| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס |
גם אם האינפלציה כיום מגיעה ברובה משיבושים בצד ההיצע, זה עדיין לא אומר שאי-אפשר לטפל בה דרך קירור צד הביקוש - ואכן, גוברות הערכות שהפדרל ריזרב לא רק שלא חושש ממיתון, אלא החליט באופן מודע ללכת על "מיתון מבוקר".
להערכת דויטשה בנק (DE:DBKGn), הפד מתכוון להכניס את כלכלת ארה"ב למיתון מבוקר של שני רבעונים כבר במחצית השנייה של 2023. הערכות דומות הולכות ומתגבשות במחלקות האסטרטגיה של בנקים נוספים, ובהם גולדמן זאקס (NYSE:GS).
כלומר, הפד צפוי לקחת הימור מחושב על בלימת הגידול בביקושים כדי לעצור את ספירלת האינפלציה - למשל, דרך שחרור צווארי בקבוק בענפי הייצור וההובלה. עוד תוך כדי המיתון הוא צפוי לחזור ולהוריד את הריבית בחדות כבר בסוף 2023, כדי להבטיח יציאה ממנו במחצית השנייה של 2024, בתקווה בלי נזקים מבניים.
ההערכה כרגע היא שהפד יצליח להימנע ממיתון שנתי ב-2023 או 2024, אבל השוק לא מאמין שזה יספיק לקירור האינפלציה, שהציפיות אליה נותרו גבוהות.
אסטרטגיה של "איפוס" עלולה להסתבך, אם למשל, העלאות הריבית יחשפו בועתיות באחד הענפים (ענף הטכנולוגיה עושה סימנים של לחץ), אם הכלכלה תתקשה להתעורר מהתרדמת הזאת (למשל, אם שיעור האבטלה יתקשה לחזור לירידה), ועוד...
לא רק הבנקים, גם שוק האג"ח מגלם כידוע שהפד יצליח להכניס את הכלכלה האמריקאית למיתון כבר בסוף 2023, ואגב את הכלכלה האירופית בתחילת 2024, אבל למרות זאת, ציפיות האינפלציה כאמור עדיין גבוהות ויציבות - מה שעשוי לדחוף את הפד לצעדים אגרסיביים יותר.
חיזוק לתיאוריה הזאת התקבל אתמול מסגנית יו"ר הפד, ליאל בריינארד, שאמרה כי בלימת האינפלציה "חשובה ביותר", והוסיפה שהבנק המרכזי עשוי להתחיל לקצץ את המאזן שלו במהירות כבר בחודש הבא. הבעיה שעל כל צעד שהפד עושה לקירור הביקושים, נראה שהפגיעה בהיצע עושה שני צעדים.
| מנועי האינפלציה ממשיכים להתרחב
מחירי הסחורות ממשיכים לעלות, למרות הלחץ הגובר להעלאות ריבית - כרגע, בעיקר בשל השפעות המלחמה באוקראינה. אתמול דחפו לעליית מחירים דיווחים של האיחוד האירופי על תכנון סנקציות נוספות על רוסיה, כולל איסור יבוא פחם ממנה. נוסף על כך, גרמניה הודיעה על הלאמת מתקני האחסון של גזפרום (MCX:GAZP) הרוסית (שבשטחה). בנוסף הורחבו הסנקציות האמריקאית על רוסיה לאיסור השקעה כולל.
בזמן הזה סעודיה טובת הלב הודיעה על העלאת מחירי הנפט ללקוחותיה. לאור התרחבות מספר מנועי האינפלציה, קשה לשים את האצבע על מספר העלאות הריבית שהפד יצטרך ליישם, כל עוד הוא בגישה של ריסון האינפלציה בכל מחיר. מכאן שפרוטוקול ההחלטה האחרונה של הפד, שיפורסם ביום רביעי בערב וזוכה להרבה סקרנות, עשוי להיות לא עדכני בעליל.
בינתיים אצלנו בישראל, משרד האוצר הודיע על הפחתת מס הבלו על הדלק בחצי שקל - בינתיים למשך שלושה חודשים. לפי החישובים שלנו, הצעד יפחית ממדד אפריל כשתי עשיריות האחוז - כלומר, מתחזית למדד חודשי של 0.9 הפחתנו ל-0.7, אבל ללא שינוי על התחזית 12 חודשים קדימה, שנותרה על 3.4%.
למשרד האוצר יש אינטרס משולש לרסן בעצמו את האינפלציה ולא לסמוך רק על בנק ישראל. הממשלה הנוכחית צרה מאוד, וכבר הבוקר שוב עולות ספקות לגבי יציבותה, עם פרישת יו"ר הקואליציה, עידית סילמן, ובטח תתקשה לשרוד במקרה של מחאה חברתית משמעותית שקשורה ביוקר המחיה או במיתון מנוהל על ידי הבנק המרכזי.
בנוסף, החוב של הממשלה בישראל צמוד בחלקו הגדול למדד המחירים לצרכן, ולכן צעדים להפחתת מסים אף עשויים להיות בקונסטלציה מסוימת זולים יותר מאינפלציה משולבת העלאות ריבית משמעותיות. כל עוד הממשלה תשרוד ותצליח להחזיר לעצמה את הרוב, אנו צופים שנראה צעדים נוספים של האוצר בניסיון להוריד מחירים, כולל לחץ גובר להפחתת מכסים ופתיחה ליבוא. אבל גם שיתוק של פעילות הממשלה עשוי לקרר את האינפלציה, אך הפעם דרך קירור הביקוש הציבורי.
הכותב הוא כלכלן ראשי של הפניקס-אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם