שבריריות הכלכלה העולמית מלחיצה את הפדרל ריזרב | סקירה יומית

| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס |

שלושת השבועות האחרונים הסתכמו בעליות רצופות של מדד המניות S&P 500, על רקע פרסום תוכנית התשתיות של ממשל ביידן בארה"ב, אבל במקביל גם נתנו שיעור על שבריריות העולם: אוניה שנתקעה בבוץ לכמה ימים שיתקה כ-12% מהסחר העולמי; פמילי אופיס קטן בשם "ארכגוס" הצליח לאיים על שמונה ממתווכי האשראי הגדולים בעולם, ובהם קרדיט סוויס, נומורה ומורגן סטנלי (כמה ארכגוסים כאלה עוד יש שם בחוץ?); ומחסור בשבבים הביא להפסקת הייצור של תעשיית הרכב העולמית, שנשארה עם מכוניות שלמות ב-99%.

השבריריות נראית זאת שמלחיצה את הפדרל ריזרב: יו"ר הפד, ג'רום פאוול, אמר בסוף השבוע בכנס של קרן המטבע כי החשש שלו מאינפלציה נמוך מהחשש להמשך התפשטות מגפת הקורונה. 

סימני האינפלציה מתרבים: מדד מחירי היצרנים בארה"ב עלה בשנה האחרונה 4.2%, וללא אנרגיה ומזון עלה בשיעור של 3.1% - העלייה החדה ביותר מאז 2011. חלק גדול מהעלייה הזאת מוסבר כתיקון לירידות המחירים שגרם משבר הקורונה - מה שצפוי להתבטא השבוע גם במדד המחירים לצרכן שם (CPI), שצפוי לעלות ב-2.5%. 

הקפיצה במדדים השנתיים צפויה להימשך לפחות עד למדד יוני, כשירידות המחירים המקבילות בשנת 2020 העמיקו, בעיקר בתחום האנרגיה. המדד ללא אנרגיה ומזון צפוי כי יסכם את השנה שהסתכמה במרץ בעלייה של 1.5% בלבד - נמוך מאוד מבחינת היעד.

| בישראל: מדד המחירים לצרכן יתפרסם ביום רביעי

מדד המחירים לצרכן בישראל לחודש מרץ יפורסם ביום רביעי הקרוב, וצפוי כי עלה ב-0.5% ובשינוי שנתי של 0.1%. חודש מרץ בישראל מהווה גם את תחילת החזרה לשגרה ממשבר הקורונה, אף שבמובנים רבים זאת עדיין רחוקה: ההובלה הימית והאווירית בשיבושים קשים - מה ששומר את עלויותיהן גבוהות; קרטל הנפט עדיין בקיצוצים; ההגבלות הבריאותיות רבות וגוררות איתן עלויות; והמשך מענקי החל"ת משבשים את שוק העבודה.

מחסור במלאי מלווה בהימנעות מהעלאות מחירים - השיבושים בייצור ובהובלה לא הביאו עד כה לתופעות משמעותיות של העלאות מחירים, אלא בעיקר של מחסור במלאי. התופעה החריגה הזאת בלטה בעיקר במוצרים פיזיים, אבל ניתן לראות אותה גם בשירותים. מסעדנים בישראל, לדוגמה, מתקשים למצוא עובדים ומעדיפים עד כה להימנע מהעלאות מחירים חריגות, אלא פשוט לצמצם פעילות. משיחות עם מסעדנים הם הסבירו שהאתגר הגדול יותר כרגע מבחינתם הוא לבסס מחדש את קהל הלקוחות, ובמיוחד כשהמצוקה בשוק העבודה נתפסת כזמנית. 

נראה כי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מיום חמישי האחרון משקפים הצדקה לחשש הזה, כשמאזן המדד הנוכחי של ענף שירותי מזון ומשקאות (הכולל מסעדות) נמצא בחודש מרץ, למרות השלכות סוף הסגר, עדיין בתחום השלילי (מתוך סקר מגמות בעסקים).

"להשוות את הכלכלה בשנות ה-20 של המאה ה-20 לזו של היום, זו קריאה לא נכונה של ההיסטוריה", לדברי ניקולאס קולאס מחברת המחקר Data Trek. קולאס טוען כי הניסיונות להשוות בין עשור השגשוג של המאה ה-20 לעשור שאנו בראשיתו לא מבוסס, להפך: אז, בשנות ה-20 של המאה ה-20, פרעה ארה"ב שורה של אג"ח מלחמה גדולות, שדרבנו את ההוצאה הצרכנית ואת שוק המניות. בימינו, לעומת זאת, הצרכנים עם חובות גבוהים ועם ממשלות ששואבות הון מהסקטור הפרטי. הקבלה אולי נכונה יותר, לטענתו, היא בין מה שמשבר הקורונה גרם לפסיכולוגיה הצרכנית לבין מה שהשפל הגדול גרם: הגדלת הנטייה לחסוך.

התרחיש המוביל בכלכלה הוא לא זה שמוביל בשוק: האירוע הכלכלי הבולט במרץ היה כאמור פרסום תוכנית התשתיות העצומה של ממשל ביידן. התגובה בשוק היתה די לא קשורה, כשסקטור הטכנולוגיה חזר להוביל, גם על מניות התשתיות, ותשואות העשר נטו לירידה.

• סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם.