מבזקי חדשות
Investing Pro 0
גרסה נטולת פרסומות. שדרגו את החוויה ב-Investing.com. חיסכו עד 40% פרטים נוספים

בורסת תל אביב מסכמת חצי שנה עם ירידות מתונות בהשוואה לעולם

מאת נורית דרורסקירת שוק29.06.2022 16:34
il.investing.com/analysis/article-200435169
בורסת תל אביב מסכמת חצי שנה עם ירידות מתונות בהשוואה לעולם
מאת נורית דרור   |  29.06.2022 16:34
נשמר. ראו פריטים שמורים.
מאמר זה כבר נשמר ב-פריטים שמורים.
 

| נורית דרור, כלכלנית ביחידת המחקר של המחלקה הכלכלית בבורסת תל אביב |

  • נתוני הסקירה נכונים ליום רביעי 29 ביוני 2022, תחילת יום המסחר

המסחר בבורסות בעולם וגם בתל אביב במחצית הראשונה של 2022 הסתכם בירידות שערים בשוקי המניות ואיגרות החוב. ירידות השערים בשווקים הושפעו מהלחימה המתמשכת של רוסיה באוקראינה מאז 24 בפברואר 2022, שגרמה להתגברות הקשיים בשרשרת האספקה, וממדיניות "אפס קורונה" וסגרים בסין.

הסנקציות נגד רוסיה, צמצום היבוא ממדינות העימות וצמצום היבוא מסין בעקבות הסגרים, הביאו לעלייה חדה במחירי האנרגיה, חומרי הגלם והמזון. שיעור האינפלציה ברחבי העולם זינק והביא למדיניות מוניטרית מצמצמת על ידי בנקים מרכזיים, זאת במקביל לירידה בהיקף הפעילות. בעקבות מלחמת רוסיה באוקראינה, הבנק העולמי צופה סטגפלציה והוריד את תחזית הצמיחה העולמית ל-2.9% בשנת 2022 לעומת תחזית קודמת של 4.1%, ולאחר צמיחה של 5.7% בשנת 2021.

בעקבות הלחימה במזרח אירופה, מחירי האנרגיה חומרי הגלם והמזון ממדינות העימות נסקו, ובראשם: מחיר גז טבעי, שזינק בכ-84%, מחיר נפט ברנט, שעלה בכ-46% הגיע לכ-113 דולר לחבית לקראת סוף יוני 2022,  ומחיר החיטה, שעלה בכ-20%.

האינפלציה השנתית בישראל עלתה לכ-4.1% נכון לסוף מאי 2022, שיעור גבוה מהרף השנתי המקסימלי שהציבה הממשלה ועומד על כ-3% לשנה קלנדרית, אך נמוך משמעותית משיעור האינפלציה בבריטניה, כ-9.1% (שיא של 40 שנה), בארה"ב, כ-8.6% (שיא של 41 שנה), ובאיחוד האירופי, כ-8.1% (שיא כל הזמנים).

בעקבות זאת, בנק ישראל העלה את הריבית לראשונה מאז נובמבר 2018, באפריל (ב-0.25%) ובמאי (ב-0.4%), לרמה של 0.75%, וצפוי להעלות אותה שוב ב-4 ביולי. זאת, בדומה לבנקים מרכזיים בעולם: הפד שהעלה את הריבית בארה"ב לראשונה מאז דצמבר 2018, שלוש פעמים בשיעור מצטבר של 1.5% לרמה של 1.75%, וצפוי להוסיף ולהעלות אותה עוד מספר פעמים עד סוף 2022; הבנק המרכזי בבריטניה (BOE) שהעלה את הריבית בפעם הרביעית בשיעור מצטבר של 1% לרמה של 1%; והבנק המרכזי האירופי (ECB) שצפוי להתחיל בהעלאת הריבית לראשונה זה כעשור ברבעון השלישי של 2022.

ביוני, חוסר היציבות הפוליטית בישראל הביאה להודעת הממשלה על פיזור הכנסת, כשנה לאחר כינונה, ועל בחירות בעוד ארבעה חודשים - בפעם החמישית זה כשלוש וחצי שנים.

מנגד, השפעה חיובית על המסחר בארץ היתה לפרסום נתונים מאקרו כלכליות חיוביים למשק, ובהם: התוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של 2022 ירד אמנם בכ-1.9% בשיעור שנתי לעומת הרבעון הקודם, שבו נרשמה עלייה חדה של 15.6%, אך עלה ב-8.9% לעומת הרבעון הראשון של 2021 - עלייה חדה שעדיין מביאה לידי ביטוי את ההתאוששות ממשבר הקורונה; שיעור הבלתי מועסקים במשק כולל הנעדרים זמנית בגלל הקורונה ירד לשיעור חד ספרתי של כ-3.5% במאי 2022 לעומת כ-10% בפברואר 2020; הגירעון הממשלתי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2021-מאי 2022) עומד על כ-0% מהתמ"ג - השיעור הנמוך ביותר מאז ינואר 2008,  לעומת כ-12% בשנת 2020 שבה הגיע משבר הקורונה לשיא.

גורמים אלה הביאו לאישרור דירוג האשראי של מדינת ישראל: A+ תחזית "יציבה" על ידי חברת הדירוג הבינלאומית פיץ', AA- עם תחזית יציבה על ידי חברת הדירוג הבינלאומית S&P. חברת הדירוג Moody's אישרה אף היא מחדש את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A1, אבל העלתה לראשונה מאז 2020 את תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"חיובית".

| שוק המניות: ירידות שערים בכל המדדים המובילים

ביוני ירדו מדדי ת"א 35, ת"א 90 ומדד ת"א SME60 בכ-1.5%, בממוצע. בסיכום המחצית הראשונה של 2022 ירדו מדדי ת"א-35 ות"א-90 בכ-6% בממוצע, ירידה מתונה בהשוואה למדדי בורסות אחרות: מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס 30 בארה"ב ירדו בכ-18% ובכ-13%, בהתאמה, ואילו מדדי יורוסטוקס 50 באירופה ו-MSCI World ירדו בכ-18% בממוצע.

ירידות שערים אפיינו את המדדים הענפיים: מדד ת"א נפט וגז הוא מדד המניות היחיד שעלה במחצית הראשונה של השנה. המדד זינק בכ-37%, בהשפעת העלייה החדה במחירי הנפט והגז, והביקוש ליבוא גז טבעי מישראל. ב-15 ביוני 2022 נחתם הסכם הבנות בין ישראל מצרים והאיחוד האירופי, שבמסגרתו יורחב יצוא גז מישראל לאירופה דרך מצרים, ויתאפשר חיפוש והפקת גז טבעי על ידי חברות אירופיות בתחומי המים של ישראל ומצרים.

את ירידות השערים בסיכום המחצית הראשונה של 2022 הובילו מדדי חברות ההייטק, שהן חברות צמיחה, ובראשם מדד תא גלובל-בלוטק, שירד בכ-24%, ומדד טק עילית, שירד בכ-20%, לעומת מדד נאסד"ק 100 שירד בכ-26%.

מדדי חברות הנדל"ן מושפעות מאוד מעליית הריבית, שמייקרת את עלויות המימון שלהן ומורידה את שווי נכסיהן, מחד, ופוגעת בביקוש לדירות עקב התייקרות המשכנתאות מאידך. מדד ת"א בנייה ירד בכ-19% ומדדי ת"א מניב ישראל ותא מניב חו"ל ירדו בכ-15% ובכ-11%, בהתאמה.

המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים במחצית הראשונה של 2022. המחזור היומי, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל ביוני. המחזור היומי במחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ-2.5 מיליארד שקל – גבוה בכ-32% מהמחזור הממוצע בשנת 2021, ונמוך בכ-2% בלבד ממחזור השיא שנרשם בשנת 2007.

למחזורי המסחר הערים ברבעון הראשון של השנה תרמו ציפיות לקראת החלטת MSCI בדבר כניסת ישראל למדדי אירופה - שבסופו של דבר, לא התממשו, והעדכון החצי-שנתי של מדדי המניות בתל אביב, שחל ב-3 בפברואר 2022, ובמסגרתו מניית קנון הולדינגס (TASE:KEN) התווספה למדד ת"א-35 ומניית פריגו (NYSE:PRGO) נגרעה ממנו.

יצוין כי הבורסה הורידה את גודל הפקודה המינימלי החל ב-1 במרץ 2022, מ-5,000 שקל למניה במדד ת"א-35 ומ-2,000 שקל למניה במדד אחר, ל-500 שקל בכל מניה - דבר הצפוי לתרום להגדלת הנזילות בשוק.

למחזורי המסחר הערים ברבעון השני של השנה תרמה התנודתיות בשערי המניות, בהשפעת העלאת הריבית במשק.

סך הגיוסים בשוק המניות בתל אביב על ידי החברות במחצית הראשונה של השנה הגיע לכ-14.3 מיליארד שקל, יותר ממחצית הגיוסים בכל שנת 2021, שהיתה שנת שיא (כ-25.8 מיליארד שקל).

ביוני גויסו כ-4.5 מיליארד שקל, מתוכם כ-2.8 מיליארד שקל גויסו על ידי בנק לאומי (TASE:LUMI) בהצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים בארץ ובחו"ל, וכ-0.7 מיליארד שקל שווי מניות חברת הבנייה דוניץ, שהוקצו בעסקה לרכישת השליטה ב"אלעד מגורים".

כ-1.4 מיליארד שקל מסך הגיוס השנה בוצע על ידי 9 חברות חדשות שביצעו הנפקות ראשוניות (IPOs), לאחר שיא של 94 מנפיקות חדשות שהנפיקו בשנה הקודמת. המנפיקות החדשות גייסו כולן ברבעון הראשון של 2022, מלבד חברה אחת שהנפיקה ביוני - ישראייר גרופ (TASE:ISRG).

בין המנפיקות החדשות השנה, שלוש חברות גדולות: קבוצת אקרו (TASE:ACRO), עם שווי של כ-4 מיליארד שקל לאחר ההנפקה, והחברות בית וגג (TASE:BVGG) ואימאג'סט (TASE:ISI), בשווי של כ-1.3 ושל כ-1.2 מיליארד שקל, בהתאמה, לאחר ההנפקה.

ראוי לציין כי כל ההנפקות החדשות, מלבד אחת, בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building). בין המנפיקות: אימאג'סט שביצעה הנפקה גלובלית (הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים מקומיים ובינלאומיים) בהובלת החתם הזר UBS.

חמש חברות חדשות נוספות פרסמו תשקיף להשלמה, כשהן מתכננות לגייס סכום כולל של עד כ-2 מיליארד שקל. ביניהן, שלוש חברות גדולות בשווי של יותר מ-1 מיליארד שקל: חברת הבנייה קרסו נדל"ן, חברת האנרגיה המתחדשת שיכון ובינוי אנרגיה, וחברת הטכנולוגיה בינת.

נוסף על 9 המנפיקות החדשות, חברה אחת הצטרפה לבורסת תל אביב ברישום כפול וחברה אחת התפצלה מחברה נסחרת, ברבעון הראשון של 2022, וארבע חברות הכניסו פעילות חדשה לחברה נסחרת. 

רישום כפול בתל אביב של יו.אמ.איץ' פרופרטיס (TASE:UMH) - קרן ריט זרה, העוסקת בנדל"ן מניב למגורים בארה"ב, הנסחרת ב-NYSE ושוויה ערב הרישום הכפול היה כ-6 מיליארד שקל. ערב רישום המניות למסחר בתל אביב, החברה גייסה כ-329 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב בתל אביב. 

פיצול מחברה נסחרת: פעילות חברת הטכנולוגיה הבורסאית אמת (TASE:EMCO) בתחום ה-OEM (איפיון, תכנון והרכבת מערכות ממוחשבות בהתאמה אישית) פוצלה על ידי חלוקת מניות חברת הייפר גלובל (TASE:HIPR) כדיבידנד בעין לבעלי המניות של אמת ורישומה למסחר בבורסה. שווי חברת הייפר גלובל, נכון לסוף יוני, הינו כ-437 מיליון שקל.

ארבע חברות הכניסו פעילות חדשה לחברה נסחרת. בינואר הוכנסה פעילות חברת סילבר קסטל (TASE:SLCL), העוסקת בפיתוח אסטרטגיות מסחר בתחום המטבעות הדיגיטליים (קריפטו), לתוך חברת איי.סי.בי, לפי שווי של כ-46 מיליון שקל. ביוני חברת מיה דיינמיקס, העוסקת בפיתוח טכנולוגיה המשמשת כלי תחבורה חשמליים זעירים, התמזגה עם חברת גו.די.אם (TASE:GODM), לפי שווי של 122 מיליון שקל; פעילות חברת טריא, העוסקת בהפעלת פלטפורמה לתיווך מקוון באשראי, נרכשה על ידי חברת לוזון נדל"ן (TASE:TRA) לפי שווי של כ-323 מיליון שקל; חברת גוטו, העוסקת בהפעלת מגוון מערכי שירות של תחבורה שיתופית בארץ ובאירופה, התמזגה עם חברת נרהטק לפי שווי של כ-377 מיליון שקל.

המנפיקות הוותיקות גייסו במחצית הראשונה של השנה סכום כולל של כ-13 מיליארד שקל, מתוכם:

כ-5 מיליארד שקל גויסו על ידי חברות הסקטור הפיננסי. כ-2 מיליארד שקל גויסו על ידי הבנקים הגדולים - לאומי (כ-2.8 מיליארד שקל) ודיסקונט (TASE:DSCT) (כ-1.4 מיליארד שקל), בהנפקות מניות הגדולות ביותר על ידי בנקים זה יותר משני עשורים, וכ-0.5 מיליארד שקל גויסו על ידי כלל עסקי ביטוח (TASE:CLIS) בהנפקת מניות לציבור.

לנוכח הזינוק בהיקף מתן אשראי על ידי הבנקים, בעיקר לנוטלי משכנתאות, נאלצים הבנקים להגדיל את ההון המהווה כרית ביטחון כנגד האשראי שנתנו (הלימות הון). אחת הדרכים היא הנפקת מניות, כפי שעשו לאומי ודיסקונט. דרך נוספת היא הקפאת חלוקת דיבידנד, כפי שעשה בנק הפועלים, ודרך נוספת היא הנפקת אג"ח COCO, הכולל מנגנון להמרה למניות, כפי שעשו פועלים ולאומי.

כ-3.3 מיליארד שקל גויסו על ידי חברות ענף הנדל"ן, ובראשן אמות וגזית גלוב, שגייסו כ-666 וכ-471 מיליון שקל, בהתאמה. כ-6 מיליארד שקל גויסו על ידי חברות ענף הטכנולוגיה, ובראשן: חברות האנרגיה המתחדשת אנלייט ואנרג'יקס, שגייסו כ-385 מיליון שקל וכ-337 מיליון שקל, בהתאמה. כ-3 מיליארד שקל - שווי מניות משק אנרגיה, שהוקצו בעסקה לרכישת 41% מחברת דליה אנרגיה, העוסקת ביצור ובאספקה של חשמל באמצעות תחנות כוח. 

החברות הדואליות גייסו בחו"ל במחצית הראשונה של 2022 סכום זניח, בהיקף של כ-0.6 מיליארד שקל, כמחצית הסכום גויס על ידי חברת הביומד ליניאג תרפיוטיק (TASE:LCTX). בהקשר זה יצוין כי שתי חברות שנסחרות בתל אביב ביצעו רישום בנאסד"ק: מניות חברת הקלינטק ברנמילר אנרג'י (NASDAQ:BNRG) התחילו להיסחר ב-24 במאי גם בנאסד"ק (סמל:BMRG), וחברת הטכנולוגיה סייברוואן (NASDAQ:SVRE) גייסה כ-43 מיליון שקל בהנפקה לציבור בארה"ב ומניותיה התחילו להיסחר ב-6 ביוני גם בנאסד"ק (סמל:SVRE).

כמו כן, מניות חברת הנדל"ן מניב בחו"ל אופטיבייס נמחקו מהמסחר בתל אביב ובנאסד"ק ב-13 באפריל, בעקבות הצעת רכש על ידי קרן משפחת קפרי, בעלת השליטה בחברה, וכיום נסחרות בתל אביב 52 חברות דואליות.

| שוק איגרות החוב

המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין בירידות שערים של כ-6.5% בממוצע במרבית המדדים המובילים במחצית הראשונה של 2022. זאת, בהשפעת הציפיות להעלאת ריבית בנק ישראל ברבעון הראשון של 2022 שהתממשו ברבעון השני של השנה וצפויות להימשך.

עליית תשואות האג"ח בארץ הינה בדומה למגמה הכלל עולמית. בעקבות זאת זימן האיחוד האירופי כינוס חירום, ביוני והודיע כי יחזור לרכוש אג"ח ממשלתיות (ישקיע מחדש פדיונות אג"ח) במסגרת תוכנית חירום, ויגבש מכשיר פיננסי חדש לטיפול בפערי חוב שונים של מדינות באיחוד האירופי.

איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד והשקליות בלטו בירידה של כ-7.5%, ובראשן איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה ל-10+ שנים שירדו  בכ-16.5% במחצית הראשונה של השנה. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה מכ-1.3% בסוף דצמבר 2021, לכ-2.2% בסוף מרץ  ולכ-2.9%  בסוף יוני. זאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה מכ-1.5% בסוף דצמבר 2021 לכ-2.3% בסוף מרץ, ולכ-3.2%  בסוף יוני 2022. יוצאות דופן הן איגרות החוב צמודות המדד ממשלתיות לטווח קצר של 2-0 שנים, שעלו במחצית הראשונה של 2022 בכ-1.5% בממוצע.

איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד והשקליות ירדו בכ-5.5% בממוצע במחצית הראשונה של 2022. ואילו איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח הכלולות במדד תל בונד-דולר בלטו לחיוב בעלייה של כ-7.3%, וזאת בהשפעת עליית הדולר ביחס לשקל בכ-10.5% במקביל.

החל ב-30 ביוני תיכנס לתוקף רפורמה במדדי איגרות החוב, שבמסגרתה יעודכנו מדדי איגרות החוב מדי חודש כמקובל בבורסות מובילות בעולם. מדדי איגרות החוב הממשלתיות ייקראו "תל-גוב".

המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-3.6 מיליארד שקל ביוני וגם במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-3.9 מיליארד שקל בממוצע שנת 2021. הירידה במחזורי המסחר נבעה מאיגרות החוב הממשלתיות, שהמחזור בהן הסתכם בכ-2.5 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022 לעומת כ-3 מיליארד שקל  אשתקד. הירידה הושפעה מסיום תוכנית רכישות של אג"ח ממשלתיות על ידי בנק ישראל בסוף 2021. באג"ח הקונצרניות נרשמה עלייה במחזורי המסחר (כולל קרנות סל) בהשפעת התנודתיות במסחר, והמחזור היומי בהן הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022 - גבוה בכ-21% מהמחזור הממוצע אשתקד.

ההחלטה על הפסקת הנפקת אג"ח מיועדות על ידי הממשלה, שצפויה להסיט את השקעות קרנות הפנסיה מאג"ח אלה למניות ולאיגרות חוב קונצרניות ולנכסים זרים, נדחתה מיולי 2022 לאוקטובר 2022.

גיוסי האוצר בהנפקות של איגרות חוב בארץ ובחו"ל הסתכמו בכ-29.1 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022, סכום המהווה כ-28% מסך הגיוס בשנת 2021. לירידה בגיוסים תרמה הירידה החדה בגירעון הממשלתי בהשפעת העלייה בהכנסות ממיסים והירידה בהוצאות במסגרת תמיכה במשק בעת קורונה.

הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב על ידי האוצר בתל אביב הסתכמו בכ-23.8 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022, כ-76% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-24% גויס באג"ח צמוד מדד. נוסף על כך, האוצר גייס בחו"ל (בינואר 2022), לראשונה מאז אוקטובר 2020, 5.3 מיליארד שקל באג"ח צמוד אירו ל-10 שנים בריבית 0.625% – הנמוכה ביותר עד היום. 

סך הגיוסים מהציבור בשוק איגרות החוב על ידי החברות במחצית הראשונה של השנה הגיע לכ-42.6 מיליארד שקל, מתוכם כ-4.7 מיליארד שקל שגויסו ביוני. הגיוס במחצית הראשונה של 2022 גבוה כמעט פי שניים מהגיוס במחצית הראשונה של שנת 2021.

העלייה בגיוס במחצית הראשונה של השנה מקורה בגיוסי הסקטור הפיננסי, שהסתכמו בכ-19.2 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022, כ-73% מהסכום שגויס על ידי הסקטור הפיננסי בכל שנת 2021 ולעומת כ-3.8 מיליארד שקל בלבד במחצית הראשונה של שנת 2021. 

עיקר העלייה בגיוס הסקטור הפיננסי נבעה מגיוס הבנקים הגדולים. הבנקים שצמצמו את פעילות מתן האשראי במחצית הראשונה של 2021 בעקבות התפרצות נגיף הקורונה וירידה חדה ברווחיות עקב הפסדי אשראי בשנת 2020, האיצו את פעילותם והגבירו את מתן האשראי בעיקר לרוכשי דירות החל במחצית השנייה של 2021. הבנקים גייסו כ-15.4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022, לאחר גיוס בהיקף של כ-18.3 מיליארד שקל במחצית הקודמת, ולעומת גיוס בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל בלבד במחצית הראשונה של שנת 2021.

חלק מגיוסי הבנקים כללו גם מרכיב הוני - אג"ח COCO הניתן להמרה למניות, וזאת כדי לאפשר הגדלת כרית הביטחון כנגד אשראי שהבנקים נותנים. 

המגייסים הבולטים השנה הם בנק לאומי, שגייס כ-7 מיליארד שקל בשלוש הנפקות לציבור, מתוכם כ-0.7 מיליארד שקל גויסו באג"ח צמוד מדד מסוג COCO, הכולל מנגנון לספיגת הפסדים על ידי המרה למניות.

בנק הפועלים (TASE:POLI), שגייס כ-4 מיליארד שקל, מתוכם כ-0.4 מיליארד שקל באמצעות סדרה חדשה של אג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים על ידי המרה למניות, ובנק מזרחי טפחות (TASE:MZTF), שגייס כ-4 מיליארד שקל.

גיוסי החוב על ידי חברות הסקטור הריאלי הסתכמו כ-23.4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022 - גבוה מהגיוס במחצית הראשונה של 2021 שהסתכם בכ-18.4 מיליארד שקל. עיקר הגיוס בוצע על ידי חברות ענף הנדל"ן, שממשיכות ליהנות מביקושי שיא מצד רוכשי דירות ומביקוש לנדל"ן מניב עקב חזרה של עובדים למשרדים ולשטחי מסחר שחזרו לפעילות מלאה. חברות הנדל"ן גייסו במחצית הראשונה של השנה חוב סחיר בהיקף של כ-14.8 מיליארד שקל, לעומת כ-11.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ולעומת כ-32 מיליארד שקל בכל 2021. 

המנפיקות הבולטות הן חברות הנדל"ן מניב בישראל גב ים (TASE:GVYM), שגייסה כ-1.2 מיליארד שקל, רבוע כחול נדל"ן (TASE:BLSR) וביג (TASE:BIG), שגייסו כ-1 מיליארד שקל כל אחת.

שתי מנפיקות בולטות בהיקף הגיוס בסקטור הריאלי הן חברת החשמל וחברת המים מקורות, שגייסו כ-2 וכ-1.2 מיליארד שקל, בהתאמה. חברת החשמל גייסה כ-1.6 מיליארד שקל נוספים באג"ח שנרשם ב-TASE UP.

בין המגייסות חוב במחצית הראשונה של 2022 שלוש חברות אג"ח חדשות, שגייסו כ-370 מיליון שקל בהנפקה של אג"ח שקלי: אנקור הזדמנויות, מפעילה מרכזי רפואת חירום ומרפאות שיניים בארה"ב (כ-190 מיליון שקל), חברת המלונאות והתיירות פאי סיאם (98 מיליון שקל), וחברת הבנייה לוי (כ-82 מיליון שקל).

מאפיינים נוספים לגיוס באג"ח חברות מהציבור במחצית הראשונה של 2022: כ-56% מהגיוס בוצע באג"ח צמוד מדד, כ-43% מהגיוס בוצע באג"ח שקלי, רובו בריבית קבועה,  וכ-1% מהגיוס בוצע באג"ח צמוד דולר. כ-87% מהגיוס בוצע באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה, כ-5% מהגיוס בוצע בדירוג נמוך יותר, וכ-8% מהגיוס בוצע באג"ח ללא דירוג.

כ-2.7 מיליארד שקל נוספים גויסו במחצית הראשונה של השנה בהקצאות של אג"ח שנרשם למסחר ב-TASE UP. עיקר הגיוס, כ-1.6 מיליארד שקל גויסו על ידי חברת החשמל ממשקיעים מוסדיים בחו"ל, באמצעות סדרה של אג"ח צמוד דולר, וכ-1.0 מיליארד שקל גויסו לראשונה על ידי רשות שדות התעופה – שגייסה את הסכום ביוני באמצעות אג"ח צמוד מדד בדירוג Aaa על ידי "מידרוג".

בחודש מרץ 2022 בוצעה הנפקה של איגרות חוב מובנות על ידי הראל פקדון סחיר, שגייסה כ-64 מיליון שקל בהרחבה של אג"ח מובנה מגובה בפיקדונות בבנקים מקומיים.

| שוק הנגזרים

המסחר בנגזרים במחצית הראשונה של 2022 התאפיין בתנודתיות במחזורי המסחר. באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-121 אלף יחידות במחצית הראשונה של 2022, גבוה בכ-13% מהמחזור הממוצע בשנת 2021.

המסחר הושפע מהתנודתיות במסחר במניות, כאשר מדד התנודתיות VTA35 עלה מכ-15 נקודות בסוף דצמבר 2021 לכ-31 נקודות באמצע חודש מרץ 2022, וירד לרמה של כ-17 נקודות לקראת סוף המחצית הראשונה של 2022. זאת, בדומה למדד ה-VIX שעלה מכ-17 נקודות בסוף דצמבר 2021 לכ-36 נקודות באמצע חודש מרץ 2022, וירד לרמה של כ-28 נקודות לקראת סוף המחצית הראשונה של 2022.

באופציות הדולריות הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-41 אלף יחידות במחצית הראשונה של 2022, נמוך בכ-13% מהמחזור הממוצע בשנת 2021. הירידה במחזורי המסחר באופציות הדולריות הינה חרף התחזקות הדולר בכ-10.5% ביחס לשקל, תוך תנודתיות, והגעתו לשער של כ-3.44 שקל בסוף המחצית הראשונה של 2022.

| קרנות סל וקרנות נאמנות

שווי השוק של 538 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף במחצית הראשונה של 2022 היה נמוך בכ-9.5 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה והסתכם בכ-95.9 מיליארד שקל.

עלייה של כ-0.6 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א: ירידת שווי הקרנות בכ-2.7 מיליארד שקל שמקורה בירידת שערי המניות, קוזזה במלואה ברכישות הציבור, בעיקר של קרנות על מדד ת"א-125, בסכום של כ-3.3 מיליארד שקל נטו.

ירידה של כ-6 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים: ירידת שווי הקרנות בכ-6.5 מיליארד שקל מקורה בירידת שערי המניות, קוזזה במעט ברכישות הציבור, בעיקר של קרנות על מדד S&P 500, בסכום של כ-0.5 מיליארד שקל נטו.

ירידה של כ-4.1 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות בת"א ואג"ח בחו"ל: כ-1.8 מיליארד שקל ירידה שמקורה בירידת מדדי איגרות החוב בעיקר אג"ח חברות בת"א, וכ-2.3 מיליארד שקל ירידה שמקורה במכירות הציבור בעיקר של קרנות סל על מדדי אג"ח חברות, בעיקר מדד תל בונד 60, ושל אג"ח ממשלתיות, בעיקר מדד ממשלתיות שקליות ריבית קבועה 2-5 שנים.

| קרנות החוץ

במחצית הראשונה של 2022 נרשמו למסחר בבורסה 13 קרנות חוץ ראשונות בתל אביב של תאגיד ניהול ההשקעות הבינלאומי אינבסקו, 12 קרנות על מדדי מניות בינלאומיים וקרן סל אחת על מדד אג"ח בינלאומי.

כיום נסחרות בתל אביב 39 קרנות חוץ הנסחרות במקביל בחו"ל: 23 קרנות חוץ בניהולה של בלאקרוק, 13 קרנות חוץ בניהולה של אינבסקו ו-3 קרנות חוץ בניהולה של ליקסור. 

שווי החזקות הציבור בקרנות החוץ מגיע לכ-2.3 מיליארד שקל, בדומה לשווי קרנות החוץ שנסחרו בתל אביב בסוף שנת 2021. 

עלייה של כ-330 מיליון שקל בשווי החזקות הציבור עקב רכישות הציבור: מתוכם כ-60 מיליון שקל בקרנות החדשות שנרשמו השנה, קוזזה בירידת שווי קרנות החוץ בסכום דומה, שמקורה בירידת מדדי המניות בחו"ל.

בקרנות הנאמנות נרשמה במחצית הראשונה של השנה מגמה מעורבת, כאשר: הציבור הזרים כ-1.6 מיליארד שקל נטו לקרנות הנאמנות על מדדי מניות בת"א, בעיקר קרנות מחקות על מדד ת"א-125 ואינדקס מניות ערך ישראל.

בקרנות הכספיות הציבור הזרים כ-1.9 מיליארד שקל נטו לקרנות הכספיות ברבעון השני של השנה, לאחר פדיונות בסכום זניח ברבעון הראשון של השנה ופדיונות ענק בסך כ-12 מיליארד שקל נטו בשנים 2021-2020. לשינוי המגמה ברבעון השני של השנה תרמו העלאות הריבית.

מנגד, הציבור פדה קרנות נאמנות, בעיקר קרנות אקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בת"א, בסך כ-11 מיליארד שקל, בעקבות העלייה בתשואות האג"ח, ופדה קרנות אקטיביות המשקיעות בחו"ל בסך כ-3 מיליארד שקל נטו.

- הכותבת היא כלכלנית ביחידת המחקר של המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך. הכתוב מוגש כשירות לציבור והוא מיועד לשימוש אישי ולהעשרה כללית בלבד ואין לעשות בו שימוש מסחרי או אחר כלשהו. אין לראות במידע האמור לעיל או בכל חלק ממנו משום עצה, הדרכה, ייעוץ, חוות-דעת או המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של הבורסה ו/או החברות בקבוצת הבורסה, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתבסס על צרכיו ונתוניו של כל אדם. הבורסה, עובדיה וכל מי שפועל בשמה או מטעמה אינה מתחייבת לשלמותו של המידע לעדכניותו או להתאמתו לצורך מסוים זה או אחר, והיא אינה אחראית לכל ליקוי, טעות, שגיאה, השמטה או אי דיוק שנפלו, במידע מכל סיבה שהיא.

בורסת תל אביב מסכמת חצי שנה עם ירידות מתונות בהשוואה לעולם
 

מאמרים נוספים

בורסת תל אביב מסכמת חצי שנה עם ירידות מתונות בהשוואה לעולם

הוספת תגובה

הנחיות לכתיבת תגובות

אנו מעודדים אתכם להגיב ובכך לתקשר עם גולשים נוספים באתר. תוכלו להביע את דעתכם ולשאול שאלות את הכותבים באתר וגם זה את זה. עם זאת, כדי לשמור על רמה וערכי שיחה גבוהים, אנא שימוש לב להנחיות הבאות:

·         השתדלו להעשיר את השיח והדיונים באתר.

·         הישארו בנושא הרלוונטי לדיון. פרסמו אך ורק חומרים רלוונטיים לנושא המדובר.

·         שימרו על כבודכם וכבוד האחר. גם תגובות נגדיות ושליליות יכולות להיות מנוסחות באופן חיובי ובלתי פוגעני.

·         הקפידו על סגנון כתיבה סטנדרטי ועל סימני פיסוק.

·         הערה: אנו נסיר תגובות פרסומיות ו/או הודעות "זבל" (ספאם) ו/או קישורים בתגובות.

·         הימנעו מקללות, נאצות, גידופים והתקפות אישיות המכוונות לכותבים שלנו ו/או למשתמשים אחרים.

·         רק הערות בעברית מותרות.

 

 

מפיצי הודעות "זבל" (ספאם) או עושי שימוש לרעה בתגובות יימחקו מהרישום לאתר ותימנע מהם הרשמה מחדש, בהתאם לשיקול הדעת של Investing.com.

 

כתוב את דעתך כאן
 
האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק את הגרף?
 
שלח
פרסמו גם ב:
 
האם להחליף את התרשים המצורף עם תרשים חדש?
1000
בשל דיווחים שליליים מצד משתמשים אחרים, אינכם רשאים לכתוב תגובות בשלב זה. הסטטוס שלכם יבחן ע“י מנהלי המערכת שלנו.
אנא המתינו דקה בטרם תנסו להגיב שוב.
תודה על התגובה ששלחת. לידיעתך, התגובה תפורסם בכפוף לאישור מנהלי האתר, ולפיכך ייתכן שייקח זמן-מה עד שהתגובה תופיע באתר.
 
האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק את הגרף?
 
שלח
 
האם להחליף את התרשים המצורף עם תרשים חדש?
1000
בשל דיווחים שליליים מצד משתמשים אחרים, אינכם רשאים לכתוב תגובות בשלב זה. הסטטוס שלכם יבחן ע“י מנהלי המערכת שלנו.
אנא המתינו דקה בטרם תנסו להגיב שוב.
הוסף גרף לתגובה
אשרו חסימה

האם אתם בטוחים שברצונכם לחסום את %USER_NAME%?

חסימה תמנע מהמשתמש %USER_NAME% לראות את ההודעות שלכם ב-Investing.com, ולהפך.

המשתמש %USER_NAME% התווסף בהצלחה אל רשימת החסומים

מכיוון שזה עתה בטלתם את חסימת משתמש זה, עליכם להמתין 48 שעות בטרם תוכלו לחדש את החסימה.

דווח/י על תגובה זו

לתחושתי, תגובה זו הנה:

התגובה סומנה

תודה רבה

הדיווח שלך נשלח למנהלי הפורום שלנו לבחינה
הרשמה עם גוגל
או
הרשמה עם כתובת דוא"ל