| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק אסטרטג ריביות |
| כצפוי, בנק ישראל העלה את הריבית ל-1.25%, הרמה הגבוהה ביותר מאז המחצית הראשונה של 2013
בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.5 נקודות אחוז לרמה של 1.25%, זאת בהתאם לתחזית לאומי ולחציון תחזית הקונצנזוס. מדובר ב{{ecl-592||העלאת הריבית}} בשיעור הגבוה ביותר מאז אפריל 2011, וברמת הריבית הגבוהה ביותר מאז מאי 2013.
בנימוקים להחלטה מציין בנק ישראל שהאינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים (אינפלציה של 4.1% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי 2022), וגם הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות מעל הגבול העליון של היעד (3%).
האינפלציה התרחבה לחלק גדול מסל המדד וזהו תהליך בעייתי מבחינת בנק ישראל. במטרה למנוע השפעות נוספות (כמו בתחום השכר וכיוב') על האינפלציה באופן שיואץ קצב עלייתה, בנק ישראל העלה את הריבית במידה רבה יותר מאשר בהחלטות הקדמות. מנגד, כהתפתחות חיובית, בנק ישראל ציין את הציפיות לאינפלציה לשנה השנייה ואילך שהתכנסו חזרה אל מרכז היעד (1%-3%).
בנוסף, בנק ישראל מעריך שבמשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ערה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק עם לחצי שכר. בהקשר זה, נציין כי הביקוש לעובדים במשק ממשיך להתרחב – כפי שמשתקף בנתוני המשרות הפנויות – לצד צפי להמשך גידול בפעילות ובתעסוקה מצד הסקטור העסקי – לפי סקר המגמות של חודש יוני. מדובר בתנאים המאפשרים המשך של ההידוק המוניטרי, הנתון להחלטתו העצמאית של בנק ישראל והוועדה המוניטרית.
במבט קדימה, על-פי התחזית העדכנית של חטיבת המחקר של בנק ישראל, שפורסמה במסגרת החלטת הריבית, צפויה הריבית לעמוד על 2.75% בממוצע הרביע השני של 2023, מה שיכול להתבטא בריבית גבוהה מכך בסוף הרביע השני של 2023. ת
חזית ריבית זו גבוהה במקצת מתחזית לאומי, ולפי הערכתנו היא משקפת המשך של העלאות ריבית בכל החלטות שנותרו עד לסוף 2022 ואפשרות להעלאות נוספות בראשית 2023. הנגיד הדגיש את רצונו לתת משקל גדול יותר להעלאות ריבית בטווח הקרוב יותר, זאת כאמצעי בלימה לעליית האינפלציה.
כמו כן, בנק ישראל הודיע על הרחבת המרווח סביב ריבית היעד שלו (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-±0.1% ל-±0.5%. מדובר בצעד שיאפשר תנודתיות תוך-חודשית רבה יותר של הריבית על פי המצב בשוק הבינבנקאי.
הערכה זו של בנק ישראל מבטאת עלייה ניכרת מרמתה הנוכחית של הריבית, והיא תוצאה של התחזית לאינפלציה גבוהה מהגבול העליון של היעד יחד עם צפי להמשך פעילות ברמה גבוהה, וכן על רקע ההעלאה הניכרת הצפויה בריביות בעולם. תחזית זו משקפת את רצונו של הנגיד להביא את ריבית בנק ישראל לרמה ריאלית שכבר איננה שלילית, ורצוי שתהיה חיובית, במונחים ריאליים.
רמת הריבית הריאלית של המשק מצויה בעת הנוכחית עמוק בתחום השלילי באופן שבולט ביחס לעבר. זאת, על רקע עליית ציפיות האינפלציה בחודשים האחרונים. רמתה השלילית של הריבית הריאלית אינה תואמת את רמת הפעילות של המשק בעת הנוכחית ועל כן צפויה להמשיך לעלות, כאמור.
| תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל לשנים 2022-23: אופטימיות לצד תחזית לצמיחה מעט איטית יותר ואינפלציה גבוהה יותר
התחזיות המעודכנות של חטיבת המחקר של בנק ישראל מגלמות הפחתה קלה בלבד בתחזית הצמיחה לישראל. זאת, בשונה מההפחתה המשמעותית יחסית של תחזית הצמיחה העולמית מצד הגופים הבינלאומיים הגדולים (IMF, הבנק העולמי וה-OECD).
תחזית הצמיחה לשנת 2022 והתחזית לשנת 2023 הופחתו ב-0.5 נקודת אחוז, על רקע הצפי למדיניות מוניטרית מרסנת יותר וכן בשל התייקרות המוצרים המיובאים, מה שבא לידי ביטוי בהפחתת שיעורי הצמיחה הצפויים לצריכה הפרטית ולהשקעות (ב-2023).
כמו כן, התחזית לצמיחה מתונה יותר של היצוא (ללא יהלומים והזנק) ב-2023, הינה ברקע ההאטה העולמית, שעלולה להתבטא בירידת ביקושים לתוצרת הישראלית ברחבי העולם, בדגש על המדינות המפותחות.
התחזית כוללת הערכה שהתוצר יצמח בישראל בשנת 2022 בשיעור ריאלי של 5% ובשנת 2023 בשיעור של 3.5%. מדובר בשיעורי צמיחה דומים, אם כי גבוהים במקצת, בהשוואה לתחזית העדכנית של לאומי – צמיחה של כ-4.8% ב-2022 וצמיחה של כ-3.3% ב-2023.
לפי תחזית בנק ישראל, שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.5% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.4%. שיעור האינפלציה בארבעת הרביעים הקרובים המסתיימים ברביע השני של 2023, צפוי לעמוד על 3.3%. תחזיות אלו דומות לתחזיות לאומי ועל מנת שיתממשו תידרש בלימה נוספת של מחירי הסחורות בעולם, המשך הירידה במחירי התובלה העולמיים והמשך האינדיקציות לפעולות של הגדלה משמעותית של היצע הדיור בישראל.
באשר למדיניות הפיסקאלית, תחזית בנק ישראל מצביעה על ירידה נוספת שצפויה בגירעון התקציבי, זאת לאור תקבולי מסים גבוהים מהצפוי. לפי חטיבת המחקר, בשנת 2022 הגירעון צפוי להסתכם ב-0.7% תוצר בלבד, וב-2023 צפוי גירעון של 1.2% תוצר. לאור זאת, חלה ירידה גם בתחזית ליחס החוב לתוצר בשנים 2022 ו-2023, שצפוי לעמוד על 66% ו-64% בהתאמה.
במבט קדימה, נראה כי העת הנוכחית מהווה "חלון הזדמנות" לבנק ישראל להעלות את הריבית בקצב מהיר יחסית, זאת בכדי להביא לרמה ניטרלית, או אף חיובית, של ריבית ריאלית וכן בכדי להאיץ את תהליך הנורמליזציה של הריבית הנומינלית. זאת, משילוב של מספר גורמים, ובהם: אינפלציה גבוהה מהגבול העליון של היעד שצפויה להישאר כך בחודשים הקרובים, המשך התרחבות הפעילות הכלכלית ותמונה חיובית משוק העבודה, פיחות בערכו של השקל ומחירי דירות שעולים בקצב מהיר.
עם זאת, ההאטה בעולם, על רקע השפעות המלחמה באוקראינה, השיבושים בפעילות הייצור בסין, מצב ההיי-טק העולמי, וכן אי הוודאות הפוליטית בישראל צפויים להאט את הפעילות הכלכלית בהמשך. מצב זה, ייתכן שיקשה על בנק ישראל להמשיך להעלות את הריבית בקצב מהיר.
| ברקע האצת האינפלציה ברחבי העולם, האינפלציה בישראל נותרה עדין מהנמוכות מבין מדינות ה-OECD
ניתוח של האינפלציה בהשוואה בינלאומית מעלה כי האינפלציה בישראל נמוכה ביחס למרבית המדינות המפותחות. נתוני ה-OECD מלמדים כי שיעור האינפלציה השנתי (שיעורי השינוי במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים) במדינות הארגון עלה בחודש מאי 2022 ל-9.6% מ-9.2% באפריל ו-3.9% במאי 2021.
מדובר בשיעור הגבוה ביותר מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, אשר מצביע על סביבת אינפלציה עולמית גבוהה ובמגמת עלייה מתמשכת בעת הנוכחית. זאת, ברקע התייקרות מחירי האנרגיה והמזון, בין היתר, עקב השפעות המלחמה באוקראינה.
כמו כן, האינפלציה ללא אנרגיה ומזון (המהווה את הגדרת ה-OECD לאינפלציית הליבה, בשונה מבנק ישראל שעוקב בדרך כלל אחר המדד בניכוי אנרגיה ופירות וירקות) בקרב מדינות ה-OECD עלתה בחודש מאי מ-6.2% ל-6.4% (שיעור שנתי). משמע, הלחצים לעליות מחירים הינם רוחביים וכוללים את מרבית תחומי הפעילות.
קצב עליית המחירים הגבוה בעת הנוכחית בולט במיוחד במדינות מזרח אירופה, וכן בצ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה וארה"ב, כאשר אינפלציה גבוהה נרשמה גם במדינות גוש האירו, ובראשן: יוון, בלגיה, הולנד וספרד.
ישראל נותרה מהמדינות עם האינפלציה הנמוכה ב-OECD בעת הנוכחית, לצד שוויץ ויפן, זאת בדומה למגמה בשנים האחרונות. התפתחות שהיא, בין היתר, תוצאה לרגישות הנמוכה יחסית של מחירי החשמל בישראל למחירי האנרגיה בעולם, ורמת המחירים הגבוהה מלכתחילה בישראל בהשוואה לעולם.
על אף עליות המחירים החדות ברחבי העולם בחודשים האחרונים, האינפלציה בישראל נותרה נמוכה בהשוואה בינלאומית. התפתחות אשר מצביעה על השפעה מתונה יותר בישראל בהשוואה למדינות המפותחות של התהליכים הכלכליים הגלובליים הנוכחיים, וכן מגדילה את הגמישות של קובעי המדיניות הכלכלית בישראל.
יש לציין שהאינפלציה הכללית בישראל נמוכה מחציון מדינות ה-OECD בפער של כ-3.8 נקודות אחוז, אשר הינו גבוה משמעותית מהפער באינפלציית הליבה (כ-1.6 נקודות אחוז), מה שמעיד על כך שהתייקרות המחירים הכללית (ללא מזון ואנרגיה) בישראל דומה יותר למדינות המפותחות. במבט קדימה, המגמות שתוארו צפויות להימשך גם בחודשים הקרובים.
| ההידוק המוניטרי של בנק ישראל בא לידי ביטוי גם בהמשך מדיניות אי ההתערבות בשוק המט"ח
בנק ישראל ממשיך להימנע מרכישת מט"ח לחלוטין זה החודש החמישי ברציפות. מראשית השנה רכש בנק ישראל כ- 360 מיליון דולר בלבד, ברכישות שבוצעו כולן במהלך חודש ינואר. מדובר בהיקפי הרכישה הנמוכים מזה יותר מעשור.
מראשית השנה ירדו יתרות המט"ח של בנק ישראל בכ- 20 מיליארד דולר, גם כאן מדובר בירידה החדה זה יותר מעשור. הפיחות בשער השקל בעיקר מול הדולר מראשית השנה מאפשר לבנק ישראל להימנע מהתערבות בשוק המט"ח במקביל לפעולות המהדקות שהוא נוקט ובראשן המשך העלאת ריבית הבסיס במשק.
מהלך הפיחות של השקל נותן לבנק ישראל אפשרות כרגע להמשך מהלך העלאות הריבית, זאת במקביל לאפשרות של הימנעות מהתערבות בשוק המט"ח.
העת הנוכחית, כאמור, מהווה "חלון הזדמנות" לבנק ישראל להעלות את הריבית בקצב מהיר יחסית, זאת בכדי להביא לרמה ניטרלית, או אף חיובית, של ריבית ריאלית וכן בכדי להאיץ את תהליך הנורמליזציה של הריבית הנומינלית כאשר מרכיב חשוב בחלון זה הינו תהליך פיחות השקל והאפשרות להימנע מהתערבות במסחר במט"ח.
| עולם: דו"ח התעסוקה לחודש יוני בארה"ב – דו"ח חזק יחסית המפריך הערכות של מיתון מתקרב. ניכרת האטה בקצב עליית השכר
העלייה החזקה מהצפוי של 372,000 במספר המשרות ביוני לא עולה בקנה אחד עם הטענות שהכלכלה של ארה"ב עומדת לקראת מיתון. זה עשוי להספיק לעוד 75 נ"ב של העלאת ריבית בפגישת הפד מאוחר יותר החודש.
הסימנים לכך שהעלייה בשכר מתמתנת והירידה במחירי הסחורות מצביעות על כך שתחזית האינפלציה עשויה להשתפר לאחר מדד חודש יולי.
העלייה במשרות ביוני מותירה את העלייה הממוצעת לשלושה חודשים על 375,000 וזהו נתון איתן. גם בפרטי הדו"ח לא היו סימנים לחולשה, כשהייצור הוסיף 29,000 משרות, שירותים מקצועיים ועסקיים גדלו ב-74,000, חינוך ובריאות ב-96,000 ואף מספרי המשרות בענפים הקמעונאיים התאושש ב-15,000.
מדד התעסוקה בסקר של משקי הבית ירד ב-315,000, אבל הוא הרבה יותר תנודתי מאשר סדרת ה-NFP של מספר המשרות. עם ירידה של 353,000 אנשים בכוח העבודה, שיעור האבטלה נותר ללא שינוי ברמה של 3.6%, קרוב לשפל של 50 שנה, ומדד U6 הרחב ירד ל-6.7%, מ-7.1%.
נראה כי זה מוביל להאטה הדרגתית בגידול בשכר, עם העלייה של 0.3% בשכר הממוצע וירידה של הקצב השנתי ל-5.1%. זה עדיין חזק בהרבה ממה שהפד היה רוצה, אך השכר עולה כעת בשיעור מתון יחסית של 4.2% במונחים שנתיים בשלושת החודשים האחרונים.
אף על פי כן, כשהכלכלה הריאלית נראית כמחזיקה מעמד, סביר להניח שהפד יתקדם עם העלאות ריבית אגרסיביות יחסית במהלך החודשים הקרובים.
| פרוטוקול החלטת הריבית של הפד – ה-FOMC חושף גישה ניצית השמה בראש את המאבק באינפלציה.
הפרוטוקול של פגישת ה- FOMC של אמצע יוני מציג פד המצוי בגישה "ניצית", זאת על רקע העלייה הנוספת בלחצי המחירים באפריל ובמאי. כתוצאה מכך, "כמעט כל המשתתפים הסכימו" להעלות את הריבית ב-75 נקודות בסיס.
עם זאת, הרבה השתנה במהלך השבועיים האחרונים, כאשר מגוון רחב של מחירי סחורות ירדו, בשוק ישנו חשש מתגבר מפני האטה משמעותית יותר בצמיחה הכלכלית העולמית.
לכן, התשובה לשאלה האם ריבית הפד תעלה שוב ב-75 נקודות בסיס בישיבת המדיניות הבאה בסוף יולי, או יחזור למהלך של 50 נקודות בסיס, תלוי באופן שבו הנתונים הנכנסים יתפתחו - בפרט דו"ח התעסוקה של חודש יוני ומדד המחירים לצרכן של יוני. לעת עתה, השוק נותן סיכויים של 80/20 לטובת מהלך של 75 נ"ב.
בפגישה של ה-FOMC, צוין ש"הוצאות הצריכה נשארו חזקות", אך הנתונים האחרונים מעידים על האטה בקצב ההתרחבות של מרכיבי פעילות שונים והסיכונים לתחזית הצמיחה הכלכלית מוטים מטה, עם אפשרות לירידת התוצר באופן קל במחצית הראשונה של 2022. כמו כן, בעוד שבהחלטה חברי ה - FOMC "הסכימו שהסיכונים לאינפלציה מוטים כלפי מעלה", יתכן מאוד שאמירה זו תשתנה, זאת כאשר עם מגוון רחב של מחירי סחורות בירידה.
מדד המחירים לצרכן לחודש יוני צפוי לעלות בשיעור גבוה יחסית, של כ-1.2-1.3% ולהגיע לשיעור שינוי שנתי של כ-9%. מדובר בעלייה גדולה מחודש לחודש בשל עליית האנרגיה, אך העליות הללו התהפכו ביולי.
בהתאם לכך, מדד חודש יולי צפוי לעלות בכ-0.2% בלבד. בשלב זה, מדדי אוגוסט-ספטמבר נראים כנמוכים גם כן, בסביבות 0.1% לחודש. גם מדד הליבה צפוי להתמתן בחודשים הקרובים שלאחר המדד הקרוב. לכן, במבט כולל, ההתפתחויות בשוק העבודה, לצד צפי למדד גבוה מגדילות את הסיכויים של העלאה בהחלטה הקרובה של 75 נ"ב.
מסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של לאומי
- הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.