הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) דיווחה ביום רביעי כי חלה עלייה משמעותית בהחלטות השקעה סופיות בפרויקטים של מימן, כאשר מספרן הוכפל בשנה האחרונה. זינוק זה מונע בעיקר על ידי פעילות בסין, המהווה למעלה מ-40% מהחלטות אלו ב-12 החודשים האחרונים. ממצאי ה-IEA מצביעים על כך שצמיחה זו עשויה להוביל לגידול פי חמישה בייצור מימן בפליטות נמוכות עד שנת 2030, ועשויה אף להקדים את קצב ההתרחבות של אנרגיה סולארית.
למרות הגידול בהשקעות, הביקוש בפועל והקיבולת המותקנת למימן נותרו צנועים. ה-IEA הדגישה כי יעדי הביקוש הנוכחיים הם רק מעט מעל רבע מפרויקטי הייצור. בנוסף, ההתקדמות בסקטור המימן אינה בקצב המתאים ליעדי האקלים שנקבעו.
ה-IEA ציינה כי רוב פרויקטי המימן נמצאים בשלבים מוקדמים ומתמודדים עם מגוון אתגרים. אלה כוללים איתותי ביקוש לא ברורים, קשיים במימון, עיכובים בתמריצים, אי-ודאות רגולטורית, ובעיות תפעוליות הקשורות לרישוי והיתרים.
מנכ"ל ה-IEA, פאתח בירול, הדגיש את הצורך של קובעי מדיניות ומפתחים להתמקד בכלים ליצירת ביקוש, הפחתת עלויות, וקביעת רגולציה ברורה כדי לעודד השקעות נוספות בסקטור המימן.
הביקוש העולמי הצפוי למימן צפוי לגדול בכ-3 מיליון טון עד שנת 2024, כאשר סקטורי הזיקוק והכימיקלים הם התורמים העיקריים. צמיחה חזויה זו מיוחסת יותר למגמות כלכליות רחבות מאשר ליוזמות מדיניות מוצלחות.
ה-IEA ציינה גם כי אספקת המימן הנוכחית מגיעה בעיקר מדלקים פוסיליים ללא הפחתה, כאשר למימן בפליטות נמוכות יש השפעה שולית בלבד. האתגרים נמשכים בטכנולוגיה ובעלויות הייצור, במיוחד עבור אלקטרוליזרים, אשר מתמודדים עם עליות מחירים ואילוצים בשרשרת האספקה. הפחתת העלויות תלויה בהתקדמות טכנולוגית והשגת יתרונות לגודל.
רויטרס תרמה לכתבה זו.
מאמר זה נוצר ותורגם בתמיכת AI ונבדק על ידי עורך. לקבלת מידע נוסף, עיין בתנאים והתניות שלנו.