| קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי |
השקל ממשיך להיסחר ביום רביעי ביציבות ביחס לדולר האמריקאי, בשער של 3.25 שקלים לדולר - יציבות שמאפיינת אותו בחודשיים האחרונים. פרט למבצע שומר החומות, שבו השקל נחלש במידה מוגבלת ולפרק זמן קצר עד לשער 3.30 שקלים - השקל נסחר בחודשיים האחרונים בטווח מצומצם של 3.24-3.28 שקלים לדולר.
להערכתנו בלאומי, בשנה הקרובה שער החליפין הממוצע של השקל מול הדולר צפוי לעמוד על 3.16-3.26 שקלים לדולר. זאת, תוך הנחה שערכו של הדולר ישמור על יציבות יחסית בעולם, ושבנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח בצורה מאסיבית.
מבחינת מגמות המסחר, להערכתנו, קיים סיכוי גבוה יותר לכך שבמסגרת הזמן של השנה הקרובה, השקל יתחזק בהדרגתיות לעומת הדולר וסל המטבעות, מאשר שייחלש מולו.
היציבות בשער השקל מעל לפני השטח מטעה מעט, שכן מתחת לפני השטח מתחוללת דרמה. שער השקל מושפע משני כוחות מנוגדים, שהמשק הישראלי לא חווה מעולם בעוצמתם. מצד אחד, היקף השקעות גבוה מאוד של משקיעים זרים בישראל והמשך עודף בחשבון השוטף. מצד שני, רכישות דולרים בהיקף שיא על ידי בנק ישראל.
העודף בחשבון השוטף, העודף בהשקעות זרות בשוק ההון הישראלי ופעילות השקעה ישירה דרך גיוסים והנפקות של חברות ישראליות בעולם - כל אלה תומכים בהמשך התחזקות השקל.
המשקיעים הזרים הגדילו בשנה האחרונה את היקף פעילותם בשוק ההון הישראלי. משקיעים אלה הגדילו משמעותית את פעילותם בשוק עסקות החלף דולר-שקל. את השקלים שהתקבלו בעסקת ההחלף, הזרים השקיעו תחילה במק"מ, ומשהתשואה על המק"מ התאפסה, התחילו לרכוש איגרות חוב שמציעות תשואה חיובית.
ביצוע עסקות החלף לא משפיע על שער הספוט, ולכן העלייה בפעילותם של הזרים בשוק האג"ח לא לוותה בתיסוף מהיר של השקל.
על פי נתוני בנק ישראל, במהלך השליש הראשון של 2021, המשקיעים הזרים השקיעו באג"ח ובמניות בבורסה בתל אביב סכום גבוה של 13.6 מיליארד דולר. עיקר הסכום הושקע בשוק האג"ח הממשלתי והמק"מ, וחלק קטן ממנו במניות ובאג"ח לא ממשלתיות. על פי נתונים אלה, חלקם של המשקיעים הזרים בשוקי האג"ח והמק"מ עמד בחודש אפריל על שיא של כ-11% ו-31%, בהתאמה. מעבר לכך, סביר להניח כי צירופה של ישראל למדד WGBI באפריל 2020 מיצב אותה כיעד השקעה אטרקטיבי על רדאר ההשקעות הגלובלי.
בנוסף, השליש הראשון של 2021 התאפיין בהיקף גדול של השקעות ישירות בישראל, בהיקף העולה על 8 מיליארד דולר. כנגד ההשקעות הנכנסות בהיקף משמעותי לישראל, ישנן גם תנועות הון יוצאות מישראל. מדובר בעיקר בהשקעות של ישראלים בחו"ל וגם בהשקעות ישירות מישראל בחו"ל. במהלך השליש הראשון של 2021, היקף ההשקעות הפיננסיות בניירות ערך סחירים בחו"ל עלה על 7 מיליארד דולר והיקף ההשקעות הישירות היוצאות עלה על מיליארד דולר. במונחי נטו, של היקף ההשקעות הנכנסות בניכוי היקף ההשקעות היוצאות, בשליש הראשון של 2021 מדובר על עודף נכנס של כ-7 מיליארד דולר של השקעות ישירות בישראל ועודף של כ-15.8 מיליארד דולר של השקעות פיננסיות.
במידה שתנועות ההון הנכנסות לישראל והעודף בחשבון השוטף יימשכו בקצב הנוכחי, תהיה בכך תרומה נוספת לעוצמתם של הכוחות התומכים בהתחזקות השקל. המשך פעילות הזרים בשוק ההון הישראלי ובעסקות ההחלף יתמוך בהמשך צמצום פערי הריביות הגלומים בשוק העסקאות העתידיות בדולר-שקל (בייסיס דולר שקל).
בשבועיים האחרונים פירסמו בנק ישראל והלמ"ס נתונים המעידים על פעילות יצוא משמעותית של סקטור השירותים, ובעיקר שירותי ההייטק, ברבעון הראשון. מנגד, פעילות היבוא גברה בגלל עלייה במחירי הסחורות ועלייה בצריכה הפרטית וההשקעות, כתוצאה מהתחלה של השתחררות של ביקושים כבושים לאחר תקופת הסגרים ב-2020.
להערכתנו, פעילות היצוא תימשך בהובלת סקטור ההייטק, זאת לצד המשך עליית היקף היבוא, באופן שיביא לירידה בגודלו של העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים במהלך 2021-2022 לעומת הרמה הגבוהה באופן חריג של 2020.
החשבון השוטף של מאזן התשלומים עדיין צפוי להיות בעודף של כ-3% תוצר בשנים 2021-2022, אך ברמה נמוכה מזו של שנת 2020, שבה העודף עלה באופן חריג לכ-5% תוצר.
הכותב הוא ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי