בואו נדבר על מה שמתרחש באנגליה: מאז שהוחלפה הממשלה, המערכת הפיננסית נכנסה לסחרור ואי יציבות כאשר הממשל והבנק המרכזי נמצאים בעמדות מנוגדות.
הבנק המרכזי מנסה להילחם באינפלציה, עם העלאת ריבית וצמצום מאזן (שעלול לגרום למשבר), בעוד הממשל מנסה למנוע כניסה למשבר באמצעות קיצוץ במס ותכניות תמיכה (שעלול לגרום לאינפלציה).
בריטניה מגיעה לנקודת מבחן חשובה, כאשר הבנק המרכזי סיים (שוב) את תוכנית הרכישות הזמנית, כד למנוע את קריסת קרנות הפנסיה שנפגעו קשות מהירידה החדה בשווי איגרות החוב הממשלתיות.
קצת רקע: הבנק של אנגליה רצה לצמצם את המאזן שלו באופן אקטיבי, על ידי מכירת אגרות חוב ממשלתיות, מה שהביא להפסדים ובעיות נזילות אצל קרנות פנסיה גדולות באנגליה. כדי להחזיר יציבות למערכת הפיננסית, הבנק המרכזי דחה את צמצום מהאזן ובמקום הכריז על תוכנית רכישות נוספת כדי להתמודד עם קשיי הנזילות שנוצרו.
התאריך המקורי של הפסקת התוכנית נדחה, והבנק המרכזי הציב אולטימטום לקרנות והבנקים המסחריים, כאשר הודיע להם שהוא יפסיק את תכנית הרכישות ביום שישי 14.10 ועליהם להתכונן לזה.
בסוף השבוע האחרון, נגיד הבנק המרכזי באנגליה נפגש עם שר האוצר הנכנס, כנראה במטרה לתאם בין המדיניות של הבנק והממשלה.
בכנס אתמול, אמר הנגיד כי הבנק יאלץ להגיב בצורה חזקה יותר עם הריביות כדי להוריד את האינפלציה, במיוחד לאור התמיכה העצומה של הממשלה בחשבון האנרגיה.
"לא נהסס להעלות את הריבית כדי לעמוד ביעד האינפלציה, וכפי שהדברים נראים היום, הניחוש הטוב ביותר שלי הוא שלחצים אינפלציוניים ידרשו תגובה חזקה יותר ממה שאולי חשבנו באוגוסט".
השאלות המתבקשות כרגע הן, האם הבנק המרכזי באנגליה סיים להתערב בשוק החוב? אם כן, האם קרנות הפנסיה יכולות לשרוד ללא התערבות נוספת? מה ההשפעות על הכלכלה המקומית ועד כמה תושפע הכלכלה הגלובלית?