אפקט הריבית עוד לפנינו: האם זו הייתה ההעלאה האחרונה של בנק ישראל?

| גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות |

בהחלטת הריבית בבנק ישראל ידעו לאזן בין העוצמה הנוכחית בפעילות הכלכלית והאינפלציה הגבוהה, לבין האיתות שהם רצו לתת לשוק כי הם מתחילים לזהות סימני התמתנות הן בפעילות הכלכלית והן באינפלציה.

בנק ישראל העלה את הריבית, כצפוי, ב-0.25 נ"א לרמה של 4.75%. לפחות מהקריאה הראשונית של ההחלטה, ניכר כי בבנק ישראל מנסים לאזן וייתכן כי מכינים את השווקים לעצירה של העלאות הריבית.

בכל מקרה הם משאירים את הדלת פתוחה וממשיכים לנקוט, כמו בהחלטה הקודמת, במדיניות שתהיה תלויה בנתונים השוטפים. 

| איפה רואים זאת?

ראשית כל, באינפלציה. בבנק ישראל מציינים כי האינפלציה מצויה מעל הגבול העליון ומקיפה מנעה רחב של סעיפים – אין חדש תחת השמש.

עם זאת הם ציינו כי בהסתכלות על 3 ו-6 חודשים אחרונים, ניתן לראות כי קצב האינפלציה נמוך יותר. במיוחד רואים את ההאטה בשלושת החודשים האחרונים עם עליה בקצב שנתי של 3.9% במדד הכללי, ו-4.4% במוצרים הבלתי סחירים.

בכל הנוגע לציפיות האינפלציה מציינים בבנק ישראל כי החל מהשנה השנייה הן מצויות כולם בתוך תחום היעד כאשר לשנה הקרובה הן מצויינות בסביבות הגבול העליון

בכל הנוגע לפעילות הכלכלית, בבנק ישראל מציינים כי הפעילות מצויה ברמה גבוהה, אך ביחד עם זאת אומרים כי חלק מהאינדיקאטורים מצביעים על התמתנות מסויימת בפעילות.

בנוסף, הם ציינו כי שוק העבודה הדוק ובתעסוקה מלאה, אך דאגו לאזן זאת עם ציון העובדה שמספר המשרות הפנויות נמצא בירידה.

גם בשוק הדיור הם ממשיכים לציין כי הענף מתקרר וזאת עקב ירידה במספר העסקות וביצועי המשכנתאות, אך בינתיים מחירי השכירות ממשיכים במגמת העלייה – בבנק ישראל יודעים היטב כי תמונת המצב בשוק השכירות אינה מייצגת את מה שקורה בזמן אמת ומשקפת יותר את התמונה בשנה האחרונה.

ככל שיעבור הזמן, התקררות שוק הדיור צפויה לחלחל את סעיף הדיור במדד.

לבסוף מתייחסים בבנק ישראל לתמונת המצב העולמית עם צמיחה מתונה אך גבוהה מהציפיות, אינפלציה גבוהה אך מתמתנת והעלאות ריבית שנמשכות, אך בקצב נמוך יותר.

המשפט המסכם של בנק ישראל בהחלטה נותר זהה בדיוק למשפט המסכם בהחלטה הקודמת – תוואי הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה.

| ומה אנחנו חושבים?

נתוני הפעילות הכלכלית האחרונים שפורסמו בישראל מלמדים אותנו שאפקט הריבית עוד ממש לא בא לידי ביטוי בנתונים הכלכליים כאשר הביקוש המקומי – צריכה והשקעה – ממשיך להיות גבוה.

כמובן שזה לא ממש אמור להפתיע אותנו שכן אפקט הריבית על הפעילות הכלכלית מתחיל לבוא לידי ביטוי בנתונים בין שנה לשנתיים אחרי תחילת העלאות הריבית.

על מנת לראות התמתנות אמיתית באינפלציה הדביקה, נדרשת האטה משמעותית בפעילות הכלכלית ולהערכתנו השפעה משמעותית עוד לפנינו כאשר אפקט הריבית מצד אחד, והאינפלציה הגבוהה מצד שני שוחקים את כוח הקנייה של משקי הבית בישראל באופן משמעותי.

האם הנתונים יתמתנו בקצב מספק על מנת שבנק ישראל לא יעלה את הריבית בחודש יולי? נכון להיום זה עדיין ממש לא ברור.

לפחות להערכתנו, בשלב זה יהיה נכון לבנק ישראל לחכות ולראות כיצד אפקט הריבית מחלחל אל הכלכלה הריאלית לפני שיחליט על מהלך העלאה נוסף, שעשוי להכניס את בנק ישראל לטריטוריה של טעות מדיניות.

אי אפשר לצפות שהריבית תעלה מ-0.1% ל-4.75% בתוך שנה ולא יהיו לזה השלכות מאקרו כלכליות משמעותיות. אפקט הריבית עוד לפנינו.

החלטה צפויה עם הטייה יונית – אות לשוקי האג"ח לעלות. ואכן בתגובה להחלטה תשואות האג"ח יורדות בשעה זו.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.