| רונן מנחם, כלכלן ראשי של מזרחי טפחות |
השקל משקף לאורך זמן איתנות כלכלית, יציבות מחירים ויציבות פיננסית של כלכלת ישראל ושוקי ההון והמט"ח שלה. לכן, בכל פעם שנרשמות התפתחויות שפועלות לתיסוף השקל, הוא מגיב - ולא אחת בעוצמה.
כך קורה גם בזמן האחרון: השקל התחזק ב-6.7% כנגד הדולר מתחילת יולי, וכנגד האירו התחזק ב-8.7%. מדובר, אם כך, ב"סיפור מקומי".
במסחר בין הבנקים נמשכת התחזקות השקל. בכלל, בתקופה זו התחזק השקל ב-8.0% כנגד סל ממוצע משוקלל של 24 מטבעות.
אבל יש לזכור: במחצית הראשונה של השנה פוחת דווקא השקל ב-14.4% כנגד הדולר וב-5.0% כנגד האירו. לכן, מתחילת השנה השקל עדיין איבד 4.1% כנגד הדולר (אבל התחזק ב-5.9% לעומת האירו).
את הזינוק האחרון של השקל ניתן להסביר על ידי הגורמים הבאים:
ראשית, תיקון לפיחות החד מאוד שנרשם במחצית הראשונה של השנה. בתקופה זו היה השקל אחד המטבעות עם הביצועים החלשים יותר כנגד הדולר.
שנית, שינוי כיוון של הדולר בעולם. הדולר התחזק ב-13% כנגד האירו מתחילת השנה, עד לשער של 1:1, בגלל שהריבית בארה"ב עלתה הכי מהר מבין המדינות המפותחות, ונוסף על כך, הדולר שימש מטבע חוף מבטחים לנוכח העצבנות והמתיחות בשווקים עקב פלישת רוסיה לאוקראינה.
ואולם לאחר שבחודש שעבר התחילה גם הריבית בגוש האירו לעלות, והנושא ירד קצת מהכותרות, האירו התחיל להתאושש והתחזק ב-3% כנגד הדולר. היחלשות הדולר בעולם התבטאה גם בכך שאיבד גובה כנגד השקל.
שלישית, הקשר ההדוק והמתמשך בין שער השקל לבין שוקי המניות בחו"ל - בדגש על מדד מניות הטכנולוגיה נאסד"ק. מדד זה איבד 30.3% במחצית הראשונה של השנה, אבל עלה 16.3% מאז, כך שהתנהגותו דומה מאוד לזו של השקל.
ההסבר המוכר: צורך של גופים מוסדיים מקומיים להקטין/להגדיל חשיפה למט"ח כדי לשמר את החשיפות בחו"ל בתקופות של עליות/ירידות בשוקי המניות - מה שדוחף להתחזקות/היחלשות של השקל, בהתאמה.
רביעית, הנתונים הכלכליים והתעסוקתיים מצביעים על איתנות המשק הישראלי, והדוחות האחרונים של חברות הדירוג Fitch ו-Moody's הראו זאת בבירור. גם דוח קרן המטבע הבינלאומית על ישראל היה מהמשופרים יותר בהשוואה בין מדינות.
מדובר בגורם שתושבי חוץ ומשקיעים זרים מביאים בחשבון, והוא משפיע לטובה על כניסת ההון לתוך המשק. הם גם זוכרים שישראל הפגינה חוסן בכל המשברים העולמיים האחרונים, כולל משבר המשכנתאות של 2008 ובתקופת הקורונה.
חמישית, המשך נתונים חיוביים מכיוון מאזן התשלומים והחשבון השוטף מהווה תמיכה מתמשכת בשקל גם בתקופות תנודתיות יותר.
שישית, בעוד מדינות רבות בעולם נקלעו לגירעונות תקציביים גדולים והחובות הציבוריים שלהן תפחו, אצלנו בישראל כבר חודשיים שהתקציב נמצא בעודף. גם נקודה זו מספקת יתרון חשוב לכלכלת ישראל לעומת משקים דומים לה.
הסבר נוסף: אף שהאינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מזו שבחו"ל, בנק ישראל אימץ מדיניות מוניטרית דומה של front loading - העלאות ריבית חדות ותכופות יחסית. כך קורה שפערי הריבית בין ארה"ב לישראל התרחבו לאט מאוד בחודשים האחרונים, ולכן לא היוו כוח שדחף לפיחות של השקל.
על אף האמור לעיל, יש להביא בחשבון כי בנק ישראל ער למצב, וכפי שראינו היטב בשנה שעברה, לא יהסס לרכוש דולרים ולהגדיל את יתרות המט"ח שלו, אם יחשוב שתיסוף השקל מהיר מדי ואינו מתיישב עם הנתונים הכלכליים בשטח.
כמו כן, שערי חליפין מושפעים משורה ארוכה של גורמים, הפועלים בתקופות שונות ובעוצמות שונות - מה שגורם להם להיות תנודתיים ומקשים על איתור מוקדם של נקודות תפנית.
הדברים האלה נכונים עוד יותר כששווקים משיקים אחרים, כמו שוקי הסחורות וניירות הערך, תנודתיים מאוד אף הם, כפי שאנו עדים מתחילת השנה. במיוחד, יש להביא בחשבון את המצב הביטחוני המקומי, וכן את סימני השאלה בתחום המשילותי והפיסקלי. דווקא על רקע התחזקותו המהירה של השקל, יש חשיבות לגורמים האלה.
אם, חלילה, יהיו הסלמות ביטחוניות נוספות, או שהבחירות הקרובות לכנסת שוב לא יוכרעו, והמשק ייכנס למערכת בחירות נוספת - הדבר יגרור דחיות חוזרות ונשנות של אישור תקציב המדינה, יאלץ את המשק לשוב למציאות של תקציבי 1/12 וימנע ביצוע של רפורמות חיוניות (תשתיות תחבורתיות, בריאות, חינוך ועוד), וזה יגרור תגובות חריפות של חברות הדירוג ושל משקיעים זרים, ועלול לגרום שוב מהפך וחזרה של השקל לפיחות.
עם זאת, במקרה כזה יוכל בנק ישראל להשתמש ביתרות המט"ח הגדולות שלו כדי למתן פיחות שייראה לו חד מדי.
בשורה התחתונה, בכפוף לקושי לצפות קדימה את התנהגות השקל, סביר להניח כי התחזקותו לא תימשך בקצב הנוכחי, אבל אינני מזהה כרגע גורמים כבדי משקל שיחזירו אותו למגמת הפיחות של המחצית הראשונה של השנה.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.