| ד''ר גדעון בן נון, מייסד ומנכ"ל אג'יו - ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות |
לאחר תקופה של יציבות, בנק ישראל כשל (שוב) והשקל שבר את שכבת הקרח הדקה של 3.20 שקל לדולר, אבל להערכתי זאת שוב ירידה בעלת אופי חריג, כזו שעשויה להימשך לזמן קצר. הסיבות להתחזקות השקל הן חזקות וקשורות לאתמול, בעוד שהמחר תומך בבירור בהיפוך מגמה.
באופן טבעי, כאשר יש אירוע עוצמתי אנו נוהגים להתמקד בסיבות שהובילו אליו ולא מבחינים בהתהוותם של האירועים למהלך הבא, אולי ההפוך. אבל, כמו בסרט, הסצנה של התיסוף מתפוגגת ואילו סצנה חדשה, זאת של התחזקות הדולר גם מול השקל בהתאם למגמה העולמית – מתהווה ועולה על המסך. בטרם נסביר אותה, נעסוק בגורמים שהובילו לתיסוף החד ולשבירת קו ה- 3.20 שקל לדולר.
- תנועות ההון ומאזן התשלומים
רבות מדובר על העודף שהלך וגבר והציף את המשק בדולרים: השקעה גוברת והולכת של זרים בחברות ישראליות בעיקר מתחום הטכנולוגיה, במחירים גבוהים המשקפים מציאות עתידית. לאחרונה נכנסות יתרות גדולות גם לאג"ח ממשלת ישראל עקב כניסת ישראל למדדים עולמיים. פוטנציאל הכניסה לישראל מתקיים זאת תקופה ארוכה והוא התחזק לאחרונה ויצר עודף עצום במאזן התשלומים.
- בנק ישראל 1 – ציון נכשל במט"ח
לבנק ישראל יש חלק נכבד בהתחזקות השקל בימים האחרונים ובכלל, בשני אירועים עיקריים. האחד, מרץ 2020, השקל מפוחת בחדות עקב מצוקת נזילות בשוק המט"ח, השער עולה ל- 3.80, בנק ישראל מציף את השוק ב- 15 מיליארד דולרים והשער צונח במהירות. כמו פיל בחנות חרסינה, בנק ישראל נבהל, השתלט על השוק ופתר את הבעיה באמצעות סוכריה גדולה מאוד שהפילה את השער בחדות לרמות מחיר שכביכול מסתירות את הבעיה שנוצרה ולא מתמחרת אותה. כך, במקום לפעול במתינות ולאפשר לשוק להתנהל במחירים המשקפים את המציאות שנוצרה, בנק ישראל החזיר אותו למצב הקודם, כאילו אין סיכון. הוא למעשה ביטל את הסיכון שהתממש במקום לגדר אותו ולתת לשוק להתמודד עם המציאות.
בהמשך, בין היתר לאחר שהבין כי הפיל את השער באופן חריג ולא טבעי, בנק ישראל הכריז על תכנית הרכישות המגלומנית, כדי לתמוך בשער ולמתן את השפעת עודף תנועות ההון על ידי רכישות. יפה, אבל דרך הפעולה יצרה, שוב, עיוות בהתנהגות הנורמלית של השוק בכך שנוצרה רמה ברורה, בסביבת שערים של 3.20 שקל לדולר, שעליה בנק ישראל שומר. הוא נהג לרכוש, פחות או יותר, את אותו סכום בכל חודש וכך יצר הרגל וודאות לשחקנים. כך, בניגוד לעקרונות הבסיס, הוא השתמש בתחמושת של 30 מיליארד דולרים, מבלי לממש אפקט הפתעה. ואם לא די בוודאות לגבי הסכום החודשי, גם בעיתויי המכירה, הפעילים ידעו בדיוק מתי הוא אמור להגיע אל השוק, בעיקר בימי שישי. כך הוא הוציא מהשוק את אפקט ההפתעה שיכול היה לסייע לו להצליח בפעילות לייצוב השוק, שיעילותה היתה ממילא ומלכתחילה, מוטלת בספק.
- בנק ישראל 2 – הציבור חושש מהעלאת ריבית פזיזה
כמו הפעילות הכושלת בשוק המט"ח, גם נושא הריבית נראה מטריד. לאחרונה היו שמועות על העלאת ריבית שתיעשה על ידי בנק ישראל לאור העליה באינפלציה והפעילות החריגה בשוק המשכנתאות, עם או בלי קשר לתכנית הדיור הממשלתית. לפני ארה"ב ומדינות אחרות בעולם המערבי, שבהן האינפלציה עולה על 5% ולא מתחת ל- 3%? המחשבה כי בנק ישראל יעשה צעד פזיז וחסר ניסיון גם בתחום זה, הביאה לשבירת אותה שכבת קרח של 3.20 שקל לדולר.
- הנתונים הכלכליים של המשק הישראלי
גם אלה תומכים בשקל החזק. אמנם, ישראל היא לא הכלכלה היחידה הצומחת באופן נאות, יורדת בשיעורי האבטלה וחוזרת לפעילות רגילה אחרי הקורנה, אבל השקל הוא בין בין הבודדים שמצליח להתחזק מול הדולר, שהכלכלה העומדת מאחוריו מתפקדת גם כן בצורה נאותה. לכך נחזור בהמשך. אמנם נוסף, הכלכלה הישראל מבעבעת ותוססת, לא רק במרכז אלא בכל הארץ, אבל גם בתנאים אלה ניתן לראות שער גבוה יותר: למטבע אין מחיר כלכלי מדויק, 'מחיר מטרה', וגם שער של 3.40 יכול לשרור עם אותם תנאים בדיוק.
אולם, כל אלו הן סיבות של האתמול ואילו בנוגע לעתיד, מתפתחת בסרט שלנו סצנה חדשה, זו שתוביל לפיחות מחודש של השקל, גם אם מוגבל במהלך ובעוצמה, וזאת בהתאם למגמה הברורה של התחזקות הדולר בעולם.
יש לכך סיבות ברורות שהעיקרית שבהן היא התקרבות אל הנקודה שבה הריבית תעלה בארה"ב. נהוג לחשוב כי בעידן הנוכחי ה'פד' יוכל למשוך זמן ולהימנע מהעלאת ריבית למרות ההתפרצות האינפלציונית בארה"ב, שיכולה להגיע גם ל- 7%. זהו תהליך ברור שמתרחש במציאות ביתר שאת ולא ניתן להתעלם ממנו ולמעשה, די ברור שהשלב הבא אחרי אינפלציה כה גבוהה וממושכת, הוא העלאת ריבית. לא בעוד 3 שנים, מחר בבוקר, די מוקדם ב- 2022.
שוקי האג"ח מתחילים להבחין בכך והדולר בעולם נמצא לכן במגמה ברורה של התחזקות. למרות שאינפלציה מתפרצת יש גם במקומות אחרים, בהן אירופה ובריטניה, הדולר מתחזק מולן. כך, מדד הדולר נמצא במהלך אחד ברור וחזק כמו שניתן לראות בגרף, אבל השקל במהלך הפוך, תפס כיוון משלו.
השקל הצליח להתנתק בחדשים האחרונים מהדולר בעולם ומצבים כאלו לא נמשכים זמן רב והם מתוקנים על ידי 'רגרסיה אל המציאות', נסיגה אל הממוצע (גולטון, כהאנמן). למרות נתוני הבסיס שהובילו את השקל להתחזקותו הבלתי רגילה אל מול הדולר, ישראל אינה מיקרו-קוסמוס והשקל כן מחובר כצמד אל הדולר, ההולך ומתחזק בעולם מסיבות אמיתיות. האם השקל לעולם חוסן?
הכותב הוא המייסד והמנכ"ל של חברת אג'יו – ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע"מ, המספקת ייעוץ השקעות אובייקטיבי למגוון לקוחות, ובהם ארגונים ומשפחות (Family Office). הדברים המוצגים במאמר זה הם תיאורים, רעיונות ומחשבות של המציג בלבד ואין בהם כל קביעת עמדה לגבי דבר כלשהו וממילא אין לראות בדברים המלצה ו/או ייעוץ וממילא גם לא הצעה להשקעה ו/או הבטחה ו/או ערובה לביצועים עתידים (לרבות רווחים).