בשבוע שעבר קיבלנו את מדד המחירים לצרכן "המעודד" ביותר שקיבלנו בתקופה האחרונה, כאשר מדד המחירים האמריקאי עלה בשיעור נמוך מהצפי ועומד בקנה אחד עם היעד של הבנק הפדרלי*.
ישנה כוכבית בסוף המשפט האחרון, כדי להדגיש כי חודש אחד אינו מספיק כדי לקבוע מגמה. גם השווקים לא הגיבו בצורה אופורית שלה קיוו השוורים של וול סטריט.
הבעיה היא שהשוק כבר רואה ששיא האינפלציה מאחוריו, אבל הקושי יהיה לשמור על מגמת ההאטה, במיוחד בתחומים הדביקים יותר במדד המחירים.
לאינפלציה שנוצרה ישנם שלושה גורמים עיקריים המשפיעים על מדד ההוצאות האישיות (PCE) שהפד אוהב במיוחד.
הראשונה היא אינפלציית הסחורות, שנגרמה הודות לבעיות בשרשרת האספקה וביקוש מוגבר בתקופת הקורונה. ניתן לומר שאינפלציית הסחורות מאחורינו כאשר מחירי הסחורות חזרו לרמות נמוכות יותר, מחירי השילוח ירדו כמעט לרמות טרום המגיפה וההיצע כמעט והתאזן עם הביקוש. מחירי חומרי הגלם כרגע לא מספקים דלק לאינפלציה.
השנייה היא אינפלציית הדיור. להבדיל ממדינת ישראל, בארה"ב הוצאות דיור משפיעות על המדד, והרבה. הריביות האפסיות דחפו משקיעים רבים לנסות את מזלם בהשקעות נדלן במינוף גבוה, דבר שדחף את המחירים כלפי מעלה. עם עליית המחירים ועליית הריביות, הוצאות הדיור גדלו עבור אותם משקיעים (ולא רק משקיעים) אך כעת המגמה משתנה. מחירי הנדלן בארה"ב החלו לרדת ואפשר גם למצוא ניצני בועה מתפוצצת כאשר ישנם משכנתאות הגדולות ממחיר הדירה.
השלישית, והבעייתית ביותר היא אינפלציית השירותים. למי שלא מכיר, האינפלציה הזו מתבטאת בשכר עבור נותני השירותים השונים, כמו בתחום הבריאות, הפנאי, החינוך, המסעדות, התספורות ועוד. הבעיה של הפד (ושל ענף השירותים בכלל) היא שהביקוש לעובדים גדול מבהרבה מההיצע. כך נוצר מצב שמניע את המעסיקים לשלם יותר עבור כל עובד. לפי הפד, יש כ1.7 משרות פנויות עבור כל אדם שמחפש עבודה.
את שני הגורמים הראשונים הפד יכול לדכא באמצעות הריבית, קרי צמצום הכסף הזול שמדכא ביקושים. אך אינפלציית השירותים היא שונה. זוהי סוגיית אינפלציה קשה, שכדי לפתור אותה יש צורך במשבר, מיתון אם תרצו.
המצב האירוני הוא שהשוק חושב שאפשר להימנע ממיתון בגלל ששוק התעסוקה חזק, אבל המצב החל לחלחל אצל מקבלי ההחלטות בפד, ולבסוף יובן גם בשווקים.
מי שעקב אחרי את החלטת הריבית האחרונה יכול היה לשמוע את פאוול מתייחס באופן ישיר למצב, כאשר ציין את אינפלציית השירותים ואמר שהיא הסיבה העיקרית להמשך עליית הריבית.
אחרי תקופת השקט של דוברי הפד, שמתקיימת לפני החלטות ריבית, חזרו חלק מהחברים לנאום והם חזרו וחידדו את המסר: האבטלה צריכה לעלות (לאזורי 4.5%) כדי לנצח את האינפלציה.
כלומר, לא מספיק גריעה של משרות חדשות, אלא קובעי המדיניות רוצים לראות עלייה באבטלה של לפחות חצי אחוז! אגב, מעולם לא היתה עלייה באבטלה של חצי אחוז ללא מיתון.
כדי שזה יגיע, הפד ימשיך להעלות וישמור על הריביות גבוהות, גם במחיר של מיתון. הנתונים האחרונים של מדד מנהלי הרכש PMI/ISM משקפים התכווצות של הכלכלה, והסיבה העיקרית שהתמ"ג עדיין חיובי היא היצוא המוגדל של חומרי גלם אנרגטיים (גז, נפט, פחם) מארה"ב לאירופה והוצאות ביטחוניות לאוקראינה.
כרגע השוק לא מאמין לפד, ואומר שהפד יתקפל לפני שהכלכלה תיכנס למיתון. אם לשפוט לפני הנתונים האחרונים, ייתכן שכבר מאוחר מדי.