בנק ישראל מוריד רגל מהגז? בינתיים האינפלציה ממשיכה לעלות

| עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים |

בהחלטת הריבית האחרונה, בנק ישראל הותיר כצפוי את הריבית ללא שינוי והתחייב להשאירה כך לזמן ממושך. עם זאת, הבנק החליט לסיים את תוכניות ההרחבה השונות בחודשים הקרובים לאור השיפור בהתאוששות הכלכלית. כך בקצב הנוכחי (שירד לכ-2 מיליארד שקל בספטמבר) הבנק יגיע לתקרה המוצהרת של רכישת האג"ח הממשלתיות לקראת סוף השנה.

תוכנית רכישות אג"ח קונצרניות גם תסתיים לאחר שלא נעשה שימוש בה כמעט שנה. ההחלטה מחזקת את הערכתנו שנמשיך לראות עלייה מתונה בתשואות האג"ח, שיושפעו גם מעלייה מקבילה בעולם לאור הצמצום הקרוב בתוכנית הרכישות בארה"ב ובנקים מרכזיים נוספים.

במקביל, הבנק עדכן בחדות כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה השנה ל-7%, לאור הצמיחה החריגה ברבעון השני והעדכון כלפי מעלה של הרבעונים הקודמים, ומעט כלפי מטה את התחזית ל‑2022 ל-5.5% (עדין גבוה מהאומדן שלנו ל-4.8%). גם תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה נוכח הזינוק במחירי האנרגיה והמשך העיכובים בשרשראות הייצור והאספקה השונות. אך נגיד הבנק הדגיש שסביר שהגורמים הללו זמניים (גם להערכתנו), והם צופים התמתנות באינפלציה בשנה הבאה.

רכישות המט"ח של בנק ישראל נמשכו גם החודש אך בולטת הירידה בקצב ב-3 החודשים האחרונים בהשוואה למחצית הראשונה של השנה. הדבר תרם לייסוף בשקל לצד המשך הגידול ביצוא השירותים שעלה ב-10% ביולי (על פי נתונים מנוכים עונתיות) לשיא נוסף. כל עוד השקל חזק הסיכויים לעליית ריבית מוקדמת בישראל נמוכים, זאת בניגוד למספר מדינות שאינפלציה מעבר לגבול היעד העליון ושם הבנקים מאותתים (או מיישמים) העלאות ריבית גם כדי למתן את הפיחות.

ביום שישי הקרוב יתפרסם מדד המחירים לצרכן לספטמבר, ולהערכתנו תירשם עלייה של 0.1% בשל עלייה (עונתית) במחיר המזון (בשר, עוף וסיום המבצעים לקראת חגי תשרי), הירקות הטריים שיקוזז עם ירידה עונתית במחירי הארחה, הנופש והטיסות (לאחר המחירים הגבוהים של הקיץ). בנק ישראל לא צפוי לשנות את מדיניותו לנוכח המדד.

| הכסף יגיע אחרי החגים: תחזית הגירעון שלנו לסוף 2021 יורדת אל מתחת ל-6%

הכנסות המדינה ממסים בספטמבר (ללא מע"מ יבוא ביטחוני) עמדו על 25.4 מיליארד שקל בלבד, אך על פי משרד האוצר גבייה משמעותית של מעל ל-8 מיליארד שקל נדחתה לאוקטובר בשל החגים ומיעוט ימי העבודה בספטמבר. למרות זאת הגירעון כאחוז מהתוצר ירד ל-7.4 אחוזים (ב-12 החודשים האחרונים) גם כתוצאה של המשך ירידה מתונה בהוצאה הממשלתית.

על רקע ההכנסות הגבוהות, הירידה בתחלואה, והתמתנות ההוצאה הממשלתית, תחזית הגירעון שלנו לסוף 2021 יורדת מתחת ל-6 אחוזים. להערכתנו, מצבה היחסי של ישראל בהשוואה למרבית מדינות הייחוס ממשיך להשתפר, דבר שיכול לתמוך בשיפור בדירוג האשראי שלנו (ב-2022) ובחוזקו של השקל.

| למרות התחלואה לא נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ברבעון השלישי

הנתונים המוקדמים לרבעון השלישי ממשיכים להצביע על צמיחה חזקה (אך פחות בהשוואה לרבעון השני), למרות העלייה בתחלואה; נתוני סך הרכישות בכרטיסי אשראי והפדיון ברשתות השיווק מצביעים על צריכה פרטית חזקה. יצוא השירותים המשיך לשבור שיאים ונרשם גם שיפור ביצוא הסחורות. גם המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל עלה בחודשיים הראשונים של הרבעון בקצב הדומה לממוצע לפני המשבר.

סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס הצביע על המשך אופטימיות ברוב הענפים בספטמבר (אך פחות בהשוואה לאוגוסט), מלבד המלונאות (עקב המחסור בתיירים). יש לציין שהחברות עדיין מצפות להמשך גידול במספר העובדים, אך פחות בהשוואה לחודשיים הקודמים. הדבר אולי מסביר בחלקו את ההאטה במדדי התעסוקה באוגוסט.

| מסין ישירות למדד תשומות הבנייה

מדדי מנהלי הרכש בסין לספטמבר הראו שיפור בהשוואה לאוגוסט, בעיקר בשל ההסרה של ההגבלות המחמירות. כך המדד לענפי השירותים עלה ל-53.4 נקודות (46.7 באוגוסט). בשבוע הבא יתפרסמו נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון השלישי והם צפויים להצביע על האטה בהשוואה לתחילת השנה. ההגבלות על ייצור החשמל יבואו לידי ביטוי בנתוני הרבעון האחרון. יצוא הסחורות המשיך להוביל את הצמיחה, אך שאר הענפים צמחו בקצב איטי יותר בשל הסגרים הנקודתיים. בדגש על ענף הנדל"ן למגורים, שחווה האטה גם בשל החמרת התנאים להלוואות וגם בשל פרשת חדלות הפירעון של חברת הנדל"ן הגדולה במדינה, קבוצת אוורגרנד (HK:3333). פרשה זו הזניקה משמעותית את מרווח התשואה על אג"ח בכל הענף, דבר שיקשה על חברות נוספות למחזר את חובן.

הגורמים הללו ימשיכו להכביד על הצמיחה של סין, שתאט להערכתנו עוד יותר בשנה הבאה, דבר שיכול למתן את הביקושים לחומרי גלם, כשסין היא הקונה הגדולה בעולם ולהשפיע על המחיר העולמי.

מסמך PDF: הסקירה המאקרו-כלכלית המלאה של כלכלני הראל