החיבור הדיגיטלי בין השקל לניירות ערך: פוטנציאל שהגיע הזמן לממש

| מאת עו"ד זיו קינן וד"ר אילן שטיינר, חברת Simetria |

בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך מואץ ברחבי העולם של בחינה והיערכות לקראת מעבר של מטבעות מדינתיים של בנקים מרכזיים לפורמט דיגיטלי Central Bank Digital Currency, או בקיצור CBDC.

מה שנדמה היה תחילה כרעיון תיאורטי מופשט, נהפך בשנים האחרונות למציאות קרובה במדינות מפותחות רבות, ובהן בריטניה, שבדיה ושווייץ.

בעוד בנקים מרכזיים ברחבי העולם כבר בוחנים סביבות ניסוי למטבעות דיגיטליים, בנק ישראל פרסם בשבוע שעבר לציבור את ממצאי ועדת ההיגוי להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי, במסמך שכותרתו  "שקל דיגיטלי של בנק ישראל - תועלות אפשריות, טיוטת מודל וסוגיות לבחינה", המלווה "בקול קורא" למשלוח התייחסויות לגבי היבטים רלוונטיים של הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל בעתיד.

מדובר בנקודת ציון משמעותית בתהליך בחינת הנושא, שהתחיל בבנק ישראל עוד ב-2017. בדוח לציבור שפרסם הבנק ב-2018, הובהר כי צוות הבחינה שהוקם ימשיך לפעול לצורך לימוד הנושא ומעקב אחריו. בשבוע שעבר הודיע הבנק על כוונה מעשית להכין תוכנית פעולה, כך שבמידה וייווצרו תנאים בעתיד שיביאו לכך שלהערכת בנק ישראל, התועלות מהנפקת שקל דיגיטלי עולות על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים, יהיה בנק ישראל ערוך ומוכן להוציא תוכנית זו לפועל.

הבנק מבהיר באופן חד-משמעי כי בשלב זה, עוד אין החלטה לגבי הנפקת מטבע דיגיטלי, אבל הוא פורט את המוטיבציות המרכזיות שיובאו בחשבון, ובהן יצירת אלטרנטיבת תשלום יעילה, מתקדמת ובטוחה, הקמת תשתית חדשנית ושיפור היתירות למערך התשלומים, וכן צמצום השימוש במזומן והתמודדות עם הכלכלה השחורה.

על המוטיבציות האלה יש להוסיף את האינטרס הציבורי והמשקי של מעבר לשווקים דיגיטליים, שבהם המסחר מתבצע באמצעות כסף דיגיטלי וניירות ערך דיגיטליים.

| לקראת שינוי דרמטי במערכות המסחר הפיננסי

בנקודת הזמן הנוכחית, חשוב לראות את ההתפתחויות בקונטקסט רחב יותר, שמביא בחשבון את התמורות המשמעותיות שמתחוללות בשווקים בישראל ובחו"ל בתחום ניירות הערך הדיגיטליים.

מערכות המסחר עומדות בפני שינוי דרמטי כפועל יוצא מהקמתן (במדינות רבות, ובהן אוסטרליה, ארה"ב, בריטניה, שווייץ, סינגפור, הולנד וגרמניה) של בורסות ייעודיות למסחר בניירות ערך דיגיטליים, המציעות סטנדרטים ושירותי מסחר מתקדמים ויעילים, תוך שקיפות מלאה ועמידה בכללי הרגולציה.

כך לדוגמה, השנה הוכרז פרויקט הלבטיה (Helvetia), בהשתתפות הבנק הבינלאומי לסליקה (BIS) והבנק המרכזי השוויצרי (SNB). פרויקט הלבטיה הראה את ההיתכנות של אינטגרציה של CBDC וניירות ערך דיגיטליים והסליקה של מטבע מרכזי דיגיטלי אל מול נייר ערך דיגיטלי.

באחרונה פרסמה רשות ניירות ערך בישראל החלטה תקדימית, במענה לפנייה מקדמית של חברת סימטריה, המאפשרת רישום ומסחר של ניירות ערך דיגיטליים על גבי הבלוקצ'יין. החלטה זו עולה בקנה אחד עם מדיניות הרשות לקדם בחקיקה הקמתה של בורסה דיגיטלית, שתרחיב את אפשרויות ההשקעה בשוק ההון, הן לטובת הציבור והן לטובת חברות המבקשות להשיג מימון לפעילותן. פעילות בורסה דיגיטלית תאפשר את ייעול הליכי המסחר והסליקה ותפתח את שוק ההון לעסקים קטנים ובינוניים.

מנכ"ל רשות ני"ע, עו"ד עודד שפירר, שזיהה את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה החדשה, ציין:

"שוקי הון דיגיטליים הם כבר לא בבחינת עתיד רחוק, אלא בהתהוות כאן ועכשיו. רשות ניירות ערך היא בין הרגולטורים הראשונים בעולם שהציבו על סדר היום והגדירו את מיסודם של שווקים דיגיטליים כיעד שיש לקדם, מתוך הבנת הפוטנציאל שההתפתחות הטכנולוגית המואצת מאפשרת".

ככל שבנק ישראל ילך בעקבות המדיניות של רשות ני"ע ויפעל להנפיק שקל דיגיטלי בישראל, הרי שתהיה לכך השפעה מרחיקת לכת גם בכל הנוגע להתפתחותו של שוק הון דיגיטלי ומשוכלל, שיאפשר קישוריות לשווקים דיגיטליים וגישה למשקיעים בעולם, ויוביל לשיפור בתחרות ובמגוון השירותים והמוצרים לטובת הציבור.

מדובר בהזדמנות נדירה לקדם באופן משמעותי את שוק ההון, והפוטנציאל הטמון בחיבור שבין שקל דיגיטלי וניירות ערך דיגיטליים צריך לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות.

• הכותבים הוא עו"ד זיו קינן, מנכ"ל חברת סימטריה, וד"ר אילן שטיינר, COO בחברה. האמור מובא למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ או שיווק השקעות או כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן אין בו כדי להחליף את שיקול הדעת של הקורא.