| רונן מנחם, כלכלן ראשי של מזרחי טפחות |
שער החליפין הממוצע של הדולר/אירו עומד, מתחילת חודש יולי, על 1.028 דולרים לאירו בלבד, לאחר שעמד על 1.134 בחודש פברואר ו-1.182 לפני שנה. במהלך 12 החודשים האחרונים פוחת המטבע האירופי המשותף ב-13% כנגד השטר הירוק.
האירו הושק בתחילת ינואר 1999, לפי שער של 1.17 דולר ארה"ב לאירו אחד, אבל בשנתיים הראשונות נחלש מאוד, עד כדי 0.83 דולר לאירו באוקטובר 2000. מאז, הכפיל האירו את ערכו והגיע עד לכ-1.6 דולרים לאירו ביולי 2008 (עם פרוץ משבר הסאב פריים בארה"ב). ואולם, עד דצמבר 2016 פוחת האירו שוב וירד ל-1.05 דולר לאירו, אבל לא יותר מכך.
אתמול ירד שער האירו עד כדי 1.0004 דולר, בטרם התאושש ל-1.0036, ורמתו הנוכחית היא הנמוכה ביותר זה 20 שנה כמעט.
הידרדרות האירו הינה תוצאה של כמה כוחות רבי עוצמה הפועלים יחדיו; בראש ובראשונה, המלחמה באוקראינה, שבקרב המדינות המפותחות השלכותיה הכלכליות על אירופה ועל גוש האירו הן הכבדות ביותר. זאת, גם לנוכח העובדה שמנהיגי היבשת הם בין מובילי החרם נגד השכנה ממזרח.
המלחמה גורמת לאינפלציה באירופה לעלות במהירות רבה ותיאלץ את הבנק המרכזי של אירופה (ECB) להעלות החודש את הריבית בעד חצי אחוז, אף שהבנק השתדל מאוד להימנע מכך. כמו כן, כלכלת היבשת עלולה לרשום תוצאות חלשות יותר מאלה של ארה"ב, אם וככל שההסלמה הביטחונית תימשך (עד כה זה לא קרה) - והדבר יפעל לטובת המטבע האמריקאי.
כוח נוסף הפועל בעוצמה לרעת האירו הוא העלאות ריבית מוקדמות וחדות (front-loading) של הפד, שהביאו את הריבית בארה"ב ל-1.75%, בעוד הריבית בגוש האירו עדיין עומדת על 0%.
במבט לחודשים הקרובים, נראה כי הפער בין שתי הריביות עוד יגדל - מה שגורם לדולר להיות אטרקטיבי יותר ויותר כנגד האירו.
גורם שלישי הינו שנאת הסיכון, המאפיינת את שוקי ההון מתחילת המלחמה. כפועל יוצא גדל הביקוש לדולר, הנחשב מטבע חוף מבטחים מסורתי לתקופות כאלה, על חשבון מטבעות אחרים, לרבות האירו והין היפני. זה גם היה אחד הבלמים לעלייה המהירה של תשואות הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב כשהריבית שם התחילה לעלות.
לבסוף, אירופה עדיין מלקקת את פצעי התנתקותה של בריטניה מהאיחוד האירופי והקשיים המתגלעים מעת לעת בהסכמים הכלכליים והאחרים בין שני הצדדים. אך לאחרונה ביקש ראש ממשלתה המתפטר של בריטניה, בוריס ג'ונסון, לשנות חלק מההסכמים לטובת מדינתו.
על כל אלה יש להוסיף כי לפני שפרצה המלחמה, היתה כלכלת היבשת בשלבים מוקדמים בלבד של היציאה מהשלכות הקורונה והסגרים.
הבנק המרכזי של אירופה פועל במציאות מעט מורכבת יותר מזו של הפד האמריקאי. עליו להקפיד שמדינות הפריפריה, שהתמודדו עם משברי חוב קשים מתחילת העשור, לא יסבלו מהעלאות הריבית בגלל שתשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלותיהן יזנקו, והן שוב יתקשו לגייס חוב.
בשל הנסיבות הללו, ייתכן בהחלט כי היחלשות האירו מול הדולר תימשך, אם כי לזמן קצר עשוי הרף הסימבולי של 1:1 לבחון את המגמה. עם זאת, אם יימצא בכל זאת פתרון קרוב לסוגיית אוקראינה, הדבר עשוי לקזז חלק מהפיחות האחרון של האירו.
כמו כן, פיחות האירו עשוי לסייע ליצואניות היבשת ולתת להן יתרון על פני מתחרותיהן מארה"ב, שמתמודדות עם תיסוף הדולר, המייקר את מוצריהן בחו"ל.
לתקופה הקרובה, התרחיש הבסיסי הוא להמשך פיחות האירו, אבל לנוכח הרמה הנמוכה שהגיע אליה וריבוי הגורמים הפועלים בו זמנית, התנודתיות תהיה גבוהה מהרגיל.
- הכותב הוא כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.