| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |
| ישראל: עלייה בהיקף הדירות הלא מכורות
בחודש נובמבר מספר הדירות החדשות שנמכרו עלה ב-15.6% אך עדיין נמוך ב-11.1% יחסית להיקף המכירות ברבעון ג' (בממוצע) ונמוך ב-58% לעומת נובמבר אשתקד (חודש שיא). בחודש נובמבר נמכרו 2.6 אלף דירות חדשות, היקף מכירות מעל הממוצע של שנת 2018 (1.93 אלף לחודש), אך נמוך מהממוצע של 2019 (3.44 אלף לחודש).
מספר הדירות החדשות אשר נותרו למכירה עלה ב-9% בשנה האחרונה. גידול במלאי הלא מכור תומך בהתמתנות במחירי הדיור.
לפי הערכתנו, הירידה בהתחלות הבנייה (אשר צפויה להחריף ברבעונים הבאים) יחד עם הגידול במספר משקי הבית (כולל גידול במספר העולים ל-70 אלף ב-2022) יימנעו ירידה של ממש במחירי הדירות לרכישה ויתמכו בעלייה מתונה במחירי השכירות (בקצב של 3% ב-2023) אשר נמדדים במדד. יהיה מעניין לראות היום את קצב עליית מחירי הדיור במדד דצמבר.
כידוע, בישראל מחירי הדיור עלו ב-20% שנה אחורה. בעולם, מסתמנות ירידות מחירים במרבית המדינות המפותחות.
ביום ראשון יתפרסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר. אנו צופים מדד של 0.4%. המדד יושפע מהתייקרות של 5.8% במחירי הדלקים, עלייה עונתית במחירי ההלבשה (2.8%) והמשך עלייה במחירי הדיור (0.5%). לעומת זאת, חלה ירידה מתונה במחירי הפירות והירקות.
| ארה"ב: האינפלציה בשירותים לא נרגעת
בדצמבר נתוני האינפלציה היו בהתאם לצפי. סך הכול האינפלציה ירדה ב-0.1% והתמתנה ל-6.5% מ-7.1%. אינפלציית הליבה עלתה ב-0.3% (בהתאם לציפיות) ועלתה ב-5.7% שנה אחורה (התמתנות מ-6.0%).
עקב ההאצה במחירי השכירות, מחירי השירותים עלו ב-0.5% (האצה מ- 0.4% בנובמבר), זאת לעומת ירידה של 0.3% במחירי המוצרים (במדד הליבה).
פאוול הדגיש בעבר שחזית המאבק באינפלציה מתרכזת במחירי השירותים אשר מושפעים מלחצי שכר (בעיקר).
| התפתחויות חשובות במדד דצמבר:
מה תרם לירידה באינפלציה? מחירי האנרגיה ירדו ב-4.5%, מחירי המזון עלו "רק" ב-0.3% (השיעור הנמוך ביותר ממרץ 21), מחירי מכוניות המשומשות ירדו ב-2.5%, ומחירי הנסיעות לחו"ל ירדו ב-3.1%.
מחירי השכירות בחוזים מתחדשים עלו ב-0.8%, הקצב המהיר ביותר בשלושת החודשים האחרונים. פאוול מצפה להתמתנות בסעיף זה מאמצע השנה (לפי ההתמתנות במחירים במודעות באתרי האינטרנט), אך בינתיים מסתמנת מגמה של האצה. חשוב להדגיש שלמרות ההתמתנות במחירי השכירות במודעות באתרי אינטרנט, מפברואר 2020 (ערב הקורונה) מחירי השכירות לפי המודעות עלו יותר ממחירי השכירות ב-CPI. משמעות הדבר: הרגיעה במחירי השכירות במדד המחירים לצרכן עוד רחוקה (there is still a lot of catching up to do).
מחירי השירותים למעט מחירי הדיור עלו ב-0.3% בדצמבר, לאחר עלייה של 0.1% בנובמבר. אם מנכים את מחירי הביטוח הרפואי (סעיף אשר לא כלול באינפלציית ה- PCE) ומחירי נסיעות לחו"ל (אשר ירדו ב-3.1% בדצמבר, באופן עונתי), אזי מחירי השירותים ללא דיור עלו ב-0.5% בדצמבר וב-6.5% בקצב שנתי בשלושת החודשים האחרונים (האצה מ-6.4% בחודש הקודם). לא בדיוק מה שפאוול רוצה לראות.
משמעויות: מדד דצמבר לא מבשר על התמתנות ברכיבי האינפלציה אשר חשובים כעת לפד: מחירי השכירות ומחירי השירותים למעט השכירות. למרות שמדד דצמבר תומך בהעלאת ריבית נוספת של 0.5% הציפיות בשוק הן לעלייה מתונה יותר של 0.25%, זאת על רקע סימנים להתמתנות בפעילות הכלכלית (לפי הירידה במדדי מנהלי הרכש).
| זום אין: עלייה חדה בייצוא התעשייתי ב-2022
בשנת 2022 הייצוא התעשייתי עלה ב-20.6%, הרבה מעבר לציפיות. חשוב להדגיש שמדובר בשיעור שינוי דולרי ולא כמותי. בנוסף, הנתונים החודשיים נוטים להתעדכן כלפי מעלה, כך יתכן גידול חד יותר. לצורך המחשה: היקף היצוא של חודש נובמבר עודכן כלפי מעלה ב-13.8% לעומת הפרסום המקורי לפני חודש! תופעה דומה התרחשה באוקטובר, ככל שהלמ"ס מתעדכן לגבי משלוחי יצוא.
חלה עלייה חדה בייצוא בענפי התרופות (81%), רכיבים אלקטרוניים (26%), ציוד חשמלי (24%), וייצוא ביטחוני (ב-37%, לפי השינוי ביצוא כלי תחבורה והובלה). יצוא מוצרי הנפט עלה ב-80% וכימיקלים ב-39% אך עלייה זאת כוללת מרכיב משמעותי של התייקרויות.
עלייה חדה זו הינה חריגה לעומת גידול של 6% ביבוא של המדינות המפותחות.
ישראל נהנית ממרכיב גבוה של ייצוא היי טק אשר עלה בקצב מהיר במשך שנת 2022 לעומת חולשה ביתר הקטגוריות:
עלייה חדה בייצוא צפויה לתרום לצמיחה חזקה ב-2022 אשר תוצג מחר במסיבת עיתונאים של הלמ"ס. בנק ישראל מעריך צמיחה של 6.3% ב-2022, אך לפי הערכתנו, תיתכן צמיחה גבוהה יותר סביב 6.5%.
ב-2023 צפויה התרחבות מתונה יותר בייצוא, זאת למרות ההאצה ביצוא הביטחוני. רכיבי ההזמנות לייצוא במדדי מנהלי הרכש בעולם מצביעים על התכווצות. גם רכיב זה במדד מנהלי הרכש בישראל עומד על 44.3 נקודות ומצביע על התכווצות בהזמנות ליצוא. קרן המטבע צופה גידול של 2% בלבד ביבוא של המדינות המפותחות ב-2023 לאחר 6% ב-2022.
המשמעות: צפויה התמתנות ביצוא התעשייתי השנה, זאת לאור החולשה בביקוש העולמי. תחזית בנק ישראל מניחה גידול של 2% ביצוא השנה (כולל יצוא סחורות ויצוא שירותים), זאת לעומת גידול מהיר יותר של 4% ביבוא (תחזית סבירה לפי דעתנו) צמצום בעודף חשבון הסחורות והשירותים צפוי להחליש את הכוחות לייסוף בשקל.
הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.