| ד''ר גדעון בן נון, מייסד ומנכ"ל אג'יו - ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע"מ |
בטור קודם שפרסמתי במדור הדעות של investing.com, הגדרתי את גל האינפלציה המתפתח והולך כצונאמי. המסר העיקרי של מאמר זה הוא שהאינפלציה המתגברת היא שינוי עמוק יותר במהלך הכלכלה, שלפיו העושר שנוצר בשנים האחרונות מתפרץ ומהווה שינוי בהתנהגות הכלכלית, בישראל כמו בארה"ב. המחיר: התרחבות משמעותית של פערי היכולת ורמת החיים.
הקורונה יצרה הפרה במהלך הכלכלה, הפרעה וצמצום ההיצע והזרם לאורך ערוצי ההפצה. הדבר נוצר עקב התבצרות של הפירמות אל מול היעלמותו של הצרכן בעת המגפה. בארה"ב ובישראל, נוצר תהליך יציב של חזרה לשגרה, בזכות החיסונים שהביאו את המדינות לשליטה במחלה, לפחות לפי שעה.
במסגרת חזרה זו לשגרה, הביקוש חזר אל השווקים ביתר שאת ופגש היצע מצומצם, פירמות מוכות וקשיים רבים בסחר הבינלאומי. מפגש קטלני זה הביא להתפרצות מחירים לאור מצוקה ומחסור אמיתי, הן בתשתיות הסחר וההובלה והן במלאי חומרי גלם ותוצרת גמורה, בענפים רבים.
חלק לא מבוטל מהאינפלציה שיוצרת תגובה זו, יכול להיות אירוע של תגובה זמנית למצוקה זמנית. כמה זמנית? מספר חודשים, אולי שנה, עד שקצב הפעולה של הכלכלה יתייצב, הביקוש המוגבר יסופק והמחירים יירגעו בהתאם.
ואולם, להערכתי, לא כל האינפלציה שנוצרה היא אירוע של תגובה זמנית לאירועי הקורונה, אלא התאמת מחירים פרמננטית לעושר שנוצר בשנים האחרונות בעקבות צמיחת הכלכלה, בעיקר במדינות שנהנות מהמהפכה הטכנולוגית של השנים האחרונות. שוב, אלה הן ארה"ב וישראל.
עליית המחירים שנוצרת היא התנהגותית, ביטוי לעושר שנוצר, לתחושת היכולת, לרצון לבטא את העושר, שהרי "החיים קצרים" והמגפה רק המחישה את זה. כתוצאה מאימתה ומטראומת המגפה, יש כאלה שמחליטים לפרוש לצמיתות משוק העבודה ולחיות בנחת, ויש כאלה שנזכרים כי "חיים רק פעם אחת" - ולכן רסן הצריכה משתחרר. בשנים האחרונות נוצר עושר רב שמאפשר זאת.
כיצד זה פועל?
- חופש הבחירה. סגירת הכלכלה יצרה תחושה של מניעה ופגיעה בחופש הבחירה של הציבור. כעת הציבור רוכש לא כדי "למלא מחדש את המדפים", אלא כדי לממש את תחושת היכולת. זה מצב שיוצר הרגלים חדשים.
- פיצוי וניצול הזדמנויות. עליית מחירים היא התנהגות מדבקת ומביאה לעליית מחירים מופרזת, גם אם אין הצדקה מלאה. מדוע? כי אפשר. כי שנים רבות ההיצע ספג את עליית המחירים, ואילו עכשיו ניתן לפצות.
- מערבבים את החפיסה. מאחר שבתחומים רבים המחירים משתנים ועולים בחדות, פתאום ענפים אחרים נראים יקרים יותר או פחות, באופן יחסי. כך, לאחר שנים של יציבות מחירים והימנעות מהעלאת מחירים, לא דרושה עוד הצדקה, מלבד העובדה הפשוטה כי "הכל עולה".
- העברת עושר. לאורך שנים ענפי ההייטק מייצרים עושר, בעוד השחקנים בתחומים רבים אחרים לא נהנים מכך. כולנו צורכים את הטכנולוגיה, אבל רק מעטים מתעשרים מכך. כעת, פירמות ובעלי עסקים מבקשים ליהנות מהעושר שנוצר, ולפצות את עצמם על התעשרותם של מעטים יחסית.
לסיכום, להערכתי, עליית המחירים בהווה היא לא רק אירוע של התאמה לאחר הפרה בכלכלה, אלא שינוי התנהגותי, חלוקת הקלפים מחדש, עיצוב מחדש של הכלכלה. הקורונה רק סיפקה את האווירה ואת הצידוק לכך, את ההזדמנות לתהליך התאמה שכזה, אשר יכול להימשך זמן רב ולהסתיים כאשר מערך המחירים בכלכלה גבוה יותר.
במלים אחרות, לא מדובר בעליית מחירים זמנית, שתתקזז ("פיק"), אלא בעליית מחירים משמעותית, שחלק נכבד ממנה, לדעתי, יתברר בעתיד כפרמננטי. הטרגדיה של תהליך כזה היא שכמו תמיד, השינוי ילווה בהרחבה של הפערים הכלכליים בין שכבות אוכלוסייה, לחלוקה מחודשת ושונה של העושר.
הכותב הוא המייסד והמנכ"ל של חברת אג'יו – ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע"מ, המספקת ייעוץ השקעות אובייקטיבי למגוון לקוחות, ובהם ארגונים ומשפחות (Family Office). הדברים המוצגים במאמר זה הם תיאורים, רעיונות ומחשבות של המציג בלבד ואין בהם כל קביעת עמדה לגבי דבר כלשהו וממילא אין לראות בדברים המלצה ו/או ייעוץ וממילא גם לא הצעה להשקעה ו/או הבטחה ו/או ערובה לביצועים עתידים (לרבות רווחים).