החלטות הפד וה-ECB יתמכו בהעלאת ריבית נוספת של בנק ישראל

| אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות |

אירועי השבוע האחרון במערכת הבנקאית בארה"ב ובעיקר באירופה אינם עניין של מה בכך. נכון שישנו קונצנזוס מוחלט לגבי זה שהרגולטורים לא יתנו לבנק גדול לקרוס אבל חוסר הודאות שלעצמה גורמת ללא ספק לפגיעה בשוק האשראי ולהאטה בפעילות הכלכלית הגלובלית.

הבנקים המרכזיים בגוש האירו ובארה"ב המשיכו בתהליך העלאות הריבית ואותתו בבירור שנושא האינפלציה נותר החשוב ביותר כרגע.

פאוול אפילו ציין שההאטה הצפויה בשוק האשראי תעזור לפד להשיג את מטרתו בגזרת האינפלציה ולכן סביר מאוד להניח שהריבית בארה"ב קרובה מאוד לרמת השיא שלה במחזור הנוכחי, אם היא לא הגיעה לשם כבר.

מצד שני, השווקים מתמחרים הפחתת ריבית ראשונה כבר ביוני הקרוב ויותר מאחוז שלם של הפחתות עד סוף השנה. תרחיש כזה נראה פחות סביר שכן גם אם הכלכלה האמריקאית תיכנס למיתון עמוק יותר מכפי שהוערך עד כה, ההשפעה על האינפלציה לוקחת מספר רבעונים ולכן ההשפעה הריבית תוותר גבוהה עד לקראת סוף השנה לפחות.

בישראל, ההחלטות של הפד ושל ה-ECB יתמכו גם בהעלאת ריבית נוספת של בנק ישראל כאשר השאלה היחידה היא האם זו תעלה בחצי אחוז או רק ברבע. התשובה לשאלה זו אגב, תלויה לגמרי בהתפתחויות בבנקים בעולם עד להחלטה ביום שני בשבוע הבא.

בכל מקרה, כנראה שגם תהליך העלאות הריבית של בנק ישראל קרוב מאוד לסיומו. יחד עם זאת, אנו מעריכים שהריבית תוותר גבוהה יותר זמן מאשר בארה"ב מהסיבה הפשוטה שהאינפלציה בישראל עקשנית יותר ויקח זמן עד שהיא תרד לכיוון מרכז היעד.

בהתאם, תרחיש בו הריבית בארה"ב מתחילה לרדת בסוף השנה ואילו בישראל היא נותרת ברמתה נראה כמו תרחיש בהחלט סביר.

האם השקל יתחזק מול הדולר בתרחיש כזה לאור סגירת פער הריביות בין ארה"ב לישראל? התשובה כמובן לא פשוטה בכלל שכן ישנם שני גורמים נופים שההשפעה שלהם על שער החליפין בטווח הקצר היא חזקה.

הראשון הוא התנהגות שוקי המניות בחו"ל שהקורלציה בינם לבין שע"ח היא חזקה מאוד בשל מדיניות החשיפה למט"ח של המוסדיים. השני הוא כמובן ההתפתחות של האירועים בזרה הפוליטית המקומית.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.