המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הגבירה, מן הסתם, את המתיחות בעולם. היא גם מפחידה משקיעים, הן מההשפעות הבלתי-צפויות האפשריות שלה, והן לאור המציאות הקיימת של אינפלציה גבוהה ורוח קדמית ברמת המאקרו.
מתחילת חודש פברואר עד 4 במרץ, מדד S&P 500 ירד 5%, כאיתות על אותה מתיחות.
גם עם אי-הוודאות בנוגע לגורל העולם, יכול להיות שהתחזיות מבחינתם של המשקיעים לטווח הארוך אינן קודרות כפי שחשבו בהתחלה. זה נראה כמו רעיון בלתי נתפס שמנוגד לאינטואיציה, ועדיין: השקעה בזמני מלחמה נוטה להשתלם!
למעשה, ההנחה שהמלחמה גורמת לשווקים לרדת ולמשקיעים להפסיד כסף היא שגיאה מחשבתית נפוצה. כשמכירים את ההיסטוריה והדינמיקה של השוק, יותר קל להימנע מההכללות האלה, שבסופו של דבר רק יפגעו בנו יותר אם נתעלם מהמצב.
| מבט היסטורי: הגרף
בתמונה למטה מופיע הגרף של מדד הדאו ג'ונס בתקופות מלחמה. נתמקד בעיקר בשלושה אירועים חשובים, אשר בסופו של דבר, אנו מקווים, יתברר שהיו מלחמות עזות מהעימות בין רוסיה לאוקראינה:
1. מלחמת העולם הראשונה
2. מלחמת העולם השנייה
3. מלחמת וייטנאם
מקור: הלשכה לסטטיסטיקת תעסוקה בארה"ב
די להביט בגרף, שבו תקופות המלחמה מודגשות באפור, כדי לראות שהשוויים בסוף המלחמה תאמו את אלה של תחילת המלחמה, ובהרבה מקרים היו גבוהים מהם, מה שנכון לכל אחד משלושת האירועים שהזכרנו לעיל.
| המספרים
נבחן את המספרים המדויקים מכל אחד משלושת העימותים...
| מלחמת העולם הראשונה
בששת החודשים שאחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מדד הדאו ג'ונס ירד 30%. באותה תקופה, עקב השפעתה הרצינית של המלחמה על העולם הפיננסי, הוחלט לסגור את הבורסה (בדומה לסגירת הבורסה הרוסית כיום).
כעבור שישה חודשים, כשהבורסה שבה ונפתחה לפעילות מלאה בתחילת שנת 1915, הדאו ג'ונס עלה הכי הרבה שעלה אי פעם בשנה אחת: +88%!
בסוף העימות, שנמשך משנת 1914 עד 1918, המדד האמריקני עלה 43% בסך הכול, או 8.7% בחישוב שנתי.
| מלחמת העולם השנייה
כשהיטלר פלש לפולין ב-1 בספטמבר 1939, השוק עלה 10% ביום המסחר הבא, שחל ב-5 בספטמבר 1939. לאחר ההתקפה על פרל הרבור (דצמבר 1941), המניות נפתחו בירידה (אומנם רק 2.9%), אך התאוששו בפחות מחודש. כשבעלות הברית פלשו לצרפת בשנת 1944, מדד הדאו ג'ונס עלה 5% בחודש שלאחר מכן.
כמו במלחמת העולם הראשונה, בסוף העימות, שנמשך משנת 1939 עד 1945, הדאו ג'ונס עלה 50% בסך הכול, או 7% בחישוב שנתי.
| מלחמת וייטנאם
למרות שמדובר בעימות מצומצם יותר (ואולי דומה יותר לעימות בין רוסיה לאוקראינה), גם במלחמת וייטנאם שררו בשוק מגמות דומות. בשנת 1965, כשחיילים אמריקניים הגיעו לוייטנאם, הדאו ג'ונס סגר את השנה בעלייה של 10%. בסוף העימות, בשנת 1973, השוק רשם עלייה של 43% בסך הכול, או 5% בחישוב שנתי.
אם נתייחס לכל שלוש התקופות, אפשר לומר ששוק המניות עלה, בממוצע, 45% בסך הכול ו-7% בחישוב שנתי.
| סיכום
כרגיל, לא כדאי לקחת נתונים מהעבר ולחשוב שהעתיד יהיה זהה. אבל אפשר לומר שלפי ההיסטוריה והמספרים, אין זה נכון שמפסידים כסף בתקופות מלחמה. אם כבר, מתברר שההפך הוא הנכון.
אבל השאלה האמיתית שצריך לשאול, לאור אותה התאוששות של +88% ממלחמת העולם הראשונה, או אפילו תקופה כמו ההתאוששות שאחרי הקורונה באפריל 2020, היא: האם הייתי בשוק אז, או שהייתי מחוץ לשוק מתוך הפחד?
אלה הרגעים שבהם אסור לנו להישאר מחוץ לשווקים, אם אנחנו רוצים להשיג יעדים חשובים מבחינת התוצאות.
השקעה תמיד יכולה להיות רווחית באופק הזמן המתאים, ואולי בתקופות מלחמה, עם תפיסה שגויה של סיכונים מצד משקיעים אחרים, יותר הזדמנויות צצות.
המאמר נכתב למטרות הסברה בלבד; אין לפרש אותו בתור קריאה לפעולה, ייעוץ או המלצה להשקעה, והוא לא נועד לעודד רכישה של נכס כזה או אחר בשום דרך שהיא. השווי של נכסים מכל סוג מוערך מכמה נקודות מבט, וכרוך בסיכון רב, ולכן, כל החלטה בנוגע להשקעה ולסיכון נשארת באחריותו של המשקיע.