הצמיחה שבייג'ין רוצה.
מיותר לציין, שבייג'ין משדרת לעולם כי מה שקורה לאחרונה הן רק מהמורות בדרך ובעיקר משקף את ניסיון המערב לבלום את עלייתה:
"עלינו לשמור על סבלנות היסטורית ולהתעקש לעשות התקדמות יציבה, צעד אחר צעד",
אמר הנשיא שי בנאומו האחרון. בשווקים ממתינים לצעדים פרקטיים ולא מסתפקים בהצהרות.
המידע המוצג מסופק ע"י קבוצת קסם (להלן: "קסם") מקבוצת הפניקס בית השקעות בע"מ (להלן: "הפניקס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות בידי בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם, ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת הפניקס וקסם עשוי להיות עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עלולות ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.