השבוע בוול סטריט: חשש מאינפלציה, התנודתיות בשווקים תגבר

המסחר הרפלציוני המדובר עזר למסחר ביום שישי האחרון ולראלי בכל שוק המניות בשבוע שעבר. גישה דומה צפויה להכתיב את שבוע המסחר הקרוב.

כל ארבעת המדדים הגדולים בארה"ב – ,S&P 500 ,דאו ג'ונסנאסד"ק וראסל 2000 – עלו הודות לנתונים כלכליים חיוביים במהלך השבוע, שדחפו את מדדי הייחוס לשיא אחר שיא. החדשות היו כל כך שוריות, שגם אגרות החוב והסחורות עלו.

| אינפלציה לטווח ארוך או חזרה לממוצע?

מדד הדאו ג'ונס פרץ את רף 34,000 הנקודות לראשונה אי פעם, ומדד S&P 500 סגר שבוע רביעי ברצף של עליות, אחרי הזינוק בכלכלת סין, 18.3% ברבעון הראשון, כאשר הוצאות הצרכן בסין עקפו את התחזיות, ולכן המדינה מאסיה צפויה להצטרף ליריבתה הכלכלית הגדולה יותר, ארה"ב, ולהוביל את שאר העולם להתאוששות כלכלית. עכשיו כדאי לציין שמדובר בצמיחה בהשוואה לשנה הקודמת, שבה הכלכלה העולמית הושבתה עם פרוץ מגפת הקורונה.

הנתונים מסין ביום שישי נוספו על שורה של נתונים מארה"ב שפורסמו בשבוע שעבר, כמו מדד המחירים לצרכן, מלאי נפט גולמי, תביעות ראשוניות לדמי אבטלה ומכירות קמעונאיות. כל אלה דחפו את מדד MSCI All-Country World Equity לשיא חדש.

בארה"ב, ביום שישי, מגזרי החומרים (1.2%) והשירותים לציבור (0.8%) עלו הכי הרבה, ואילו מגזרי הטכנולוגיה (‎-0.02%) ושירותי התקשורת (‎-0.1%) רשמו ירידות.

במהלך השבוע הובילו מגזרי הערך, כמו השירותים לציבור (3.7%) והחומרים (3%), ואילו מגזרי הצמיחה של טכנולוגיה (1.1%) ושירותי תקשורת (‎-0.1%) נשארו מאחור, כשהתקשורת הייתה המגזר היחיד שירד.

אנחנו מרבים להשוות בין מדד הנאסד"ק 100 – שמייצג מניות צמיחה, שהרוויחו הכי הרבה מהסגרים במגפה – ומדד ראסל 2000, שהחברות המקומיות הרשומות בו – המייצגות מניות ערך, שהפסידו הכי הרבה פעילות עסקית בתקופת הסגרים – צפויות להרוויח הכי הרבה מפתיחת המשק. נאסד"ק 100 יצר תבנית פטיש, שמהווה איתות דובי אם הנר של יום שני ייסגר מתחת לגוף בפועל של הנר מיום שישי (פתיחה עד סגירה, לא כולל נקודות שיא ושפל במהלך היום), ואילו מדד ראסל 2000 ממשיך בתבנית שיא אפשרית.

מדד החברות הקטנות עשוי ליצור כעת את הכתף הימנית של השיא בתבנית ראש וכתפיים, כאשר מדד החוזק היחסי (RSI) שלו בוחן את השיא של הערוץ היורד, ומושך לסטייה שלילית בין התנופה למחיר.

השילוב בין הגעת הצ'קים לעידוד כלכלי והקלת ההגבלות סיפק קרקע פורה למכירות הקמעונאיות בארה"ב, שרשמו במרץ עלייה חודשית של 9.8%. השחרור עקף את ההערכות בהרבה, ונתן למדד את הצמיחה השנייה המהירה שלו זה 30 שנה. אבל האם מדובר במגמה בת קיימא?

למרות שגל הקניות לאחרונה התרחש לאחר סיבוב שלישי של חלוקת 'כסף מהשמים' בארה"ב, נראה שיש עוד בדרך, לאור שני הסיבובים של הסיוע הכספי מהממשלה, שכמעט הכפילו את שיעור החיסכון האישי באמריקה, בהשוואה לתקופה שלפני הנגיף. אפשר לקוות שפתיחת המשק, יחד עם העלייה בשיעור התעסוקה ובשכר, תעודד אנשים לשוב ולהוציא כסף, אחרי שהתאפקו כל כך הרבה זמן.

ובאשר לאינפלציה, השאלה טרם הוכרעה. השוק התבונן מקרוב בפרסום על מדד המחירים לצרכן בשבוע שעבר. המדד עלה 0.6% בחישוב חודשי ו-2.6% בהשוואה של שנה מול שנה - העלייה הכי גדולה מאז 2008. ואולם הכלכלנים חלוקים לגבי מה שצריך לכלול באמת המידה של מדד המחירים לצרכן, כדי לשקף היטב את המציאות הכלכלית.

מחירי האנרגיה כלולים באמת המידה החיצונית, ולכן למחירי הדלק, שזינקו בהשוואה של שנה מול שנה, יש השפעה לא פרופורציונלית על המדד עכשיו. לשם השוואה, מדד הליבה של המחירים לצרכן, שלא כולל מחירים תנודתיים של מזון ואנרגיה, עלה רק 1.6% בהשוואה של שנה מול שנה, (אבל הנתון החודשי היה גבוה יותר) ועקף מעט את התחזיות.

כאן העניינים מסתבכים כשמנסים להבין את מפת הדרכים של האינפלציה. נכון שנתוני האינפלציה עולים מהר יותר בהשוואה לנתונים משנה שעברה, אבל חשוב לזכור שהנתונים האלה פורסמו אחרי שהכלכלה הושבתה בשיא התפשטות המגפה. גורם זה דחף, כמובן, את המחירים כלפי מטה.

התפתחות נוספת בנוגע לשערים: אגרות החוב של האוצר לטווח ארוך, לרבות אג"ח הייחוס ל-10 שנים, ירדו בשבוע שעבר, למרות עליית האינפלציה. מכך אפשר להסיק שהמחיר כבר גילם את העלייה באינפלציה.

אולי אפשר להבין מכך גם שהמשקיעים עדיין מאמינים שהפדרל ריזרב יקיים את הבטחותיו לשמירה על שערי ריבית נמוכים לאורך זמן.

תשואות האג"ח עברו את השיא, אחרי שה-RSI ירד אל מתחת לקו המגמה העולה שלו בחודש מרץ.

הנה השאלה החשובה שעליה עוד לא הצלחנו לענות: אחרי שהמחירים עלו מנקודות השפל של השנה שעברה, וכאשר חברות מגלגלות אל הצרכן, סביר להניח, את העלייה בעלויות הייצור, האם המחירים יילכדו במגמת עלייה, שתיצור בעיית אינפלציה לטווח הארוך? או שהם יתמתנו עם פתיחת המשק, ובסופו של דבר יחזרו לממוצע?

בשבוע שעבר גם נפתחה עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2021, בהובלת הבנקים, שדיווחו על תוצאותיהם לרבעון הראשון. הירידה בעלויות האשראי - גם כשמשקיעים מהמרים על עליית שערי הריבית, שעשויה למלא את קופות הבנקים - והעלייה בפעילות המסחר היו מתכון להצלחה, שהעלה את הרווחים של כל 13 הבנקים המדווחים הרבה מעל לציפיות הקונצנזוס. אלה דחפו את מגזר הפיננסים כלפי מעלה, לעלייה של 20.1% מתחילת השנה, ורק מגזר האנרגיה עלה יותר ממנו באותה התקופה.

ואולם חשוב להזהיר שעשוי להתהוות מצב פסיכולוגי שמכין אותנו לתחושת כישלון כלפי עונת הדיווחים. אחרי שהבנקים קבעו רף גבוה, משום שהם הרוויחו מסביבת התאוששות מיטבית, האם חברות אחרות, במגזרים אחרים, שלא נהנים מהזרזים הנדירים האלה להצלחה, יצליחו לעמוד בקצב?

לפי FactSet, ההכנסות ברבעון הראשון צפויות לעלות 24.5%, הצמיחה הגבוהה ביותר בהשוואה של שנה מול שנה שפורסמה מאז הרבעון השלישי של 2018, שבו נרשמה עלייה של 26.1%. הדיווחים המקדימים של FactSet נכון לעכשיו גם טובים יותר ב-3% מרמת השיא של 2019. אם אפשר להסתמך על ההיסטוריה, ההכנסות עלו בממוצע 83% אחרי שלושת המיתונים האחרונים, גם אחרי שחזרו לשיא הקודם (120% אחרי משבר החוב הצרכני בשנים 1990-1991, 70% אחרי התפוצצות בועת הטכנולוגיה ו-60% אחרי המשבר הפיננסי הגדול של 2008).

מצד שני, אנחנו עדיין מתמודדים עם מגפה עולמית, שטרם נפתרה, ושלאחרונה נוספו לה סיבוכים עקב אתגרים נוספים בהפצת החיסונים. נוסף על כך, אף אחד מהמיתונים הקודמים לא הוביל להשבתה כללית של המשק. לכן, בעצם, אנחנו בסביבה לא מוכרת.

אנחנו לא יודעים אם הקצב הנוכחי של הצמיחה הכלכלית הוא בר קיימא, אבל די בטוח שהשוק יספק פעילות בריאה במחירים, וייתן לסוחרים סביבה עם הרבה מטרות.

הדולר ירד זה השבוע השני, לראשונה מאז אמצע חודש פברואר.

הדולר עצר באזור 91.50, כאשר השורים והדובים שדוחפים הלוך ושוב את מטבע העתודה העולמי נאבקו זה בזה, עד שקבוצה אחת תתעייף והשנייה תמשיך לדחוף את המטבע בכיוון המועדף לה. הגרף מראה שרמת המחיר הזאת מושכת קונים ומוכרים מאז 4 בפברואר, והתנופה מצאה ברמת המחיר תמיכה מאז פריצת ההתנגדות בסוף דצמבר, שהפכה לתמיכה בתחילת ינואר.

בינתיים, נראה שהיתרון שייך לצד היתד העולה הקטנה בין פברואר לאפריל, שנותנת איתות דובי אחרי הירידה הקודמת. אבל להערכתנו, כל ירידה כעת תהיה זמנית בלבד, והדולר צפוי לשוב ולעלות, אחרי היתד היורדת הגדולה בין מרץ 2020 לפברואר 2021. רק אם הדולר יחצה את קו ה-89 נשקול חזרה לעמדה הדובית הקודמת שלנו.

התחזית שלנו לזהב נכשלה באחרונה, כשהמחיר פרץ את הדגל הדובי, בגבולות הערוץ היורד הצר והמהיר יותר.

כך נוצרה תחתית כפולה, והמחיר נדחף כלפי מעלה, ועכשיו הוא בדרך לשיא של הערוץ היורד. מגמת הביניים עדיין נמצאת בירידה, מה שיוצר סיכון בפוזיציות לונג. כדאי לציין שה-RSI בוחן כעת את נקודת השיא בערוץ היורד שלו.

אף שמחיר הביטקוין רשם בשבוע שעבר שיא של כל הזמנים, 63,729.50 דולר, הוא חזר כעת אל מתחת ל-60 אלף דולר.

מטבע הקריפטו הכי פופולרי, מבחינת שווי שוק, איבד מהעלייה השבועית, ויצר תבנית שבועית של כוכב נופל בתוך יתד עולה, שעשויה לתת איתות דובי אחרי ראלי שיא של הביטקוין, כמעט 100% בתוך חמישה שבועות.

אף שהנפט עלה קצת בשבוע שעבר, הוא סגר את יום שישי בירידה של 0.60%.

הנפט הגולמי בקושי הצליח לעבור את תבנית הדגל העולה, ולכן הדובית, ומצא התנגדות בכתף הימנית של השיא בתבנית ראש וכתפיים.

| מה צפוי בשבוע הקרוב בשווקים?

כל הזמנים נקובים בשעון החוף המזרחי (EDT)

יום שני

21:30: אוסטרליה – פרוטוקול הישיבה בנושא המדיניות המוניטרית

21:30: סין – ריבית פריים על הלוואות של הבנק המרכזי של סין: הבנק המרכזי השאיר בפעם שעברה את הריבית ללא שינוי, בשער 3.85%.

יום שלישי

02:00: בריטניה – השינוי במספר דורשי העבודה: הדיווח לחודש מרץ הוא 86.6 אלף.

יום רביעי

02:00: בריטניה – מדד המחירים לצרכן: ככל הנראה, השינוי כמעט הוכפל בחודש מרץ, מ-0.4% ל-0.7%.

06:30: בריטניה – נגיד הבנק המרכזי של אנגליה ביילי נושא דברים

08:30: קנדה – מדד המחירים לצרכן: צפוי לעלות 0.6% בחודש מרץ, לעומת 0.5% בפעם הקודמת.

10:00: קנדה – החלטה בנוגע לשער הריבית: צפויה להשאיר אותו ב-0.25%.

10:30: ארה"ב – מלאי נפט גולמי: נתונים מהשבוע שעבר הראו ירידה של 5.889 מיליון חביות.

11:00: קנדה – מסיבת עיתונאים של הבנק של קנדה

יום חמישי

07:45: גוש האירו – שער הריבית על הפקדות בבנק המרכזי: צפוי להישאר ללא שינוי, ‎-0.5%.

07:45: גוש האירו – החלטת הבנק המרכזי האירופי בנוגע לשער הריבית: ככל הנראה ללא שינוי, 0%.

08:30: ארה"ב – תביעות ראשוניות לדמי אבטלה: צפויה עלייה מ-576 אלף ל-625 אלף.

08:30: גוש האירו – מסיבת עיתונאים של הבנק המרכזי האירופי

10:00: ארה"ב – מכירות בתים קיימים: צפויות לרדת מ-6.22 מיליון ל-6.18 מיליון.

יום שישי

02:00: בריטניה – מכירות קמעונאיות: צפויות לרדת מ-2.1% ל-1.5%.

03:30: גרמניה – מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור: צפוי לרדת מ-66.6 ל-65.9.

04:00: גוש האירו – מדד מנהלי הרכש המשוקלל של Markit צפוי לרדת מ-53.2 ל-52.8.

04:30: בריטניה – מדד מנהלי הרכש – ייצור: היה 58.9 בפעם הקודמת.

06:30: רוסיה – החלטת הריבית: הבנק המרכזי צפוי להעלות את שער הריבית מ-4.5% ל-4.75%.

10:00: ארה"ב – מכירות בתים חדשים: צפויות לזנק מ-775 אלף ל-885 אלף.