| ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, וכלכלני הפועלים |
| ישראל: הפעילות הכלכלית נשמרת ברמה גבוהה בעיקר הודות לתרומה של ענף ההי-טק וענף הבנייה
יצוא השירותים בחודשים נובמבר-דצמבר 2021 היה גבוה ב- 30% מזה של חודשים אלו בשנה הקודמת. בענף הבניה אנו רואים זינוק חד במספר התחלות הבנייה לרמה של 63 אלף בשנה החולפת.
שני ענפים אלו צומחים בקצב מהיר, והם גם מייצרים משרות בשכר שגבוה מהממוצע. מנגד, אנו רואים שהצריכה הפרטית מתמתנת בחודשים האחרונים, ככל הנראה על רקע עליות המחירים, ואפקט עושר שלילי מהשווקים הפיננסיים.
הפדיון בענפי הכלכלה ירד מעט בחודשים דצמבר ינואר. מגמה זו של ירידת הפדיון עשויה להימשך להערכתנו בחודשים הקרובים, זאת לאור יציאה מוגברת של ישראלים לחו"ל, שתביא להסטת צריכה מקומית ליבוא של שירותים. שיעור האבטלה הצר ירד בחודש פברואר לרמה של 3.7%, ושיעור התעסוקה עלה לרמה של 60.6% (מועסקים למעט עובדים בחל"ת).
נתונים אלו מייצגים להערכתנו חזרה של המשק לתחום של תעסוקה מלאה. מספר המשרות הפנויות במשק הגיע לכ-150 אלף איש – לאור שיעור האבטלה הנמוך אנו מעריכים שזה יבוא לידי ביטוי בלחצים לעליית שכר. תמונה מדויקת יותר של המגמות בשכר תתקבל בעוד מספר חודשים, עם צמצום מספר העובדים מרחוק (הוצאות אש"ל, נסיעות ושעות נוספות לדוגמא).
כמו ברוב המדינות בעולם, ישראל מתמודדת עתה עם זעזוע בצד ההיצע, שמביא לגל התייקרויות. קשה לדבר על תחזית אינפלציה כשמחיר חבית נפט נע מצד לצד לפעמים בעשרים דולר בשבוע.
בחלק מהממשלות כמו בבריטניה, בצרפת ובשוודיה החליטו להפחית מסים בכדי למתן את השפעת עליית מחירי האנרגיה. צעד מסוג זה ממתן את עליות המחירים בטווח הקצר ואולי עוצר במעט את המומנטום של עליית האינפלציה. מנגד, זה לא מקטין את הביקוש לאנרגיה, כי המחיר לצרכן לא משתנה.
במחיר חבית נפט נוכחי של כ-120 דולר, מחיר הדלק בתחנות יעלה באפריל בכ-7% (ללא שינוי בבלו על דלק). בטווח הקצר אנו צפויים למדדי מחירים גבוהים מאוד: 0.8% במרץ, 1.0% באפריל, 0.5% במאי.
מחירי הטיסות לחו"ל צפויים לעלות בחדות במדדי המחירים הקרובים, וכן סעיף הדיור, שיושפע מעליית מחירי הדירות, ובהמשך השנה אולי גם מעלייה לארץ מרוסיה ומאוקראינה. תחזית האינפלציה האחרונה שפרסמנו עמדה על 3.1%, אולם במחיר הנפט והסחורות הנוכחיים אנו מעריכים שהתחזית תעודכן כלפי מעלה.
בנק ישראל מאותת שגם בישראל עליות הריבית יהיו מהירות מהצפוי. עליית מחירי הנדל"ן, החזרה לתעסוקה מלאה וההפתעות כלפי מעלה במדדי המחירים לצרכן האחרונים שפורסמו, מקטינים את דרגות החופש של הבנק המרכזי.
שוק הנגזרים מגלם עתה ריבית בנק ישראל ברמה של כ-1.5% בעוד כשנה, הערכה שנראית בעינינו כסבירה.
התשואות לטווחים הארוכים יותר עלו בשבועות האחרונים בחדות – התשואה ל-10 שנים הגיעה הבוקר לרמה של 2.35%, עלייה של 1.1 נקודות אחוז לעומת תחילת השנה.
התשואות בישראל מתואמות מאוד עם אלו שבעולם, זאת על אף שלחצי האינפלציה בישראל נמוכים יותר. השווקים מגלמים עתה הערכה שהריבית בישראל, לאורך זמן, לא תתנתק מזו שבארה"ב.
אנו עדיין סבורים כי עליות הריבית יהיו מתונות יותר מאלו שבארה"ב, וגם האינפלציה בישראל תהיה נמוכה יותר. גורמים אלו מצדיקים תשואות בישראל שהן מעט נמוכות מאלו שבארה"ב.
| גלובלי: המלחמה באוקראינה ממשיכה לתת את אותותיה
מחירי האנרגיה תנודתיים ושבו לעלות לכ-120 דולר לחבית. האינפלציה עברה כבר את הסף בו בנקים מרכזיים מאזנים בין פגיעה בפעילות הכלכלית לצורך לרסן את האינפלציה.
מחירי האנרגיה עשויים להקפיץ את נתוני האינפלציה בארה"ב וכנראה גם באירופה לרמה דו-ספרתית בחודשים הקרובים. החשש מסטגפלציה עולה, אם כי עד כה הנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה ברורה, והביקוש לעובדים גבוה.
יש לזכור שהריביות הריאליות הן עדיין עמוק בטריטוריה שלילית, ואולי זה הגורם שבולם האטה בפעילות. מנגד, זה גם אומר שהבנקים המרכזיים נמצאים בסיטואציה לא נוחה, כי קשה להדביר אינפלציה עם ריביות שליליות.
הבנק המרכזי של אנגליה העלה ריבית פעם שלישית ברציפות. הפד השתהה ועתה יצטרך להדביק את הקצב עם עליות במינון גבוה יותר של 0.5%. השאלה היכן תהליך זה ייעצר פתוחה – עקומי התשואות שטוחים, וגם חברי הפד עצמם סבורים שהריבית תעלה לרמה של 2.8%, אך בטווח הארוך ריבית של 2.4% היא מתאימה יותר.
לאחר עשור של ריביות נמוכות, שברובן הריבית הריאלית לעשר שנים הייתה אפסית ולא עלתה על 1% בארה"ב, קצת קשה לנו לדמיין חזרה לריביות ריאליות חיוביות. זו אולי אחת הסיבות לעקום התשואות השטוח בארה"ב. אולם אם תרחיש הסטגפלציה לא יתממש, לא מן הנמנע שנראה את התשואות הארוכות ממשיכות לטפס, ולגלם אף ריבית ריאלית חיובית.
| העלייה בסביבת האינפלציה ובציפיות האינפלציה הביאה לעלייה חדה בתשואות האג"ח
מסתמן ששוקי האג"ח הפנימו בשבוע האחרון את האיתותים של יו"ר הפד, פאוול, בדבר האפשרות שחרף המלחמה במזרח אירופה, הפד עשוי להעלות את הריבית בישיבות הקרובות במנות של חצי אחוז במקום רבע אחוז. זאת, במידה ויידרשו צעדים עוצמתיים יותר מהעבר על מנת לרסן את העלייה בסביבת האינפלציה.
בשבוע החולף, הציפיות לאינפלציה משוק ההון לחמש שנים עלו מ- 3.48% ל- 3.73%, והציפיות לעשר שנים עלו מ- 2.86% ל- 2.98%. אלה הושפעו, בין היתר, מהעלייה המחודשת במחירי האנרגיה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט שב ועלה לרמה של 120 דולר, לאחר שכבר ירד מעט מתחת לרמה של 100 דולר באמצע החודש.
כל אלה הובילו לעלייה חדה בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלתיות, כאשר התשואה לשנתיים עלתה מ- 1.94% ל- 2.28%, והתשואה ל-10 שנים עלתה מ- 2.15% ל- 2.48%.
| העלייה בתשואות הממשלתיות היא תופעה גלובלית
תשואות אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים במדינות המפותחות, עלו בממוצע בשלושת החודשים האחרונים בכ-100 נקודות בסיס.
בגרמניה, התשואה על אג"ח ל-10 שנים עלתה ל-0.59% (לעומת 0.25%- לפני שלושה חודשים) הרמה הגבוהה מאז מאי 2018. באוסטרליה התשואה עלתה בשלושת החודשים האחרונים מרמה של 1.52% לרמה של 2.77% ובארה"ב מ- 1.48% ל- 2.48%.
מגמת העליות במדדי המניות בארה"ב נמשכה זה השבוע השני ברציפות. בשבוע החולף, מדד הנאסד"ק עלה ב-2%, ומדדי ה-S&P 500 והדאו ג'ונס עלו ב-1.8% ו-0.3%, בהתאמה.
בלטו במיוחד ענפי ה-IT והאנרגיה. למרות שעדיין אין סימני רגיעה במלחמה באוקראינה, נראה שהפחד בשווקים התמתן, והדבר בא לידי ביטוי בירידה נוספת במדד ה-VIX שירד לרמה של 21 נקודות בסוף השבוע.
במרבית המדדים באירופה נרשמו דווקא ירידות שבועיות. מדד היורוסטוקס 50 ירד ב- 0.9%, ומדדי המניות בגרמניה ובצרפת ירדו ב-0.7% וב-1.0% בהתאמה. באנגליה, מדד הפוטסי עלה ב-1.1%.
באסיה, מדד הניקיי ביפן עלה ב-4.9%, ולעומתו במדדים העיקריים בסין ובהודו נרשמו ירידות של 2.1% ו-0.8% בהתאמה.
בשוק הסחורות נרשמו בעיקר עליות מחירים. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה בשבוע האחרון ב-11% לרמה של 120$ ומחיר הגז הטבעי בארה"ב עלה ב-14%.
| ארה"ב: נתוני מקרו מעורבים
ההזמנות למוצרי בני-קיימא ירדו ב- 2.2% בחודש פברואר, ירידה חדה בהרבה מהתחזית לירידה של 0.6%. מדובר בירידה הראשונה בנתון זה בחמשת החודשים האחרונים. גם ללא כלי רכב נרשמה ירידה שעמדה על שיעור של 0.6%.
מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת משיגן הוסיף לרדת בחודש מרץ, והגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז שנת 2009, בעיקר בשל חששות הצרכנים מעלייה בסביבת האינפלציה.
הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה, מתוך הסקר, עלו מרמה של 4.9% ל-5.4%, והציפיות לטווח של חמש עד עשר שנים נותרו יציבות ברמה גבוהה של 3.0%.
בכיוון החיובי מדדי מנהלי הרכש עדיין מצביעים על התרחבות ברמה גבוהה. מדד מנהלי הרכש של IHS Markit לענפי התעשייה עלה במרץ בשיעור מעבר לחזוי, והגיע לרמה הגבוהה מספטמבר 2020.
התפתחות דומה חלה במדד לענפי השירותים, והוא הגיע לרמה הגבוהה מיולי 2021. במקביל, הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה ירדו בשיעור מפתיע והגיעו לרמה נמוכה מזה מספר עשורים.
בשוק הדיור, חלה בפברואר ירידה של 2% במכירות של בתים חדשים, בהמשך לירידה חדה בינואר, וגם בחתימת חוזים נרשמה ירידה מפתיעה של 4.1% מול תחזית לעלייה בשיעור של 1%.
| אירופה: ירידה במדד אמון הצרכנים בגוש האירו ובמדד ה-IFO בגרמניה
הקרבה הגאוגרפית של מדינות מערב אירופה והתלות הגבוהה בגז הרוסי, הופכות אותן לפגיעות יותר ממדינות אחרות, כדוגמת ארה"ב. מדד אמון הצרכנים של גוש האירו ירד בחודש מרץ לרמה הנמוכה ממאי 2020, מועד בו המדד ירד בחדות על רקע התפשטות נגיף הקורונה.
מעבר לאי-הוודאות באשר להתפתחות המלחמה, אמון הצרכנים נפגע גם מהעלייה באינפלציה אל מעל לרמה שנתית של 5%. במקביל, מדד האינדיקטורים המובילים, ה-Ifo, ירד בגרמניה לרמה הנמוכה מאז שנת 2021.
לקראת סוף השבוע, ארה"ב הודיעה כי היא תספק השנה לאיחוד האירופי תוספת של 15 מיליארד cubic meters של גז טבעי נוזלי, על מנת להקטין את התלות של האיחוד האירופי בגז מרוסיה.
מסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של כלכלני הפועלים:
כותבי הסקירה הם כלכלני בנק הפועלים. הסקירה מבוססת על נתונים ומידע שהיו גלויים לציבור. הנתונים והמידע ששימשו להכנתה הונחו כנכונים, וזאת בלי שבנק הפועלים בע"מ ביצע בדיקות עצמאיות ביחס לנתונים ולמידע. אין בסקירה זו משום אימות או אישור לנכונותם. הבנק ועובדיו אינם אחראים לשלמותם או דיוקם של הנתונים האמורים או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחרים במסמך. סקירה זו היא למטרת אינפורמציה בלבד, ואינה מתיימרת להיות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בו. המידע שעליו מתבססת הסקירה והדעות בה עשויים להשתנות מעת לעת, ללא כל מתן הודעה או פרסום נוספים. סקירה זו אינה מותאמת למטרות ההשקעה או לצרכיו האישיים והייחודיים של כל משקיע. אין לראות במאמר זה משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוניו, צרכיו ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם, ואין לפעול על פי האמור, אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו, מטרותיו ונתוניו האישיים של כל משקיע, ולאחר הפעלת שיקול דעת עצמאי.