הבנקים המרכזיים ממהרים להעלות ריבית? נתוני הצמיחה עשויים לבלום אותם

| עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים |

נתוני צמיחה פחות טובים שצפויים להתפרסם בארה"ב ואירופה לקראת סוף השבוע מדגישים, להערכתנו בהראל, כי אל לבנקים המרכזיים להיחפז עם עליית הריבית.

| אומדן לצמיחה בארה"ב ברבעון השלישי - שיהיה להערכתנו מאכזב

השבוע (יום חמישי) יתפרסם האומדן הראשוני לצמיחה ברבעון השלישי בארה"ב. על פי האינדיקטורים המקדימים תירשם צמיחה מזערית של כ-1% בשיעור שנתי. זו האטה משמעותית בהשוואה למחצית הראשונה של השנה, שהייתה חזקה מאוד לאור "הפתיחה מחדש" של הענפים ותוכנית התמריצים העצומה של הממשל האמריקאי. השיבושים בתעשייה ובשילוח הגלובליים לצד הנזקים מההוריקן פגעו בצמיחה, בדגש על הייצור התעשייתי שהתכווץ ברבעון השלישי.

הציפיות לאינפלציה עלו לרמתן הגבוהה ביותר זה כעשור, בתמיכת המשך העלייה במחירי האנרגיה, ובשווקים כבר מתמחרים שהריבית בארה"ב תתחיל לעלות סביב מחצית 2022. העלייה במחירי האנרגיה תבוא לידי ביטוי באינפלציה במדדים הקרובים, כאשר התרומה של האנרגיה תעלה מ-2% בספטמבר לקרוב ל-2.5% בסוף השנה. ואולם, אנו לא מאמינים שהבנק המרכזי יאותת על כוונתו להעלות מהר את הריבית, לאור היחלשות המומנטום של הפעילות הגלובלית, הציפייה שהאינפלציה זמנית וההבנה שמדובר בזעזוע היצע (בעוד ריבית הבנק המרכזי משפיעה בעיקר על הביקוש).

| באירופה תקועים בצוואר הבקבוק - לקראת החלטת הבנק המרכזי ביום חמישי

סנטימנט החברות בגוש האירו התמתן זה החודש השלישי ברציפות. ביום שישי הקרוב תתפרסם הצמיחה ברבעון השלישי - והיא תהיה, להערכתנו, מתונה יותר בהשוואה לרבעון הקודם.

עוד ביום חמישי תתפרסם החלטת הריבית בגוש האירו, בהודעה הקודמת הבנק ציין כי יקטין במעט את תוכנית הרכישות, ואנו לא צופים שינויים בהחלטה הזו. הפוקוס יהיה על האינפלציה, שעוד תמשיך לעלות עד לסוף השנה, אך אנו צופים שהנגידה תדגיש את הגורמים הזמניים לכך. ההאטה בצמיחה אינה תומכת בשינוי במדיניות של ECB. במיוחד לאחר ההתפטרות המפתיעה של נגיד הבנק המרכזי בגרמניה, שהיה הקול הבולט בבנק המרכזי נגד מדיניות כה מרחיבה.

ההחלטה הבאה בדצמבר, שתלווה בעדכון תחזיות, תהיה יותר חשובה - ובה אנו צופים שהבנק המרכזי יספק עוד נתונים לגבי עתיד תוכניות הרכישה השונות.

| בטורקיה ממשיכים לכרסם באמינות הבנק המרכזי והלירה - דבר שיביא את האינפלציה לקו ה-25%

הבנק המרכזי בטורקיה הוריד במפתיע את הריבית (1-week-repo) ב-2 נקודות אחוז ל-16%, זאת למרות הפיחות במטבע המקומי והזינוק באינפלציה. המהלך הוא תוצאה של התערבות ראש הממשלה בפעילות הבנק המרכזי, לאחר שפיטר באחרונה שני סגנים והחליף שלושה נגידים בשנתיים האחרונות.

מדיניות זו ממשיכה לכרסם באמינות הבנק המרכזי של טורקיה לשמירה על יציבות מחירים ויציבות פיננסית. חוסר הוודאות הכלכלי מרחיק משקיעים זרים ומקשה על חברות גדולות שמממנות חלק מהחוב שלהם במטבע זר. בעקבות זאת, הלירה הטורקית נחלשת לשפל חדש - מה שכנראה יביא את האינפלציה בחודשים הקרובים לחצות את קו ה-25%. הדבר יפגע בהשקעות ובצמיחה בטורקיה.

| בישראל: לא לשכוח לתדלק

הזינוק במחיר הנפט בחודש האחרון יביא לעלייה של מעל ל-3% במחיר הבנזין המפוקח בתחילת נובמבר - קרוב לרמה מלפני 3 שנים.

בעקבות זאת, ובשל יישום ההיטל על כלים חד-פעמיים, התחזית שלנו למדד נובמבר עולה לאפס, זאת בניגוד לעונתיות שלילית שמלווה את המדד (התחזית הנגזרת משוק ההון למדד נובמבר גבוהה עוד הרבה יותר).

המשך עליית מחירי הדלק לצד עליית המיסוי על כלים חד-פעמיים והמיסוי החדש הצפוי על משקאות ממותקים (שייכנס לתוקף ככל הנראה בינואר), תרמו לעדכון קל של התחזית שלנו ל-12 המדדים הקרובים ל‑1.7%.

להערכתנו, האינפלציה במבט לאחור על 12 החודשים האחרונים תגיע לשיא של 2.7% בחודש דצמבר - הרמה הגבוהה ביותר זה כעשור (ועדיין בתוך גבולות יעד האינפלציה).

עם זאת, אנו צופים שבמהלך 2022 קצב האינפלציה ירד אל מתחת למרכז יעד האינפלציה (2%). לכן, אנו לא צופים שינוי משמעותי במדיניות בנק ישראל.

| את כבר לא המיועדת

רפורמת אג"ח המיועדות לפנסיה אושרה השבוע בוועדת הכספים בכנסת, לאחר שהיקף הסבסוד התקציבי עלה משמעותית בשנים האחרונות (כ-9 מיליארד שקל ב-2020) ולנוכח פגיעת הגידול בגיוס המיועדות בסחירות בשוק האג"ח.

להערכתנו, השפעת הרפורמה על תשואות האג"ח בשנים הקרובות צפויה להיות מתונה, תחת ההנחה שהאוצר ינתב חלק מהגיוס הנוסף לחו"ל ותחת ההנחה שחלק מהמוסדיים שמחזיקים מעט מאוד אג"ח ממשלתי כיום, ירצו להגדיל את חלקם לצורכי נזילות.

בנוסף, נזכיר שתשואות איגרות החוב מושפעות הרבה יותר מגורמים כמו התשואות בחו"ל, הציפיות לשינויים בריבית בנק ישראל ועוד.

מסמך PDF: הסקירה המאקרו-כלכלית המלאה של כלכלני הראל