המיתון מתקרב? הריבית בארה"ב עשויה לעלות מעל 4% בעוד שנה

| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |

| סיכוני האינפלציה הינם כלפי מעלה

• העודף בחשבון השוטף ירד ל-5.1 מיליארד דולר ברבעון א' (מ-6.8 מיליארד ברבעון ד' 21 אך דומה לממוצע הרבעוני של 2021). ברבעון א', גירעון הסחר עלה ב-0.2 מיליארד והעודף בחשבון השירותים ירד ב-0.34 מיליארד. ברבעון א' ההשקעות הריאליות נטו (FDI) הסתכמו ב-2.5 מיליארד דולר, קצב דומה ל-2021 (11 מיליארד כל השנה).
• הגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בשקל, אם כי במבט קדימה צפויה ירידה בעודף בחשבון השוטף בשל חולשה ביצוא, המשך גידול ביבוא, גידול חד בתיירות היוצאת (יחסית לגידול מתון בתיירות הנכנסת) ועלייה במחירי הסחורות (נפט). אנו צופים שהעודף בחשבון השוטף ירד לכיוון 2.5%-3% תוצר בעוד שנה מרמה של 4.1% ברבעון א' 22.
• שנת 2022 (עד כה) מלמדת אותנו שהרגישות של השקל לשינויים החדים בשוקי ההון בעולם חזקה מאד. בשבוע האחרון, השקל פוחת ב-2.4% מול סל המטבעות, וב-5.8% מתחילת השנה. סביר להניח, שמגמה זו תימשך בחודשים הקרובים על רקע העצבנות הנמשכת בשווקים.
• מחירי האנרגיה חזרו לעלות למרות החלטת OPEC להגדיל את התפוקה (לא ברור עד כמה חברי הארגון מסוגלים להגדיל) ושחרור מלאי חירום בארה"ב. העלייה בביקוש עם ההתאוששות מחלה מהקורונה (כאשר סין בדרך להיפתח), והעדר השקעות מספיקות להפקת אנרגיה בשנים האחרונות, תומכים בהמשך עליות במחירי הנפט בעולם. במודל המחירים, הנחנו מחיר של 127 דולר לחבית ברנט בסוף 2022 ו-137 דולר בסוף 2023, אך לפי הערכתנו, קיים בהחלט סיכון לעלייה חדה יותר (זאת למרות ירידת מחירי הנפט בימים האחרונים).
• מחירי הסחורות החקלאיות התייצבו בתקופה האחרונה (עדיין מדובר בעלייה של 20% מתחילת השנה), ויתכן שרגיעה מסוימת בחלקים של אוקראינה ופתיחת הנמלים יביאו לגידול ביצוא חיטה וסחורות אחרות. אך ברקע (ובטווח הארוך יותר), משבר האקלים (בצורות, שיטפונות וכו') תומך במחסור ובעליות מחירים. אנו מניחים עלייה של 6.4% במחירי המזון במדד שנה קדימה ותרומה של 0.9% לאינפלציה. מחירי הסחורות התעשייתיות חזרו לרמתם בתחילת השנה, אינדיקטור מעודד עבור תשומות הבנייה.
• מנגד, מחירי ההובלה ירדו בתקופה האחרונה ונמוכים היום ב-27% לעומת מחירי השיא בסוף ספטמבר 21. יתכן שמדובר בסימני התמתנות בביקוש לסחורות במדינות המפותחות והשפעת הסרת חלק ממגבלות הקורונה בסין. צפויה הקלה "בשיבושים בהספקה" (כולל שבבים) במהלך השנה הקרובה.
• שוק העבודה ולחצי השכר: ללא ספק שוק העבודה הדוק מאד, נתוני התעסוקה של המחצית הראשונה של מאי (למרות הבעייתיות של נתוני חצי חודש) מצביעים על חזרה לשיעור תעסוקה ערב הקורונה (61.1% ב-2019), זאת כאשר מספר המשרות הפנויות בשיא (154 אלף). לפי בנק ישראל, השכר בסקטור העסקי כבר עולה "מעל התוואי של ערב המשבר" (כאשר קיימת הטיה כלפי מטה בנתוני השכר הממוצע בשל הגידול היחסי במשרות החלקיות), וסביר להניח שהסקטור הציבורי ידרוש catching up. לחצי שכר תומכים בלחצי אינפלציה.

| מחירי השכירות לאן?

רבים (כמונו) ציפו שהלמ"ס תתפוס עליית מחירי שכירות חדה יותר מ-3.4% בשנה האחרונה, וממשיכים לצפות לתיקון כלפי מעלה בחודשים הקרובים. קיימים מספר כוחות מנוגדים הפועלים בשוק השכירות: ירידה בביקוש לרכישה (בשל התייקרות המשכנתאות) תביא לגידול בביקוש לשכירות כאשר במקביל "המשקיעים" פחות רוכשים דירות (צד ההיצע של דירות להשכרה).

מנגד, צפוי גידול בסיומי בנייה השנה (עקב גידול חד בהתחלות הבנייה בשנים קודמות) וחולשה בענף ההיי טק תחליש את הביקוש לשכירות. אנו מניחים עלייה של 4.2% בסעיף הדיור הראשי ותרומה של 1.0% לאינפלציה שנה קדימה.

| המשך התרחבות בסחר חוץ

בחודשים מרץ-מאי היצוא התעשייתי עלה ב-10% בחישוב שנתי (נתוני מגמה), בפרט יצוא התרופות, אך גם בסקטורים אחרים. למרות שמדובר בהתמתנות לעומת שלושת החודשים הקודמים (עם גידול של 39%), עדיין מדובר בהתרחבות מהירה יחסית.

בשלושת החודשים האחרונים יבוא מוצרי צריכה עלה ב-3.3% בלבד, אך כנראה על רקע הסטת הצריכה לחו"ל (עם הזינוק ביציאות לחו"ל). יבוא חומרי הגלם עלה ב-14% ויבוא מכונות וציוד ב-37% (במונחים דולריים), אינדיקטורים חיוביים לפעילות הכלכלית העתידית.

המשך התרחבות בפעילות הכלכלית מהווה גורם תומך בהמשך ריסון מוניטארי. אנו צופים עליית ריבית של 0.5% ב-4.7 עד ל-2.75% שנה מהיום.

| ארה"ב: המדיניות המוניטרית ה"ניצית" תימשך

לא היו הפתעות בהעלאת ריבית הפד ב-0.75% עם רמזים לגבי האפשרות להעלאת ריבית נוספת של 0.75% בהחלטה הקרובה. גם תחזית המאקרו של חברי הפד (ה-Dots) הביעה השקפה יותר "ניצית" בהרבה מהתחזית של חודש מרץ, עם העלאת ריבית ל-3.75% בסוף 2023 (מ-2.8% בתחזית של מרץ):

למעשה, תחזית הריבית של חברי הפד מתיישרת עם מה שמגולם בשווקים. אין לפסול העלאת ריבית חדה יותר של מעל 4% בעוד שנה, זאת על רקע לחצי שכר ואינפלציה מתמשכים.

כפי שניתחנו בעבר, המשק האמריקאי עדיין רחוק ממיתון (רק במחצית השנייה של 2023) ולכן המדיניות המרסנת תימשך בשנה הקרובה.

| התמתנות בצריכה במאי

בחודש מאי המסחר הקמעונאי ירד ב-0.3% (הצפי היה ל-0.1%+). כזכור מדובר במדידה נומינלית, ולא ריאלית. ב-12 החודשים האחרונים המסחר הקמעונאי עלה ב-8.1% לעומת עלייה באינפלציה של 8.6%. ללא דלקים ומכוניות, המסחר הקמעונאי עלה ב-0.1% במאי מול צפי של 0.5%.

החולשה בחודש מאי באה לאחר חודשיים חזקים יחסית (במרץ-אפריל). כידוע, המסחר הקמעונאי מייצג את צריכת המוצרים, כאשר לאחרונה מסתמנת הסטת צריכה ממוצרים (אשר עלתה בצורה חדה בקורונה) לצריכת שירותים עם הסרת המגבלות, כגון שירותי תיירות וכו'.

משקי הבית עדיין יושבים על עודף חיסכון עצום אשר נצבר בתקופת הקורונה, ורמת מינוף מאד נמוכה מאפשרת להגדיל את החוב הצרכני כדי להמשיך לצרוך, זאת למרות שחיקת השכר.

לפי הערכתנו, המיתון עוד רחוק, למרות ההתכווצות הצפויה בענף הנדל"ן למגורים.

| זום אין: ריח של משבר חוב באירופה חוזר

• ה-ECB הודיע על סיום תוכנית רכישות האג"ח (QE), אחרי 11 שנים של רכישות אג"ח אגרסיביות, ומתכנן שורה של העלאות ריבית. שוק האג"ח משקף ריבית בסיסית של 1.5% בעוד שנה (מ-0.5%- כעת).
• ללא תמיכה של ה-ECB, קיים חשש שהתשואות של מדינות בעלות חוב גדול צפויות לעלות בצורה חדה.
• כבר עתה, מסתמנת עלייה ב-spread של אג"ח איטלקי (מדינה עם חוב ממשלתי של 150% תוצר) ואג"ח גרמני. הגירעון התקציבי באיטליה עלה ל-7.2% ב-2021 וצפוי להישאר גבוה (סביב 6% השנה), מה שיביא להמשך עלייה בחוב במונחי תוצר.
• סביבה זאת מזכירה לנו את משבר - PIIGS ב-20122011-. אז דראגי (נשיא ה-ECB), אמר שהוא יעשה מה שדרוש (whatever it takes) לשמור על היורו כאשר היו חששות שיוון תפרוש. עד אז התשואות הארוכות במדינות החלשות זינקו:
• על רקע הזינוק בתשואות בקרב המדינות "הפגיעות" (איטליה בפרט) ה-ECB קיים פגישת חירום לפני מספר ימים והודיע שמיחזור האג"ח שברשותו (עדיין אין תוכנית לצמצם את המאזן – QT, כפי שעושה הפד), ה-ECB יתחשב ברמת התשואות. בנוסף, ה-ECB יחפש כלים נוספים להקל על אותן מדינות ("”anti-fragmentation tool), במצב של עלייה חדה ב-spread . לא ברור מה נחשב "disorderly repricing" לפי ה-ECB, אשר יצדיק התערבות. בכול זאת, הודעה מרגיעה זו הורידה את התשואה ל-10 שנים באיטליה מ-4.19% ל-3.77%.
• איטליה הינה מדינה גדולה יותר מיוון (כלכלה מספר שלוש ב-EU) וכנראה לא תהיה מוכנה לקבל תכתיבים מגרמניה (כפי שעשתה יוון). מצד שני, עלייה במחירי הגיוס של הממשלה לסביבות 4.5% (ב-10 שנים) צפויה להביא לעלייה נוספת בחוב (גידול בתשלומי ריבית). בנקים מסחריים באירופה חשופים לחוב האיטלקי ומחזיקים כמעט 700 מיליארד יורו חוב (כולל הלוואות).
• מדובר רק בניצוצות של אפשרות למשבר חוב נוסף אשר עלול לזעזע את השווקים באירופה בשנים הקרובות .

מסמך PDF: סקירת המאקרו השבועית מאת כלכלני לידר שוקי הון

הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.