השקת וואן זירו והמעבר בקליק: רווחי הבנקים בישראל צפויים להישחק?

| ליאור שילה, אנליסט בנקים, IBI בית השקעות |

בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל בקול תרועה על הסרת המגבלות על רישיון הבנק של הבנק הדיגיטלי One Zero, לאחר שעמד בכל אבני הדרך הנדרשים. ההודעה לכשעצמה אינה מפתיעה, שכן היה ידוע שהבנק הדיגיטלי בדרך לקבלת ההיתרים הנדרשים להתחלת פעילותו העסקית. יותר מעניין היה לראות את ההיערכות של המערכת הבנקאית בנוגע להשקתו של One Zero יחד עם רפורמת "המעבר בקליק". 

את המהלך הבולט ביותר עד כה הציג בנק דיסקונט (TASE:DSCT), שביטל את ריבית האוברדרפט עד 2,000 שקל, לצד הוזלת ריביות ועמלות נוספות לשאר הלקוחות שיתרות העו"ש שלהם בחובה. ההערכות גורסות כי המהלך צפוי לעלות לדיסקונט כמה עשרות מיליוני שקלים - כלומר, לא השפעה מהותית, בייחוד שהמהלך עשוי להגדיל את מצבת הלקוחות בהמשך. 

שאר הבנקים בישראל עדיין לא דיווחו על מהלכים באופן פומבי, אבל סביר להניח כי יפעלו לשימור הלקוחות לאחר שתתקבל בקשה לניוד חשבון הבנק באמצעות "המעבר בקליק" שהשיק בנק ישראל, המחייב לנייד את חשבון הבנק בתוך שבוע מקבלת הבקשה. 

כלומר, מתן האישור לבנק הדיגיטלי בשילוב עם הרפורמת הבנקאות הפתוחה ו"המעבר בקליק" צפויים להתחיל מהלך של שחיקת העמלות והריביות הקמעונאיות, שיהיו שוליות בטווח הזמן הקצר, אבל במידה והציבור יאמץ את המודל הדיגיטלי וינצל את הרפורמה שהרים בנק ישראל, נצפה בטווח הבינוני לשחיקה יותר מהותית.

בנק ישראל פירסם בשבוע שעבר את עמדתו בתחום התשלומים והודיע כי ישחרר את הרגולציה סביב הארנקים הדיגיטליים ואפליקציות התשלומים.

להלן הנקודות העיקריות מתוך ההודעה: 

1. תשלום עבור עסקים באמצעות אפליקציות התשלום

עקב היקף העסקאות הנמוך, בנק ישראל מודיע שנכון לעכשיו יסיר את הרגולציה בהיבט עסקאות אלה (לדוגמה, העברת תשלום לקוסמטיקאית דרך אפליקציית ביט). כמו כן, נזכיר כי עד 2021 חלה מגבלה על היקף העסקאות שנעשות בדרך זו - והיא הוסרה. משמע, צפויה עלייה בתשלום עבור עסקים, שתיטיב עם חברות כרטיסי האשראי. בנוסף, הסרת הרגולציה מאפשרת לגופים להציע שירותים פיננסיים ללקוחות בכפוף להסכמתם.

כלומר, ביט של בנק הפועלים (TASE:POLI) תוכל לנצל את נתח השוק הגבוה שלה (הערכה ל-2.5 מיליון משתמשים) לטובת שיווק מוצרים בנקאיים ומימוניים. מנגד, פייבוקס, שנמצאת בבעלות דיסקונט ושופרסל (שלהם מועדון הלקוחות הגדול בישראל), יוכלו להתחיל להציע את השירותים גם כן ולהגדיל נתח שוק.

2. הכנסת נתוני ההעברות התשלום P2P ו-B2P לתוך המאגר השיתופי של הבנקאות הפתוחה.

במסגרת רפורמת הבנקאות הפתוחה, הוחלט כי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי ישתפו את נתוני הלקוחות שלהם (עו"ש, פקדונות, רכישות בכרטיסי אשראי ועוד) זה עם זה ועבור צדדים שלישיים מפוקחים.

במסגרת זו, החליט בנק ישראל להכניס את נתוני ההעברות והתשלום באפליקציות התשלום לרפורמה.

3. הסרת הרגולציה סביב הארנקים הדיגיטליים - שככל הנראה, דומיננטיים יותר באפליקציות של Google Pay ו-Apple Pay.

לבסוף, בנק ישראל מעודד את פתיחת שוק אפליקציות התשלומים, כך שהאפליקציות "ידברו" זו עם זו, כך שתתאפשר העברת תשלום בין אפליקציות שונות. כמו למשל, בין פפר של לאומי (TASE:LUMI) לבין פייבוקס. הנפגעת העיקרית היא כמובן ביט של בנק הפועלים. מנגד, סביר להניח כי מהלך זה יטיב מאוד עם בנק דיסקונט ועם שופרסל (TASE:SAE), דרך אפליקציית פייבוקס.

בשורה התחתונה, בנק ישראל מנסה להחליש את הדומיננטיות של אפליקציית ביט מצד אחד, אבל מאפשר לה לנצל את נתח השוק הגבוה שלה, ובמקביל פותח את התחרות עבור שאר אפליקציות התשלום ועבור גופי פינטק נוספים בהמשך.

הכותב הוא אנליסט בנקים של בית ההשקעות אי.בי.אי. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שבית ההשקעות אי.בי.אי מניח כי הוא מהימן, וזאת בלי שביצע בדיקות עצמאיות ביחס למידע. אי.בי.אי, כותבי הסקירה ועורכיה אינם אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בית השקעות אי.בי.אי, עובדיו וחברי הדירקטוריון שלו עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.