| סוניה גורודיסקי, ישראל היום |
אם חשבתם שהרעיון של "הקפאת המשכנתאות" שהבטיח נתניהו עבר מעולמנו לאחר שהובהר כי הכוונה היתה להקפאת הארנונה, טעיתם. אתמול בבוקר יו"ר ועדת הכספים הזמנית, ח"כ גפני, הפתיע כאשר הציע צעד דומה בדיון הראשון של הוועדה.
"אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה ליזום הצעת חוק של הוועדה, כך שבעת שהריבית במשק עולה - הריבית על המשכנתאות לא תעלה. לבחון משפטית, במיוחד לגבי מעמד ביניים ושכבות חלשות, שרוכשים דירה ראשונה",
אמר.
קשה להאמין כי להצעת חוק שכזו תהיה היתכנות משפטית, ונסביר למה: אם הכוונה היא למשכנתאות הקיימות שכבר נלקחו, מדובר בהתערבות בחוזים הקיימים בין הבנק לבין הלקוחות. אם מדובר במשכנתאות החדשות, המהלך ייצר עיוותים בשוק המשכנתאות. כשהצפי יהיה להעלאת הריבית, הבנקים יתמחרו מראש את המשכנתאות באופן יקר יותר עבור שכבות מסוימות, כדי שאחר כך לא יפסידו מעליית הריבית. כלומר, הבנקים ייתנו מראש ריביות גבוהות.
התערבות הממשלה בתמחורים פיננסיים עלולה להיות מסוכנת - ויש לכך דוגמאות רבות במדינות כמו טורקיה והונגריה. ואולם מעבר לשוק החוזים והבנקים, להצעת חוק שכזו עלולות להיות השלכות כלכליות נרחבות שליליות.
נסביר: בנק ישראל הוא גוף עצמאי, והחלטות בנושא גובה הריבית במשק מתקבלות אך ורק על ידי הוועדה המוניטרית. כאשר בנק ישראל מחליט על העלאות הריבית כדי לרסן את האינפלציה, אחת המטרות שלו היא להקטין את הביקושים במשק, כלומר לגרום לציבור לצרוך ולהוציא פחות - דבר שאמור בסופו של דבר להוריד את המחירים.