אופן החזרה לשוק העבודה יהווה מפתח לסביבת האינפלציה בשנה הקרובה | תחזית אי.בי.אי

| רפי גוזלן, כלכלן ראשי בבית ההשקעות אי.בי.אי |

• מדד המחירים לצרכן עלה במאי בשיעור של 0.4%, נמוך מהערכת הקונצנזוס (0.5%) זה החודש השני ברציפות. עליית המדד במאי וה-base effect, הובילו לעלייה בקצב האינפלציה השנתי במאי ל-1.5% לעומת 0.8% באפריל.
• סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות קרובה יותר לזו שבאירופה ונמוכה משמעותית מזו שבארה"ב. השפעת משבר הקורונה, הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש על רקע פתיחת המשק, ממשיכים להוות גורמים עיקריים בהשפעתם על האינפלציה, אך באופן מתון יחסית.
• אנו בבית ההשקעות אי.בי.אי מצפים לעלייה של 0.9% באינפלציה בשנה הקרובה. תמהיל האינפלציה הנוכחי הנתמך בעלייה במוצרים הסחירים צפוי להמשיך ולאפיין את המחצית השנייה של השנה, אך השפעתו צפויה להתפוגג, להערכתנו, לקראת סוף השנה. לאחר מכן, סביבת האינפלציה צפויה לשקף יותר את האינפלציה הבסיסית, ובעיקר את  ההתפתחויות בשוק העבודה ואת השפעת שער החליפין של השקל.

מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה בשיעור של 0.4%, נמוך מהקונצנזוס (0.5%) חודש שני ברציפות.  מדד מאי אשתקד ירד בשיעור של 0.3%, כך שהקצב השנתי עלה מ-0.8% באפריל ל-1.5% במאי. האינפלציה בישראל ממשיכה להיות נמוכה יחסית לעולם בוודאי ביחס לארה"ב (עליה של 5% בשנה האחרונה) וגם ביחס לגוש היורו שבו היא עלתה ב-2%  בשנה האחרונה. האינפלציה הבסיסית המקומית (ללא אנרגיה פירות וירקות) ממשיכה להיות מתונה, עם עלייה של 0.3% במאי ושל כ- 1% בשנה האחרונה.

התרומה העיקרית לעליית המדד במאי הגיעה בעיקר מגורמים עונתיים (פירות וירקות עם עלייה של כ-3.5% ותרומה של כ-0.13% למדד הכללי, והלבשה והנעלה עם עלייה עונתית מתונה יחסית של כ-2% ותרומה של 0.05% למדד הכללי) ומסעיפים המושפעים מפתיחת המשק (בעיקר עריכת מסיבות ואירועים והתיירות המקומית, שתרמו יחד כ-0.12% למדד הכללי).

כמו כן, נמשכה העלייה במחירי הריהוט והציוד לבית, סעיף שבעבר התאפיין בקצבים שנתיים שליליים ואילו על רקע עליית מחירי המוצרים, הסחורות מחירי התובלה בעולם, הוא עלה מתחילת השנה בקרוב  ל-3%.

באופן כללי, עליית מחירי הסחורות בעולם והסעיפים הקשורים לאופי המשבר בין אם מהשפעת צד ההיצע (עליית מחירי תשומות) ובין אם מצד הביקוש (הסטת צריכה משירותים למוצרים ופתיחת המשק) מהווים את החלק הארי בעליית האינפלציה בשנה האחרונה. 

העליות הבולטות ביותר נרשמו במחירי הדלקים (שעלו בשיעור חד של כ-25% בהשוואה למאי אשתקד) ועליות של 20%-10% במחירי ההארחה והנופש והמסיבות והאירועים. להערכתנו, שני סעיפים אלו צפויים להמשך תרומה חיובית עד לחודשי הקיץ, שילוב של ביקוש כבוש ותיירות יוצאת מוגבלת בשלב זה.

סעיף המזון נותר במאי ללא שינוי, ובשנה האחרונה עלה בשיעור מתון יחסית של 0.7%.  

במבט קדימה, סביר לצפות לעליות מסוימות במחירי המזון במהלך החודשים הקרובים. עלייה זו צפויה, בהתחשב בעלייה שנרשמה מתחילת השנה במחירי הסחורות החקלאיות. אמנם באחרונה עלייה זו נבלמה, אך רמת המחירים הממוצעת לאורך המחצית הראשונה של השנה גבוהה מזו שאיפיינה את המחצית השנייה של 2020, כך שאפקט המלאי צפוי להוביל לעלייה מסוימת במחירי המזון. 

עם זאת, הרגישות לעלייה במחירי המזון גבוהה בישראל, הן בהתחשב ברמתם הגבוהה בהשוואה בינלאומית והן בהתחשב בניסיון העבר, שהיווה את אחד הגורמים לפרוץ המחאה החברתית. כמו כן, הקמתה של הממשלה החדשה מהווה אף היא עיתוי רגיש להעלאת מחירים, מחשש לתגובת נגד מצד הרגולטור, כך שמכלול הגורמים מוביל להערכה שהעלייה בשנה הקרובה צפויה להיות מתונה יחסית, בסביבה של 2%-1%.

סעיף הדיור ירד במאי בשיעור קל של 0.1% ושיקף ירידה זהה במחירי הדירות בבעלות. הקצב השנתי ממשיך להיות מתון ועלה מ-0.9% באפריל ל-1.3% במאי, ובאופן כללי נע מתחילת השנה בטווח של 1.5%-1%. 

במבט קדימה, ההתפתחויות בסעיף זה יושפעו בעיקר מאופן ההתאוששות של שוק העבודה, ונוכח הצפי לשיעורי אבטלה הגבוהים מאלה של טרום המשבר ותרומה פוחתת מצד הממשלה עם סיום מודל החל"ת, אנו מצפים לעלייה בקצבים דומים של סביב כ-1.5% בשנה הקרובה.

מעבר להשפעות הזמניות הנובעות מאופי משבר הקורונה, ההתפתחויות בשוק העבודה הן שיכתיבו את האינפלציה.

נתוני התעסוקה למחצית השנייה של מאי הצביעו על עלייה קלה בשיעור האבטלה (מצרף רחב מ-9.6% ל-9.9% והגדרה צרה מ-6.7% ל-7.1%), וזאת לאחר מגמת ירידה רצופה שהחלה בתחילת פברואר. ייתכן כי הנתונים הושפעו מההידרדרות הביטחונית במהלך התקופה, כאשר במקביל נתוני הניידות של גוגל (NASDAQ:GOOGL) לסוף מאי-תחילת יוני הצביעו על המשך שיפור בשוק העבודה (אם כי בחלקו עשוי לשקף הגעה מוגברת למקומות עבודה על חשבון עבודה מהבית).

נתוני המשרות הפנויות המשיכו לנוע סביב רמות שיא, עם דגש על ענפי האוכל והאירוח שפעילותם נפגעה באופן משמעותי במשבר. אופן החזרה לשוק העבודה יהווה מפתח לסביבת האינפלציה בהמשך - כלומר, מעבר להשפעות הישירות של העלייה במחירי הסחורות ושל פתיחת המשק. 

העלייה החדה במספר המשרות הפנויות איפיינה את המשק המקומי וגם את האמריקאי, אך בניגוד לארה"ב, שבה דמי האבטלה המורחבים צפויים להסתיים בתחילת ספטמבר, מודל החל"ת בישראל צפוי להסתיים ברובו בסוף החודש הנוכחי, כך שההסתברות ללחצי שכר משמעותיים צפויה להיות פחותה בישראל. נוסף על כך, נראה כי שר האוצר החדש, אביגדור ליברמן, אותת כי בכוונתו להגיע להסכם להפחתת שכר במגזר הציבורי, כחלק מההתאמות בתקציב הדו-שנתי, ואם אכן יושג הסכם זה, תהיה לכך השפעה ממתנת נוספת על פוטנציאל עליית השכר במשק.

במבט קדימה, הדגש יהיה על מידת השיפור באבטלה העמוקה יותר - שכן לאורך השנה האחרונה (כולל החודשים האחרונים, שבהם נרשם שיפור בשוק העבודה) התקבע מספרם של הבלתי מועסקים ושל העובדים שפוטרו בעקבות המשבר סביב רמה של 300-350 אלף. נראה כי אבטלה זו משקפת שילוב של התייעלות וסגירת עסקים בעקבות המשבר, וככל שהיא תימשך - יהיו לכך השפעות ממתנות על השכר ועל האינפלציה. 

| האינפלציה בישראל ממשיכה לנוע בסביבה האירופית, ולא האמריקאית

האינפלציה העולמית ממשיכה להתאפיין בפער גבוה בין ארה"ב לבין אירופה וסין, שהתפתחות האינפלציה בהן רלוונטית יותר לבחינת האינפלציה המיובאת לישראל. מדד המחירים לצרכן בגוש האירו עלה במאי בקצב שנתי של 2%, ואילו בסין בשיעור של 1.3%, כאשר האינפלציה הבסיסית במדינות אלה ממשיכה לנוע סביב 1% בלבד. 

בדומה לארה"ב ולגוש האירו, גם בישראל עיקר העלייה באינפלציה מגיע מצד הסחורות והמוצרים הסחירים, בעוצמה הזהה יותר לזו שבאירופה, כאשר האינפלציה בענפי השירותים ממשיכה להיות מתונה באופן יחסי.

מבחינת שער החליפין של השקל, נתוני מאזן התשלומים הצביעו על התעצמותם של הכוחות הבסיסיים הפועלים להתחזקות השקל. כך, העודף בחשבון השוטף עלה אל מעבר ל-5% תוצר ב-4 הרבעונים האחרונים, וההשקעות הישירות נטו במשק מגיעות אף הן קרוב לרמה זו. נוסף על כך, נרשמים לחצים גם מצד תנועות ההון הפיננסיות, כאשר העליות במחירי הנכסים בעולם מובילות את המשקיעים המוסדיים המקומיים למכירת מט"ח נטו משמעותית, והיא הגיעה לכ-13.5 מיליארד דולר מדצמבר 2020 ועד לאפריל השנה.

במקביל, העלה בנק ישראל את מעורבותו בשוק המט"ח, ובמסגרת תוכנית הרכישות של 30 מיליארד דולר שעליה הכריז בתחילת השנה, נרכשו כבר כ-21 מיליארד דולר. רכישות אלו הצליחו עד כה לבלום את מגמת הייסוף, אך השקל עדיין מיוסף ביחס לרמתו הממוצעת ב-2020 במעל ל-2%. 

התפתחויות אלה ממחישות את האתגר הניצב בפני בנק ישראל ביציאה ממעורבות בשוק המט"ח, ובכלל בשינוי בריבית, כאשר מבחינת ההשפעה על האינפלציה, מאזן הכוחות תומך בכך ששער החליפין ימשיך לפעול כגורם ממתן גם בשנה הקרובה.

| צפי לעלייה של 0.9% באינפלציה בשנה הקרובה

מכלול הגורמים שתוארו, מוביל אותנו להערכה כי האינפלציה בשנה הקרובה תנוע בסביבה של כ-1%. התרומה לעלייה באינפלציה מההשפעות קצרות הטווח של עליית המוצרים הסחירים והסעיפים המושפעים מפתיחת המשק אמנם צפויה להימשך בחודשים הקרובים, אך להתפוגג בהדרגה עד לסוף השנה. 

התפוגגות השפעה זו צפויה להחזיר את האינפלציה לקצב מתון יותר מזה שאפיין את החודשים האחרונים, ולשקף את  האינפלציה המבנית הנמוכה, אופן ההתאוששות של שוק העבודה ואת השקל החזק.

לכותבי המאמר ולחברת שרותי בורסה והשקעות בישראל - אי.בי.אי בע"מ ("שירותי בורסה") אין רישיון שיווק השקעות והם אינם מבוטחים בביטוח הנדרש מבעלי רישיון בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. בעת פרסום המאמר שירותי בורסה וכותבי המאמר הינם בעלי עניין אישי בנושאיו הנובע מאחזקותיהם בניירות הערך הנזכרים בסקירה או מקיומם של קשרים עסקיים עם החברות המוזכרות. יובהר, כי אין באמור בסקירה כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.