| אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות |
ביום רביעי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן בישראל שצפוי להערכתנו לעלות ב-0.1% ולהביא את האינפלציה השנתית לרמה של 5.1%. האינפלציה בישראל תצטרף החל מהמדד הקרוב למגמה העולמית של ירידה באינפלציה כאשר במהלך השבוע יתפרסמו נתוני אינפלציה במדינות נוספות שיעזרו לשפוך אור על המגמות האינפלציוניות בעולם.
ביום שלישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב ולפי קונצנזוס החזאים האינפלציה במשק האמריקאי צפויה להמשיך לרדת ולהגיע לרמה של 6.2% (לעומת 6.5% בחודש שעבר). המשקיעים יתרכזו לא רק באינפלציה עצמה אלא בעיקר בחלק שמעניין את הפד הכי הרבה, כלומר באינפלציית השירותים השונים ללא שירותי הדיור.
ההתמקדות של הפד דווקא בחלק זה נובעת מכך שבעוד שמחירי המוצרים מושפעים מגורמים חיצוניים כמו מחירי הסחורות והחזרה לפעילות של שרשראות האספקה בעולם, המחירים בענפי השירותים השונים מושפעים בעיקר משוק העבודה ההדוק ומהסביבה הכלכלית הפנימית בארה"ב.
מכיוון ששוק הדיור נמצא באופן ברור במגמת ירידה, מגמה שתתגלגל מתישהו לנתוני האינפלציה, הפד יכול להסיק מחלק זה של האינפלציה באופן המדויק ביותר עד כמה העלאות הריבית שכבר נעשו באות לידי ביטוי.
ביום חמישי יתפרסמו בארה"ב גם נתוני מדד המחירים ליצרנים שנמצא בירידה חדה כבר מספר חודשים וצפוי להמשיך לרדת מ-6.2% ל-5.4%. ירידה במדד זה תגביר את ציפיות המשקיעים להמשך ירידה באינפלציה לצרכן גם בעתיד.
בעיניים של הבנקים המרכזיים בישראל ובארה"ב הירידה הצפויה באינפלציה היא ללא ספק חדשות מצוינות. לא רק שאלו יכולים לומר שהעלאות הריבית שלהם עושות את העבודה (למרות שרובה המוחלט של הירידה באינפלציה נובע משחרור שרשראות האספקה ולא קשור לריבית) אלא שמבחינת ניהול המדיניות המוניטרית בעתיד מדובר על הקלה גדולה.
כפי שהפד ובנק ישראל הסבירו כבר בעבר, מה שבאמת חשוב זה לא גובה הריבית הנומינלית אלא גובה הריבית הריאלית, כלומר הריבית בניכוי ציפיות האינפלציה. אם האינפלציה תמשיך לרדת אז גם ציפיות האינפלציה ימשיכו לרדת ובכך למעשה יאפשרו לבנקים המרכזיים להמשיך ולהעלות את הריבית הריאלית מבלי להעלות את הריבית הנומינלית.
בשבועות האחרונים ראינו את ציפיות האינפלציה עולות מעט בשל הזינוק במחיר הנפט אך המשך ההתמתנות באינפלציה צפויה לעשות את העבודה ולאפשר לפד ולבנק ישראל לעצור את העלאות הריבית עוד לפני מחצית השנה.
| עליית התשואות בשוק האג"ח תתגלגל לריביות המשכנתא
שבוע המסחר נפתח עם ירידות חדות בשוקי המניות והאג"ח המקומיים. תשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים עולות בשעה זאת ב-10 נ"ב, זאת לאחר שעלו מתחילת פברואר ב-16 נ"ב. למרות שתשומת הלב התקשורתית מופנית בעיקר לסביבה הפוליטית, כדאי לשים לב שהשוק הישראלי משלים פערים ביחס לשוק האמריקאי בו התשואות ל-10 שנים עלו מתחילת החודש ב-34 נ"ב.
עם זאת, על אף חיבתנו הברורה לדרמות כדאי לזכור שרק לפני חודש וקצת תשואות האג"ח היו גבוהות יותר בכמעט 20 נ"ב מרמתן כיום ושבסך הכל מאז אוקטובר אין שינוי מהותי בתשואות. באופן דומה, בעוד שהתחזקות הדולר מושכת הרבה מתשומת הלב התקשורתית, שער החליפין בסך הכל חזר לרמתו מתחילת השנה.
מעבר לכך, כמו שלשער הדולר יש השפעה נוספת על האינפלציה, לעלייה בתשואות האג"ח יש כמובן השלכות רחבות יותר מאשר בשוק ההון.
הריביות בשוק האשראי, בעיקר אלו לטווח ארוך כמו בשוק המשכנתאות מושפעות באופן ישיר מרמת התשואות בשוק האג"ח. במובן הזה, אם שער הדולר תומך כרגע בעליה בציפיות האינפלציה והריבית הרי שעליית תשואות האג"ח תומכת במהלך הפוך שכן היא בעצם הבבואה בשווקים של עליית הריבית.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.