| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס |
תקיפתה של תחנת הכוח הגרעינית באוקראינה ביום שישי האחרון נתפסה כעליית מדרגה בעימות הצבאי, שעשויה להביא לעליית מדרגה גם בסנקציות על רוסיה. עליית מדרגה נוספת הגיעה מהחלטתה של ארה"ב לפתוח מחדש לבחינה את המכסים על סחורות סיניות (כאילו לא חסרה אינפלציה).
המתח ממשיך להיות מורגש בעיקר בשוק הסחורות, אבל יותר ויותר גם במערכת הבנקאית העולמית. מרווח הריביות FRA-OIS (המתאר את הפער בין ריבית הפד ללילה לבין הסכם ריביות בין בנקים) ומשמש להערכת הסיכון להלוואות הבנקאיות, קפץ ביום שישי לרמה הגבוהה שלו מאז מאי 2020.
מדד הבנקים באירופה רשם ירידה שבועית של 16%. השוק עדיין מתמחר השנה העלאות ריבית משמעותיות, גם לאור נתוני שוק העבודה הרותח, שביום שישי תיאר ירידה נוספת באבטלה בארה"ב ל-3.8%, אבל הולך ונהיה סקפטי לגבי קצב העלאות הריבית מעבר לטווח הקצר.
ההתנגשות בין הכוחות החזקים הנוכחיים לבין האינדיקציות להאטה עתידית מתבטאת לא רק בשיפוע עקום התשואות, שממשיך להתרסק (התשואה על אג"ח אוצר ארה"ב ל-10 שנים ירדה ל-1.73%), אלא גם בדברים של קובעי המדיניות עצמם.
| "נעלה ריבית ואז נוכל להוריד אותה"
נשיא שלוחת הבנק הפדרלי בשיקגו, צ'ארלס אוונס, טען כי הבנק צריך להעלות את הריבית עד כדי "נייטרלית" עוד השנה, ואמר שהעלאה אחת בכל פגישה תביא את הריבית בסוף השנה ל-1.75%-2.00%. רמה שלדבריו, תהיה "קרובה מספיק לנייטרלית, כדי שנוכל לנקוט פעולה מהירה אם יהיה צורך בכך - ובה נוכל להישאר או לסגת, אם זה מה שידרש".
רק נזכיר שבישראל הריבית הנייטרלית כנראה קרובה יותר לאפס, שגם חיה בשלום עם צמיחה בפוטנציאל בשנים של טרום הקורונה.
"הפד רק מעמיד פנים שהוא יעלה השנה את הריבית שש או שבע פעמים" -
אסטרטג ההשקעות הראשי של BOFA, מייקל הרטנט, מעריך כי הזינוק במחיר הנפט, ההסלמה בסנקציות והזעזועים הגדלים בשוק הפיננסי (ראו הזינוק ב-FRA-OIS), "מאיימים על המיתון העולמי". לפי הרטנט, אמנם מוקדם עדיין להתמקם לחידוש ההרחבה המוניטרית. לטענתו, QE5 (תוכנית הרחבה כמותית) דורשת מדד S&P 500 מתחת ל-4,000 נקודות ומרווחי אשראי באג"ח בדירוג השקעה (IG CDX) מעל 100 נ"ב. עד אז, הפד ינסה להתקדם עם העלאות ריבית, אבל שבע? זו רק העמדת פנים.
| רזרבות המט"ח התגלו כאשליה
בחודשיים האחרונים רואה בנק ישראל את השקל נחלש במקביל לאינפלציה. השילוב הזה מעמיד את שמירת רזרבות המט"ח ככלי מוניטרי לא הגיונית, ובמיוחד לפני העלאות ריבית אפשריות.
אבל מכה הרבה יותר קשה מזאת מקבלת הרציונליות של החזקת רזרבות מט"ח ככלי לביטחון כלכלי. רוסיה גילתה שלרזרבות המט"ח שלה אין כל תועלת במתן ביטחון כלכלי. הבנק המרכזי ברוסיה, המחזיק רזרבות של 630 מיליארד דולר, נותק מהן ברגע שבו היה צריך אותן. בפרקטיקה "הרזרבות" שלו מוחזקות בנכסים זרים על ידי בנקים זרים שחסומים מלהעביר אליו את הכסף הזה, או גם לקבל אותו.
רויטרס ציטטו את פרופ' בארי אייכנגרין, מומחה עולמי מאוניברסיטת ברקלי לניהול רזרבות, שהעריך כי אגירת מט"ח נגד זעזועים, אסונות או משברי מאזן תשלומים נמצאת כעת בסימן שאלה. ההשפעה, לטענתו, עשויה להיות ירידה בביקוש העולמי לרזרבות.
פרשני "וול סטריט ג'ורנל" מרחיקים לכת ושואלים מה התובנות החדשות האלה יעשו לסין, שמחזיקה סכומי עתק של דולרים בנכסים זרים. בינתיים, רוסיה הודיעה בסוף השבוע כי תאפשר לחברות ונושים רוסים במט"ח לשלם לבעלי החוב ברובל.
הכותב הוא כלכלן ראשי של הפניקס-אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם