| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, הפניקס-אקסלנס |
סימני התחלה של גל הפחתת תחזיות צמיחה: יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה, העריכה ביום שישי האחרון כי "סביר להניח שנראה הפחתות לתחזיות הצמיחה העולמית שנתנו באוקטובר". לאחריה, גם בנק ההשקעות גולדמן זאקס (NYSE:GS) הודיע בסוף השבוע כי הוא מפחית את תחזית הצמיחה ל-2022.
למה הם ממהרים להילחץ מווריאנט מדבק, אבל שלא ברור אם קטלני ואולי אפילו ידחוף את מקבלי ההחלטות לעוד מענקים ותמיכה? קרן המטבע וגולדמן זאקס אמנם טענו שהם מוטרידים מהעלייה המהירה במקרי ההדבקה בווריאנט אומיקרון, אך הדאגות שלהם הם מעבר לכך. יו"ר קרן המטבע טענה שרק עצם המשך הגעת הזנים במהירות עלולה לפגוע בביטחון (הצרכני, העסקי?) ושגם בלי אומיקרון, יש באחרונה החמרה בבעיות הישנות, ובראשן השונות המעמיקה בהתאוששות בין מדינות, כשחלקן נשארות מאחור, ובעיית האינפלציה שמחמירה ומייצרת בעיות, לא רק לחברות ולצרכנים אלא גם לקובעי המדיניות (לחץ להידוק מוניטרי).
שוק ה-OIS בארה"ב התחיל לגלם הפחתת ריבית ב-2024: לפי המגולם בשוק ה-Overnight Index Swap, הריבית בארה"ב אכן תעלה בעוד כשישה חודשים, ביולי 2022, הערכה שהתחזקה כזכור בשבוע שעבר לאחר שבעדות בסנאט תיאר יו"ר הפד ג'רום פאוול כוונה לדון בהאצת קצב סיום רכישות האג"ח, אבל כעת השוק מגלם שב-2024 הריבית תחזור לרדת לזמן קצר. הפחתה כזאת לא מגולמת (עדיין) בכל עקום התשואות, גם לא בשוקי האג"ח או קרנות הפד, אבל בקצב התמתנות שיפועי העקומים היא גם לא ממש רחוקה. בטווחים הארוכים יותר היא שוב להפחתה, גם בשוק האג"ח, כשהשיפוע של 30-20 שנה מעמיק אל הטריטוריה השלילית. תופעה שצועקת התקדמות אל עבר טעות מדיניות מוניטרית.
החשש הגובר של השוק ממיתון ב-2024 ולירידה בפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח לא קשורה, להערכתנו באקסלנס, לאומיקרון או לזרם הווריאנטים שיגיעו אחריו, אלא בעיקר לשלב המתקדם במחזור שוק העבודה. אחת ההנחות העיקריות שלנו לצמיחה מהירה יחסית ב-2022 היתה המשך החזרה של בלתי מועסקים לעבודה. אלא שכבר באחרונה התחילו להתגבר אצלנו (כמו אצל אחרים) ספקות. החשש הוא שמי שלא חזרו עדיין לשוק העבודה, הם לא מובטלים קלאסיים שמחכים לתורם, אלא "גרעין קשה". אינדיקציות לכך רואים בדיווחי מעסיקים, שמתקשים למצוא עובדים, מנתוני ההתפטרות הגבוהים מאוד, מ"דביקות" שיעור המשתתפים הנמוך בכוח העבודה (אף שממשלות הפסיקו לשלם מענקים נדיבים למובטלים) ומשיעור האבטלה שיורד במהירות לרמה "חיכוכית" למרות רמה נמוכה יחסית של מועסקים.
גם בנק ישראל שם לב לתופעה והעלה באחרונה חשש ששוק העבודה יתקשה לחזור למגמת התעסוקה של טרום הקורונה (להערכתו, גם בגלל התאוששות לא סימטרית בין ענפים). בהקשר הזה, התפשטות וריאנט אומיקורן תוריד אפילו עוד את סיכויי ההתאוששות של ענפים שנשארו מאחור. הנתונים מיום שישי שחיזקו את הספקות בנוגע להמשך התאוששות מהירה בשוק העבודה, הם בין השאר, נתון המשרות החדשות (ללא חקלאיות), שהפתיע בירידה חדה מ-546 אלף באוקטובר ל-210 אלף בנובמבר - קצב דומה לזה שבעשור טרום הקורונה, מה שאולי רומז שחזרנו לקצב הגידול הטבעי והחגיגה של גידול מהיר במשרות מתקרבת למיצוי. למרות מספר המשרות הנמוך, שיעור האבטלה הפתיע בירידה ל-4.2%, קרוב לרמה שנחשבת לחיכוכית, שהיא בשורה לא טובה למעסיקים שיגלו בקרוב שתכניות ההתרחבות שלהם, שהשתקפו גם ביום שישי בסקר מנהלי הרכש המפואר בסקטור השירותים (מרקיט עלה ל-61.1), עלולות להיתקל כבר ב-2023 בבריכת עובדים ריקה.
ירידת התשואות נרשמה רק באג"ח הנומינליות (ולא בריאליות), מה שמעלה שאלות לגבי הריבית הטבעית ואיתנות מניות הטכנולוגיה: ב-2022 גילינו שמניות הטכנולוגיה אוהבות וירוסים קטלניים וסגרים, ידענו עוד קודם שהן אוהבות גם תשואות יורדות, אבל מאז פרוץ האומיקרון ולמרות ירידת התשואות, מדד נאסד"ק דווקא בירידה, של 5%. האם מה שבעיקר מעניין את מניות הטכנולוגיה זאת הריבית הריאלית, שנשארה בתקופה האחרונה יציבה יחסית? ציפיות האינפלציה הגלומות ל-10 שנים ירדו בשבועיים האחרונים מ-2.8% ל-2.4% מהלך שהגיע רק דרך ירידת התשואות הנומינאליות. זה לא ענף בנק ישראל עשוי למצוא את עצמו תחת לחץ ייחודי להפחתת ריבית.
הערה לסיום: השוק מצפה כאמור להעלאת ריבית הפד ביולי 2022. מצד אחד זה נראה קרוב, מצד שני זה 6 חודשים למצוא סיבה למה לא לעשות את זה. מספיק זמן.
הכותב הוא כלכלן ראשי של הפניקס-אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם.