|דר' גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי| דודי רזניק, אסטרטג ריביות |
| המדד המשולב של בנק ישראל מצביע על התאוששות בפעילות הכלכלית בחודש מרץ
המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש מרץ בשיעור של כ-0.19% לעומת החודש הקודם, כך על-פי נתוני בנק ישראל.
מדובר בשיעור עלייה גבוה ביחס לממוצע בשלושת החודשים הקודמים (דצמבר 2021 – פברואר 2022), שהסתכם בכ-0.03%, נתון אשר מצביע על שיפור בפעילות הכלכלית.
בהקשר זה, נציין כי בנק ישראל מתייחס בהודעתו לכך שהשיפור בנתוני המדד המשולב לחודש מרץ חל על רקע "סיום גל התחלואה החמישי (גל ה"אומיקרון"), וחזרת הפעילות הכלכלית ושוק העבודה למצבם האיתן ששרר טרם משבר הקורונה".
כמו כן, הוסיף כי "נראה, שעד כה, המלחמה באוקראינה, שהביאה לעלייה ניכרת במחירי הסחורות, לא גררה פגיעה משמעותית בפעילות הריאלית של ישראל".
עליית המדד המשולב בחודש מרץ חלה על רקע עליות ברכיבים הבאים: ייצור תעשייתי (פברואר), הפדיון בענפי השירותים (פברואר), יבוא התשומות לייצור ושיעור המשרות הפנויות במשק, אשר מצביע על ביקוש מוגבר לעובדים.
מנגד, קיזזו את עליית המדד המשולב, הירידות ברכיבים הבאים: יבוא מוצרי הצריכה ויצוא הסחורות.
בחינה של הנתונים הרבעוניים של המדד המשולב, מצביעה על עלייה של 1.1% ברביע הראשון של 2022 (במונחים שנתיים). מדובר בשיעור עלייה מתון ביחס לשיעור הגידול הרבעוני הממוצע במהלך 2021, שעמד על כ-3.2%, ונמוך אף יותר בהשוואה לרביע הרביעי של 2021.
לאור זאת, ולאור המתאם הגבוה יחסית (כ-75%) הקיים בין שיעור השינוי הרבעוני של המדד המשולב ושיעור השינוי הרבעוני של התוצר המקומי הגולמי (נתונים מנוכי עונתיות, מתחילת 2010), נראה כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2022 (שעתידים להתפרסם במהלך החודש) צפויים להצביע על האטה מסוימת בקצב צמיחת התוצר, ביחס לרביע הרביעי אשתקד.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח בכ-5.8% בסיכום שנת 2022. מדובר בתחזית דומה לזו של בנק ישראל (5.5%) וקרן המטבע הבינלאומית (5.0%), שעדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה שלה לישראל, חרף הפחתת התחזיות למרבית המדינות המפותחות.
| השיפור בנתוני התעסוקה, תומך בהעלאת ריבית נוספת בחודש מאי
שיעור האבטלה בהגדרתו הסטנדרטית, שכוללת את היקף הבלתי מועסקים בלבד, שב לרדת בחודש מרץ, כך על-פי נתוני הלמ"ס.
שיעור האבטלה בהגדרה הצרה ירד מרמה של 3.9% בחודשים ינואר-פברואר ל-3.8% בחודש מרץ. מדובר בשיעור האבטלה הנמוך ביותר מאז תחילת שנת 2020, ונמוך בכ-1.7 נקודות אחוז בהשוואה לרמת השיא של האבטלה (שנרשמה מאז פרוץ המשבר), אשר עמדה על 5.5% בחודש מרץ 2021.
עם זאת, יש לציין כי על אף הירידה המתמשכת באבטלה, שמצביעה על שיפור מרשים בשוק העבודה המקומי, האבטלה (בהגדרה הצרה) טרם שבה לרמתה ערב המשבר – 3.4% בפברואר 2020. דהיינו, תהליך התאוששות שוק העבודה מהשלכותיו השליליות של משבר הקורונה, עודנו בעיצומו.
יש לציין כי הנתונים שהוצגו הם נתונים חודשיים, המנוכים מהשפעות של עונתיות (בין היתר, מההשפעה של חופשות חג על נתוני התעסוקה).
זאת, בשונה מהנתונים השוטפים שמתפרסמים על-ידי הלמ"ס (בתדירות חודשית ודו-שבועית), אשר אינם מנוכי עונתיות, וכוללים גם את האבטלה בהגדרה הרחבה (כלומר בלתי מועסקים, מועסקים שנעדרו זמנית כל השבוע ועובדים שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה מחודש מרץ 2020, מרביתם, כפי הנראה, כתוצאה מהמשבר).
נדגיש כי נתוני האבטלה (הסטנדרטית) משני המקורות אינם זהים. בהקשר זה, נציין שהנתונים השוטפים העדכניים שפורסמו מצביעים על המשך ירידת האבטלה בהגדרה הצרה גם במחצית הראשונה של חודש אפריל.
עם זאת, מוקדם עדיין להסיק מנתונים חלקיים אלה לגבי חודש אפריל כולו בניכוי עונתיות, שכן במהלך המחצית השנייה של אפריל חלה חופשת חג הפסח, אשר עשויה להיות לה השפעה על הנתונים.
באשר לשיעור האבטלה בהגדרה הרחבה, נציין כי עמד על 4.4% במחצית הראשונה של אפריל – שהוא השיעור הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה – לעומת 5.3% במחצית השנייה של מרץ.
ירידה זו הינה תוצאה של ירידת שיעור האבטלה הסטנדרטי, כאשר היקף האבטלה העודפת שנוצרה עקב המשבר (ההפרש בין האבטלה בהגדרה הרחבה לעומת ההגדרה הצרה) נותר על 1.5%, שהם כ-65.9 אלף "מובטלי קורונה" – כ-13.5 אלף עובדים שנעדרו זמנית (בעיקר עובדים שהוצאו לחל"ת), זאת לעומת כמיליון עובדים בשיא המשבר וכחצי מיליון עוד בתחילת 2021, וכ-52.4 היקף העובדים שנפלטו מכוח העבודה מתחילת המשבר (לעומת כ-130 אלף בתחילת 2021).
לסיכום, נמשך השיפור בנתוני התעסוקה, אשר משקפים את חוסנו המתמשך של שוק העבודה הישראלי, זאת לצד היקף השיא של המשרות הפנויות במשק (כ-150 אלף בחודש מרץ).
מדובר בהתפתחות, אשר ככל שתמשך, עשויה לתמוך בהתגברות לחצים לעליית השכר במשק בחודשים הקרובים, ובהאצת האינפלציה.
כמו כן, נציין כי נתונים אלה תומכים בהערכתנו להעלאת ריבית נוספת כבר בישיבה הקרובה (23.5) של הוועדה המוניטארית של בנק ישראל.
| מקרו עולמי: כצפוי, העלה הפד את הריבית ב-50 נ"ב והודיע על צעדי צמצום כמותי
הודעת המדיניות של הפד הדגישה את הגישה שבה "הפד קשוב מאוד לסיכוני האינפלציה" ובהתאם לכך הריבית הועלתה ב-50 נ"ב לטווח של 0.75-1.00%.
כמו כן, הודעת המדיניות השיקה את ההידוק הכמותי במהלך שילך ויואץ במהלך החודשים הקרובים. מבחינת המלל של ההודעה, זה נותר כמעט ללא שינוי בהשוואה להודעה מחודש מרץ.
הפד צופה כי האינפלציה תרד בחזרה לעבר היעד של 2% מבלי לגרום נזק רב לכלכלה הריאלית ולשוק העבודה, זאת בתמיכה של "הידוק מתאים בתנאי המדיניות המוניטרית".
הפד לא נתן משקל לירידה הטכנית בתוצר ברביע הראשון ונתן משקל גדול יחסית לעלייה בפעילות הסקטור הפרטי המקומי של ארה"ב, נתון המנכה את השפעות סחר החוץ ופעילות הממשלה.
ההצהרה של הפד מציינת את מידת אי הוודאות הגבוהה סביב השפעת המלחמה באוקראינה, וישנה גם תוספת להודעה עם התייחסות המזהירה מפני "השפעת הסגרים הקשורים להתפרצות המחודשת של הקורונה בסין, שעלולה להחמיר את השיבושים בשרשרת האספקה".
ההצהרה של הפד מסכמת עם אזהרה כי הפד "עוקב מקרוב אחר סיכוני האינפלציה". עם זאת, לא נראה שאמירה זו משקפת כוונה להאיץ את קצב העלאות הריבית אל מעבר ל-50 נ"ב בכל מהלך מבין המהלכים הקרובים במטרה להחזיר את המדיניות לעמדה ניטרלית מהר יותר.
יתר על כן, היו"ר פאוול ציין במסיבת העיתונאים כי העלאה של 75 נ"ב לא נשקלה בדיון המדיניות הנוכחי.
היו"ר פאוול ציין כי "ישנה דעה נרחב ב-FOMC שעליות נוספות של 50 נ"ב צריכות להיות על השולחן בשתי הפגישות הבאות".
בהתבסס על צפי שהאינפלציה תרד באופן מהותי בהמשך השנה, הפד צפוי להמשיך עם העלאות של 50 נ"ב בשתי פגישות המדיניות הבאות שלו, זאת בטרם האטת הצמיחה הכלכלית והתמתנות באינפלציה שיביאו לחזרה לעליות של 25 נ"ב בשלושת פגישות המדיניות האחרונות של 2022.
זה צפוי להביא את טווח היעד של ריבית הפד לכ- 2.50% ל-2.75% עד לסוף השנה הנוכחית, ונראה שהריבית תגיע לשיא של 3.25-3.50% במחצית הראשונה של 2023.
פרטי ההידוק הכמותי היו כפי שתוארו בתוכנית המפורטת בפרוטוקול ישיבת המדיניות של חודש מרץ. הצמצום של אחזקות אג"ח ממשלתי יהיה באמצעות הגבלת היקף ההשקעה מחדש של פדיונות וצמצום זה יעלה במהירות מתקרה של כ-30 מיליארד דולר לחודש ביוני, כלומר שההשקעה מחדש תהיה רק בסכומי פדיון של מעל ל-30 מיליארד דולר לחודש, ל-60 מיליארד דולר בחודש שלושה חודשים לאחר מכן.
כך, היקף אי-ההשקעה מחדש ילך ויגדל ובכך היקף הצמצום של האחזקות במאזן הפד יגדל.
במקביל, הצמצום של אחזקות של MBS באמצעות מגבלת ההשקעה מחדש תעלה מ-17.5 מיליארד דולר בחודש ביוני, כלומר שההשקעה מחדש תהיה רק בסכומי פדיון של מעל ל-17.5 מיליארד דולר לחודש, ולאחר שלושה חודשים ל-35 מיליארד דולר.
עם זאת, היקף ה-MBS שמגיע לפדיון מדי חודש עולה רק לעתים רחוקות על 20 מיליארד דולר בחודש, כך שהיקף הצמצום המצרפי של המאזן יהיה כ-80 מיליארד דולר לחודש ולא 95 מיליארד דולר כפי שמשתמע תיאורטית.
לא היה אזכור של מכירות פעילות של MBS אקטיביות, אבל בהתחשב בכך שהפד רוצה לחזור למאזן עם אג"ח ממשלתי בלבד בטווח הארוך, צפוי שזהו צעד שהפד יוסיף בשנה הבאה. כמו כן, האוצר האמריקאי מצוי בתהליך של צמצום היקף הנפקות האג"ח, זאת לנוכח ירידת הגירעון, כך שצעד זה צפוי לקזז חלק מן ההשפעה של צמצום המאזן על התשואות לפדיון הארוכות.
| שוק העבודה בארה"ב חזר לרמתו טרום משבר הקורונה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עדין נמוך ממצבו טרום המשבר
דוח התעסוקה לחודש אפריל הצביע על כך שמספר המשרות בארה"ב כפי שדווח על ידי המעסיקים גדל ב-428,000, ושיעור האבטלה נותר ללא שינוי ברמה של - 3.6%.
מספר המובטלים נותר ללא שינוי, ברמה של 5.9 מיליון, בדומה לרמה של פברואר 2020 (3.5% שיעור אבטלה ו-5.7 מיליון מובטלים). עליית התעסוקה בלטה בענפי הפנאי והאירוח, בייצור ובהובלה והאחסנה.
השכר לשעת עבודה עלה בחודש אפריל ב-0.3% בהשוואה לחודש מרץ, ל-31.85 דולר לשעת עבודה באפריל. במהלך 12 החודשים האחרונים, השכר הממוצע גדל ב-5.5% ובכך הואט קצב העלייה השנתי יחסית לחודש מרץ.
למרות שהתעסוקה לפי סקר המעסיקים הייתה גבוהה מהתחזית, היו מספר מרכיבים מאכזבים בדו"ח זה ובפרט הירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, חזרה ל- 62.2%, ויחס התעסוקה באוכלוסייה (60%), שנותרו מתחת לערכים שנרשמו בפברואר 2020.
הירידה בשיעורי ההשתתפות באה לידי ביטוי בעיקר בגילאי ביניים ומבוגרים ובגילאים צעירים יחסית.
סקר התעסוקה של משקי הבית, שהינו סקר מקיף יותר ונותן ביטוי רב יותר לעצמאיים ופרילנסרים בסקר מאשר בסקר המעסיקים, מצביע על ירידה בתעסוקה באפריל וזה משתקף בירידת שיעור ההשתתפות וגם בעלייה קלה של שיעור האבטלה (ירידת שיעור ההשתתפות המקזזת את ירידת התעסוקה לפי סקר משקי הבית).
פערים כאלו חלים מעת לעת, אך בחודש אפריל 2022 מדובר בפער גדול במיוחד, שעלול להיות בעל משמעות שלילית עתידית לגבי מצב התעסוקה בארה"ב.
כמו כן, המדד הרחב של האבטלה, 6U, הכולל עובדים מיואשים ונותן משקל למועסקים באופן זמני שלא מרצונם, עלה בחודש אפריל ל-7.0% בהשוואה ל-6.9% בחודש מרץ.
במבט כולל, במידה ומגמות כאלו ימשכו גם בחודשים הבאים, זו תהיה התפתחות אשר הפד ייקח בחשבון בדרך שעשויה למתן את עוצמת העלאות הריבית בחודשים הבאים.
| הריבית בבריטניה עלתה ב 25 נ"ב לרמת שיא של 13 שנה. הודעת הריבית הייתה "יונית" יחסית
הוועדה למדיניות המוניטרית (MPC) של הבנק המרכזי של אנגליה (BOE) הודיעה על העלאת הריבית מ-0.75% לשיא של 13 שנים של 1.00%.
בהודעה נאמר שהוועדה לא תקבל החלטה עד לאחר חודש אוגוסט האם להאיץ את קצב צמצום המאזן על ידי מכירה אקטיבית של אג"ח ממשלתי. לנוכח לחצי מחירים המתמשכים, הריבית צפויה להמשיך ולעלות מעבר לתמחור הנוכחי בשוק.
הודעת ה-MPC נשמעה יונית בכמה מובנים: ראשית, בעוד שהיא אמרה שהיא "תשקול" כעת אם לכווץ את המאזן באמצעות מכירות אקטיביות, היא אמרה שהיא לא תקבל החלטה בפועל עד לאחר הפגישה באוגוסט;
שנית, המלל הנוגע למידת העלאת הריבית הנוספת רוככה ובהצהרת המדיניות החדשה מדובר על הידוק המדיניות "במידה מסוימת";
שלישית, הבנק עדכן כלפי מטה את תחזיות צמיחת התמ"ג שלו; רביעית, למרות שהוועדה עדכנה כלפי מעלה את התחזית לטווח הקרוב של האינפלציה מ-7.0% בחודש מרץ לשיא של קצת יותר מ-10% ברביע הרביעי של 2022, במקום ל-8% ברביע השני של 2022 קודם לכן, היא עדכנה כלפי מטה את תחזית האינפלציה לטווח הרחוק יותר.
מסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של לאומי
הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.