| אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות |
הדברים שאמר ג'רום פאוול בנאומו בפני הקונגרס הדהדו בשווקים וניכר שהמשקיעים מבינים שהנחישות של הפד להילחם באינפלציה היא גבוהה.
אם לפני מספר חודשים השווקים תמחרו הפחתת ריבית ראשונה כבר ביולי הקרוב הרי שברור לכולם שזה כבר לא יקרה. כרגע, השוק מתמחר הפחתת ריבית רק בסוף השנה, מה שעדיין נראה לנו כתרחיש אופטימי מדי.
השאלה אם הפד יעלה את הריבית פעם נוספת בהחלטתו הקרובה או לא נראית לנו פחות מעניינת. להעלאות ריבית של רבע אחוז אין אפקט משמעותי, בטח כשההערכות הן שמדובר על העלאה אחרונה.
עם זאת, הכלי החשוב ביותר של הבנקים המרכזיים הוא ניהול הציפיות ולכן גם אם זה אכן יקרה, מדובר על צעד שמטרתו בעיקר להשפיע על אלו.
מה שכן מעניין זה שמשך הזמן שהריבית בארה"ב או במדינות אחרות בעולם תוותר גבוהה צפוי להיות ארוך באופן יחסי.
מכיוון שעיקר האינפלציה כיום מגיע משוקי העבודה שעדיין מאוד מתוחים, לריבית לוקח זמן לא מעט להשפיע על האינפלציה. במחזורים קודמים לקח בין שניים לשלושה רבעונים עד שהעלאות הריבית גרמו לכך שהצרכנים והעסקים שינו את ההחלטות שלהם.
במחזור הנוכחי תהליך זה יקח כנראה אפילו יותר זמן בגלל חסכונות העתק שנצברו בזמן הקורונה. גם לאחר שחל שינוי בהחלטות הצריכה של משקי הבית או בהחלטות ההשקעה של העסקים, לקח בעבר בין שניים לשלושה רבעונים נוספים עד שההשפעה הגיעה גם לשוק העבודה ושיעור האבטלה עלה.
לאור הטראומה שהבנקים המרכזיים ברחבי העולם חוו בשנתיים האחרונות, סביר להניח שעד שלא נראה את שיעור האבטלה עולה, הריבית תוותר גבוהה כדי להבטיח שהתהליך המתואר מעלה אכן מתממש.
לכן, סביר להניח שהריבית בארה"ב תוותר גבוהה עד תחילת 2024.
ובישראל? כל התהליך של השפעת הריבית על האינפלציה יקרה גם בישראל אבל אפילו לאט יותר. שוק הנדל"ן בישראל קשיח מאוד וההשפעה של הריבית על מחירי השכירות איטית בהרבה לעומת ארה"ב או אירופה.
בנוסף, התנודתיות בשוק המט"ח צריכה גם להילקח בחשבון מבחינת בנק ישראל ולכן לא נופתע אם הריבית בישראל תוותר גבוהה גם אחרי שהפד יחל בתהליך ההורדות.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.