קצב עליית מחירי הדירות בישראל צפוי להתמתן בחודשים הקרובים

| יניב בר, כלכלן באגף הכלכלה של לאומי |

| העודף התקציבי ממשיך לגדול, עמד על כ-0.9% תוצר ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש ספטמבר השנה בגירעון קטן של כ-0.1 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של כ-6 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד. נציין שמתחילת השנה (ינואר-ספטמבר) העודף התקציבי הסתכם בכ-33.3 מיליארד שקל – רמה גבוהה מאוד ביחס לתקופות מקבילות בשנים קודמות, כאשר בתקופה המקבילה אשתקד נרשם גירעון מצטבר של כ-51.6 מיליארד שקל.

נתונים אלה, מלמדים כי שנת 2022 צפויה להסתכם בעודף תקציבי, בסבירות גבוהה. הגירעון המצטבר ברביע הרביעי של השנה (אוקטובר-דצמבר, התקופה שנותרה לשנת התקציב הנוכחית) עמד בשנים 2010-2019 (בנטרול תקופת הקורונה) על כ-18.8 מיליארד שקל, בממוצע. דהיינו, רמתו הנוכחית של העודף התקציבי מתחילת השנה (כ-33.3 מיליארד שקל, כאמור) צפויה להישאר גבוהה יותר מהגירעון התקציבי ברביע האחרון של השנה.

בצד ההכנסות, היקף ההכנסות ממסים בשלושת הרביעים הראשונים של 2022 עמד על כ-334 מיליארד שקל, נתון המשקף עלייה של כ-11.6% (במונחים ריאליים ובשיעורי מס אחידים) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במקביל, ההוצאות היו נמוכות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, בעיקר הודות לצמצום ההוצאה לתכנית הסיוע.

במבט כולל, ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו בספטמבר 2022 נרשם עודף תקציבי של כ-15.7 מיליארד שקל, שהם כ-0.9% תוצר, לעומת עודף של כ-0.6% תוצר בסוף אוגוסט. משמע, סביר להניח כי שנת 2022 תסתכם בעודף תקציבי מסוים, להוציא התממשות של אירוע יוצא דופן. התפתחות זו, תורמת לחיזוק האיתנות הפיסקאלית של המשק, מאפשרת לממשלה גמישות בהתמודדות עם אתגרים כגון התגברות יוקר המחייה, וכן מקטינה את צרכי הגיוס של הממשלה.

במבט לשנת 2023, ישנם גורמים אשר עלולים להכביד על מצבה התקציבי של הממשלה בשנה הבאה, ובהם: ירידה בשיעורי הצמיחה בישראל ובעולם; המשך תהליך העלאת הריבית וסביבה אינפלציונית גבוהה; ורמה גבוהה יחסית של חוסר וודאות פיננסית ופוליטית.

| לאחר מדד ספטמבר, האינפלציה השנתית בפועל נותרה ברמה של 4.6%, כאשר מחירי השירותים הובילו את ההתייקרויות

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש ספטמבר בשיעור של 0.2%, כך על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מאחר שמדובר בשיעור עלייה חודשי זהה לזה של ספטמבר 2021, קצב עליית האינפלציה (בחלון שנתי נע) נותר ללא שינוי ברמה של 4.6%, אשר עודנה משקפת את הסביבה הגבוהה ביותר של האינפלציה בפועל מאז שנת 2008.

הסעיפים העיקריים שתרמו לעליית המדד בספטמבר, הם: הלבשה והנעלה ופירות וירקות – זאת בניגוד לירידה העונתית שמאפיינת אותם בחודשי ספטמבר בדרך כלל; בריאות – על רקע התייקרות במחירי השירותים הרפואיים והביטוח; וביטוח רכב – בו נרשמה התייקרות משמעותית בחודשים האחרונים (לקצב שנתי דו-ספרתי).

התייקרות פרמיית הביטוח חלה, בין היתר, עקב החזרה לשגרה לאחר תקופת הקורונה (מבחינת היקפי התאונות, גניבות רכבים ועוד), כמו גם ההצמדה של מחירי הביטוח למדד המחירים לצרכן, וכן בשל עליית מחירי המכוניות. התפתחות אשר תרמה לעליית המדד ב-12 החודשים האחרונים. מנגד, ירידות נרשמו במחירי המזון בשל המבצעים לקראת חגי תשרי. אולם, עתה, לאחר תום תקופת החגים, מתוכננות העלאות מחירים בקרב יצרניות ויבואניות של מוצרי מזון.

לסיכום, האינפלציה בישראל נותרה גבוהה ביחס לעשור לאחרון, אולם הינה נמוכה משמעותית ביחס למרבית המדינות המפותחות (אינפלציה של 10.3% באוגוסט בממוצע ה-OECD). להערכתנו, ב-12 החודשים הבאים צפויה האינפלציה להסתכם בכ-3.6% ולחזור לתוך טווח יעד יציבות המחירים (1%-3%) עד לסוף 2023.

מחירי המוצרים מצויים במגמת התמתנות של ממש, זאת בין היתר, כתוצאה מהשפעת הגורמים הבאים: ירידת מחירי הנפט הגולמי בעולם; הקלה מסוימת של הלחץ בשרשראות האספקה העולמיות; הוזלה מסוימת של מחירי התובלה העולמיים מרמות שיא; השפעות בפיגור של שער החליפין של השקל החזק יחסית; ועוד. מנגד, אינפלציית השירותים נמצאת בהאצה, זאת על רקע ביקושים מקומיים חזקים, התפתחות אשר תומכת בהמשך צמצום מוניטארי מצד בנק ישראל, שמכוון להביא את הריבית הריאלית לסביבה חיובית בהקדם האפשרי.

באשר להחלטה הקרובה של בנק ישראל ב-21.11.22, אנו מעריכים כי צפויה העלאת ריבית של 50-75 נקודות בסיס לרמה של כ-3.25-3.50%. עד למועד ההחלטה, צפויים להתפרסם מספר נתונים אשר להם משקל רב בקביעת גובה ההעלאה, ובראשם (בסדר כרונולוגי): החלטת הריבית של הבנק הפדרלי של ארה"ב (2.11); פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר (15.11); ופרסום האומדן הראשון של נתוני החשבונאות הלאומית של ישראל לרביע השלישי של השנה (16.11).

בהקשר זה, נציין כי מסיכום הדיון להחלטת הריבית האחרונה (3.10.22) עולה כי חמישה חברי הוועדה המוניטארית הצביעו בעד העלאה של 0.75 נקודת אחוז וחבר אחד הצביע בעד העלאה מתונה יותר של 0.5 נקודת אחוז. כלומר, ההחלטה לא התקבלה פה אחד -- לראשונה מאז החל תהליך העלאת הריבית -- מה שעשוי לרמז על האטה אפשרית של קצב העלאות הריבית בישיבות הבאות. במבט קדימה, אנו מעריכים שבמהלך הרביע הראשון של 2023 ריבית בנק ישראל תגיע לרמה של כ-3.75%, ותתייצב על רמה זו במהלך השנה.

| בחודש ספטמבר נמשכה מגמת העלייה במחירי השכירות, אשר צפויה להימשך; קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות הוסיף לעלות, אך צפוי שיתמתן בחודשים הבאים

תת-הסעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שמשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עלה בחודש ספטמבר בשיעור של כ-0.6% לעומת אוגוסט. עלייה זו, באה בהמשך לשיעורי העלייה הגבוהים שנרשמו בחודשים יוני-אוגוסט (שיעור שינוי חודשי ממוצע של כ-0.9%). לאור זאת, קצב העלייה השנתי של תת-הסעיף עלה בחודש ספטמבר ל-5.3% לעומת 5.1% באוגוסט השנה ו-1.9% בספטמבר 2021. נציין כי מדובר בקצב העלייה השנתי הגבוה ביותר מאז סוף שנת 2011.

במקביל, קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן) המשיך לעלות ועמד על כ-19% (יולי-אוגוסט 2022 לעומת יולי-אוגוסט 2021), לעומת כ-18.1% בחודש הקודם. זהו קצב עליית המחירים הגבוה ביותר מאז אמצע 2010.

לסיכום, בחודש ספטמבר שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ללא דיור היה נמוך יותר מזה של המדד הכללי, זאת לאחר שנתיים שבהן המצב היה הפוך (לכל הפחות עלו בשיעור דומה). משמע, סעיף הדיור עולה כעת מהר יותר מהמדד הכללי, התפתחות אשר ממחישה את מגמת העלייה המהירה במחירי השכירות, זאת בדגש על דירות שבהן הוחלף שוכר. מגמה זו צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים, בין היתר, לאור ההשפעה בפיגור של מחירי הדירות של שוק השכירות, ובכך צפוי סעיף הדיור להיות סעיף התייקרות דומיננטי במדד המחירים לצרכן של ישראל.

במקביל, היקף המכירות של דירות חדשות מצוי במגמת ירידה, ועמד באוגוסט השנה על רמה של כ-2.8 אלף דירות (נתונים מנוכי עונתיות), נתון הנמוך בכ-50% בהשוואה לאוגוסט 2021; כמו כן, היקף ביצועי המשכנתאות המשיך לרדת גם באוגוסט – אך מחירי הדירות ממשיכים לעלות לעת עתה. במבט קדימה, ברקע המשך התהליך המואץ של העלאת ריבית בנק ישראל, אנו מעריכים כי קצב עליית מחירי הדירות צפוי להתמתן בחודשים הקרובים וישנה אפשרות ממשית לירידות מחירים בשנת 2023.

הכותב הוא כלכלן באגף הכלכלה של לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.