| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס |
התקף זעם בולט התרחש ביום שני בכמה משוקי האג"ח הממשלתיות בעולם, וביניהם בלטו לרעה ישראל, רומניה ופרו, כשבשאר המדינות נרשמה יציבות ואפילו ירידת תשואות. בלטו ביציבות התשואות בארה"ב, מתחת ל-1.6%.
ברקע לעליית התשואות בישראל, פורסם אתמול הדיווח החודשי של בנק ישראל בדבר התוכניות שהוא מפעיל לאור משבר הקורונה. מהדוח עשוי היה להיווצר אולי הרושם שהפחתת היקף רכישות האג"ח בשלושת החודשים הקודמים היא בעצם סוג של מגמה, כשהיא נמשכה גם בחודש מאי, ובהפחתה משמעותית יותר - כלומר, שהבנק התחיל דה-פאקטו לבצע Tapering (צמצום רכישות אג"ח).
בחודש מאי רכש בנק ישראל אג"ח ממשלתיות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל, לעומת 3.4 מיליארד בחודש אפריל, 4.1 מיליארד שקל במרץ ו-4.4 מיליארד שקל בפברואר. מצד שני, הבנק התחייב בעבר כי ישלים את תוכנית הרכישה של אג"ח בהיקף של כ-85 מיליארד שקל, מתוכן רכש עד כה ב-65.3 מיליארד שקל בלבד - כך שבהחלט ייתכן כי בחודשים הבאים יאיץ מחדש את הרכישות, ובמיוחד אם עליית התשואות בישראל תהיה חריגה לעולם.
התפתחויות מקומיות נוספות אתמול בישראל היו הנפקות אג"ח של ממשלת ישראל, אבל אלה זכו לביקוש גבוה ומתקשות להסביר את עליית התשואות החריגה. נוסף על כך, בנק ישראל הגיב אתמול להחלטת מדינות G7 על מס חברות גלובלי מינימלי של 15%, וציין כי החלטה כזאת צפויה לחייב את ישראל - התפתחות שעשויה להטריד משקיעים לגבי הכנסות המדינה ממסים (אם תוביל ליציאה של חברות מישראל), אבל לא התבטאה גם בשוק ה-CDS, כך שהיא מתקשה להסביר את עליית התשואות.
קיימת כיום גם גישת השקעה שמציעה לחלק את המדינות לכאלה שנהנות מעליית מחירי הסחורות ולכאלה שנפגעות ממנה ומהתייקרות ההובלה הימית. ישראל מלכתחילה לא בנקודת פתיחה טובה, אבל עשויה לנוע עוד לקבוצת הנפגעות, ככל שיתגברו הדיבורים על הגבלת יצוא הגז שמקדם בימים האחרונים המשרד להגנת הסביבה.
ברקע, בשוק האג"ח העולמי ממשיך לבלוט שיח גובר בנוגע לעיתוי החשיפה של קמפיין צמצום רכישות האג"ח של הפד (Tapering). אתמול בלטה הערה של שרת האוצר האמריקאית, ג'נט ילן, שלפיה שיעורי ריבית גבוהים מעט יותר יועילו לכלכלה. ממשיכות הערכות של בנקים להשקעות כי השילוב של נתוני תעסוקה חזקים ואינפלציה, שצפויה ביום חמישי הקרוב לתאר זינוק שנתי של 4.7%, הופכים את ההכרזה ל"רק עניין של זמן" (המועד הצפוי, נזכיר, הוא בסימפוזיון הבנקאים בג'קסון הול בסוף אוגוסט) - מה שמסביר כנראה פוזיציות שורט רבות על האג"ח האמריקאיות, שבאופן מעט פרדוקסלי עשוי להקשות עליהן לעלות ברגע ההכרזה (אסטרטגיית "מכור בחדשות").
הדינמיקה השונה של איגרות החוב בעולם הזכירה בכמה מובנים את השונות ביניהן ב-2013. באותה שנה, לאחר הודעה מפתיעה של הפדרל ריזרב על התחלת Tapering, התחיל מעבר הון ממדינות מתעוררות לארה"ב - מה שאילץ אותן להקדים את העלאות הריבית, כדי בין היתר להימנע מהיחלשות חדה יותר של המטבעות המקומיים. הבנק המרכזי ברוסיה צפוי לעלות ביום שישי את הריבית ברבע אחוז ל-5.25%. בארבעת השבועות שהסתיימו ב- 28 במאי, נרשמה יציאה של משקיעים משווקים מתפתחים, כשמקרנות אג"ח של שווקים מתעוררים נמשכו 3.4 מיליארד דולר ומקרנות מניות 6.6 מיליארד דולר (על פי חישובי בלומברג על בסיס נתוני EPFR).
אם כבר חזרנו לדבר על 2013, נזכיר גם שהדינמיקה אז של עליית תשואות והתחזקות הדולר הזניקה בעיני המשקיעים את סיכוני החוב, בעיקר במדינות עם גירעון בחשבון השוטף, כמו טורקיה, דרום אפריקה ומדינות הפריפריה באירופה.
ואולם בראיון ל"בלומברג" ביום ראשון העריך רנדי קרוזנר, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת שיקגו, כי מכירת חיסול של מטבעות ואג"ח של מדינות מתעוררות לא תוכל לשחזר את העוצמה של 2013 מכיוון שלמדינות מתפתחות יש כיום יתרות גבוהות יותר של מט"ח ויציבות בחשבון השוטף. מצד שני, מחקר חדש של "בלומברג ניוז" הראה כי עליית תשואות של 25 נקודות בחודש עשויה להוביל למהלכים שליליים במטבעות בעלי תשואה גבוהה, כמו הלירה הטורקית, הראנד של דרום אפריקה או הפזו המקסיקני.
אינדיקציות נוספות כי הביקוש המתפרץ מאבד מומנטום: נתוני היצוא של סין לגבי חודש מאי המשיכו להתרחב, אך הפתיעו אתמול לרעה, כשהאטו לשינוי שנתי של 27.9%, לעומת ממוצע תחזיות של 32.1%. לפי בלומברג, ההפתעה השלילית נובעת מחולשה בהזמנות ליצוא - מה שמעלה אפשרות שתהליך התפרצות הביקוש בעולם מתפוגג והחל שלב ההתכנסות לשווי משקל. גורם שעשוי לרסן את ההתאוששות, הוא דווקא עליית מחירי הסחורות החריגה, שעולה בקצב מהיר בהרבה מהגידול בשכר (מהנתונים של יום שישי למדנו על עליית שכר שנתית של 2%).
הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם