הוועדה המוניטרית החליטה ב-11/04/2022 להעלות את הריבית ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 0.35%
- הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה לתפקד באופן נאות. שוק העבודה איתן ושב לרמות דומות מאוד לאלו ששררו ערב המשבר.
- האינפלציה בישראל עלתה בחודשים האחרונים, אך היא נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית העולם. היא מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 3.5%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו ומצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוך תחום היעד.
- מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-0.5%, התחזק מול האירו בכ-3.8% והתחזק במונחי השער האפקטיבי ב-1.8%.
- חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5.5% ובשנת 2023 בשיעור של 4%.
- מגמת עליית מחירי הדירות ממשיכה להאיץ ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-13%.
- המלחמה באוקראינה ועליית התחלואה בסין מעמיקים את השיבושים בשרשראות הייצור העולמיות, מגבירים את לחצי האינפלציה ומובילים להאטה מסויימת בקצב הפעילות הכלכלית הגלובלית.
במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה כי בשלו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן
המשק הישראלי ממשיך בפעילות כלכלית רציפה ברמה גבוהה לצד נגיף הקורונה ועל רקע מחזוריות גלי התחלואה. שוק העבודה איתן ושב לרמות דומות מאוד לאלו ששררו ערב המשבר. הפעילות מתאפשרת, בין היתר, לאור הסתגלותם של מרבית ענפי המשק לפעילות לצד המגיפה. עם זאת, קיימת אי-וודאות מסויימת לגבי עוצמת הפעילות הכלכלית הצפויה במשק בטווח הקצר והבינוני. זאת על רקע הסיכון להמשך מחזוריות גלי התחלואה בעתיד והתפתחות במקביל של זנים חדשים של הנגיף, ההתפתחויות באירופה ואי-הוודאות הפוליטית והאירועים הבטחוניים בישראל.
מאז החלטת הריבית הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש פברואר 2022 ב-0.7%. האינפלציה בישראל עלתה בחודשים האחרונים, אך היא נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית העולם. האינפלציה מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 3.5% (איור 1). בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 3% ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 2.7% (איור 2). קצב העלייה השנתי הן של הרכיבים הבלתי סחירים והן של הרכיבים הסחירים הוסיף לעלות בחודשים האחרונים (איור 3). הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים עלו ומצויות בסביבת הגבול העליון של היעד (איור 4). הציפיות משוק ההון לשנה השנייה מצויות מעל היעד והציפיות לשנה השלישית התכנסו חזרה אל סביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לטווחים הארוכים יותר מעוגנות בתוך תחום היעד (איור 5). מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-0.5%, התחזק מול האירו בכ-3.8% והתחזק במונחי השער האפקטיבי ב-1.8% (איור 6).
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית[1] המקרו-כלכלית ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5.5%. בשנת 2023 התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 4% (איור 11).שיעור התעסוקה המותאם צפוי עוד להמשיך ולעלות מעט עד לכדי 61% בסוף שנת 2023. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-3.6% ובשנת 2023 הוא צפוי לעמוד על 2%. בנוסף יחס החוב לתוצר בשנים 2022 ו-2023 צפוי לעמוד על כ-67% ו-65% בהתאמה.
הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה לתפקד באופן נאות. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש מרץ עלה, וממשיך להצביע על הערכות חיוביות של עסקים למצבם (איור 12). עפ"י הסקר ניכר כי לראשונה מזה מספר חודשים נרשם מאזן נטו חיובי גם בענף המלונאות. על רקע הימשכות הקשיים בשרשראות הייצור והאספקה בעולם עוצמת המגבלה של ציוד וחומרי גלם עליה מדווחות חברות נותרה גבוהה, כשבלטה העלייה בענפי התעשייה והבינוי. הרכישות בכרטיסי אשראי במרץ הוסיפו לעלות לאחר התמתנות מסויימת בתחילת גל האומיקרון. רמת יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ממשיכה להיות גבוהה מזו ששררה ערב המשבר ויצוא השירותים ממשיך לשהות ברמה גבוהה מאוד (איור 14). יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמה גבוהה בכל רכיביו (איור 15).
נתוני שוק העבודה למחצית הראשונה של חודש מרץ בגילאי 15+ מצביעים על שיפור נוסף. שיעור התעסוקה המותאם עלה ועומד על 60.7% (מתוקנן להטיית הרמה בנתונים הדו-שבועיים המקוריים) המבטא פער של כ-25 אלף מועסקים (0.4 נ.א) משיעור התעסוקה הממוצע ב-2019 (איור 17). שיעור האבטלה הרחב (הכולל את הנעדרים זמנית בעקבות הקורונה ואת הלא משתתפים בגלל פיטורין או סגירת מקום עבודה ממרץ 2020) ירד בחודש מרץ ל-4.5% ושיעור האבטלה הצר ירד ל-3% (איור 16). עם זאת, הירידה בשיעור האבטלה הצר נבעה בעיקר מירידה בהשתתפות בכח העבודה. מספר המשרות הפנויות הוסיף לעלות בחודש פברואר וממשיך להיוותר ברמתו הגבוהה (איור 18). עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת. מספר משרות השכירהמאויישות) נכון לינואר 2022) טרם חזר לרמתו טרום המשבר, אך הביקוש הכולל למשרות שכיר (מספר המשרות הפנויות ועוד מספר המשרות המאויישות) שב לקו המגמה. עד כה, הביקוש הער לעובדים לא התבטא בעלייה משמעותית בשכר בהסתכלות כלל משקית. קצב עליית השכר הנומינאלי בין החודשים האחרונים (עד ינואר 2022) לבין התקופה שלפני משבר הקורונה תואם, בקירוב, את מגמת עליית השכר שאפיינה את השנתיים שלפני המשבר.
מגמת עליית מחירי הדירות ממשיכה להאיץ ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-13% (איור 9), קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. היקף המשכנתאות שניטלו בפברואר עמד על 11.2 מיליארדי ש"ח, בהמשך לעלייה בקצב נטילת המשכנתאות. (איור 10). לצד אלו, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות נותר מתון יחסית, כ-3%.
בשוק ההון המקומי נרשמו עליות ברוב מדדי המניות. תשואות איגרות החוב הממשלתיות עלו באופן משמעותי ובדומה למגמה בעולם (איור 7). במרווחי האג"ח התאגידיות נמשכה מגמת התרחבות מתונה, אך אלו נותרו ברמות נמוכות ביחס לעלייה בעולם ובפרספקטיבה היסטורית. בחינת קשיי המימון בקרב העסקים בגדלים השונים לפי סקר המגמות של הלמ"ס ממשיכה להיות נמוכה יחסית בכל המגזרים.
בעולם, המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הכלכלית בסין, עקב העלייה בתחלואה בקורונה ותגובת המדיניות אליה, מעמיקים את השיבושים בשרשראות הייצור העולמיות, מגבירים את לחצי האינפלציה ומובילים להאטה מסויימת בקצב הפעילות הכלכלית הגלובלית. לנוכח זאת, בתי ההשקעות עדכנו את תחזיות הצמיחה כלפי מטה (איור 21). מדד מנהלי הרכש הגלובלי ירד בחודש מרץ אך עדיין ממשיך להצביע על התרחבות בקצב הפעילות הכלכלית (איור 22). שווקי המניות והסחורות נסחרו בתנודתיות רבה על רקע האירועים בעולם ובעיקר באירופה. בתחילת התקופה הנסקרת, על רקע החששות מהשפעות המלחמה באוקראינה, ירדו מדדי המניות בחדות, אך לקראת סוף התקופה שבו המדדים לעלות (איור 29). עליות חדות נרשמו במחירי הסחורות בעקבות המלחמה. בשווקי האג"ח נרשמה עליית תשואות חדה בעקומי האג"ח הממשלתי על רקע עלייה בציפיות האינפלציה ובציפיות להידוק מוניטארי. היקף הסחר העולמי לחודש ינואר, שאיננו כולל עדיין את השפעות המלחמה באוקראינה, ממשיך להימצא ברמה גבוהה, אך מדד עדכני של מכון Kiel לכלכלה הגלובלית ורכיב ההזמנות לייצוא ממדד מנהלי הרכש הגלובליים מצביעים על האטה בפעילות הסחר העולמי בחודש מרץ. סביבת האינפלציה בעולם מוסיפה לעלות; במרבית המדינות מדדי האינפלציה שוהים ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים ובחלק מהם גם אינפלציית הליבה נמצאת מעל היעד, אם כי ברמה נמוכה יותר, בעקבות ההתייקרות החדה במחירי האנרגיה שמנוטרלים ממדדי הליבה. לפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך;בארה"ב, האינפלציה ממשיכה להיות גבוהה ועומדת על 7.9% (במונחי CPI), נכון לחודש פברואר. בתגובה, העלה ה-FEDאת הריבית בחודש מרץ ב-25 נ.ב, אותת כי יחל בצמצום המאזן במאי ועדכן את תחזיות הריבית באופן משמעותי כלפי מעלה בטווח התחזית. בגוש האירו נמשכת העלייה המהירה באינפלציה השנתית והיא עומדת על 7.5%, לפי האומדן הראשון לחודש מרץ. ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי אך האיץ את קצב צמצום תכנית הרכישות ברבעון השני ואותת על סיומה האפשרי כבר ברבעון השלישי. לצד זאת, מתגברות ההערכות שה-ECB יחל להעלות ריבית בהמשך השנה. במספר מדינות נוספות בהן האינפלציה שוהה מעל יעד הבנק המרכזי נרשמו העלאות ריבית (איור 28).
סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-25/4/2022. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-23/5/2022.
[1]התחזית המלאה מפורסמת בנפרד – לינק
הוספת תגובה
אנו מעודדים אתכם להגיב ובכך לתקשר עם גולשים נוספים באתר. תוכלו להביע את דעתכם ולשאול שאלות את הכותבים באתר וגם זה את זה. עם זאת, כדי לשמור על רמה וערכי שיחה גבוהים, אנא שימוש לב להנחיות הבאות:
· השתדלו להעשיר את השיח והדיונים באתר.
· הישארו בנושא הרלוונטי לדיון. פרסמו אך ורק חומרים רלוונטיים לנושא המדובר.
· שימרו על כבודכם וכבוד האחר. גם תגובות נגדיות ושליליות יכולות להיות מנוסחות באופן חיובי ובלתי פוגעני.
· הקפידו על סגנון כתיבה סטנדרטי ועל סימני פיסוק.
· הערה: אנו נסיר תגובות פרסומיות ו/או הודעות "זבל" (ספאם) ו/או קישורים בתגובות.
· הימנעו מקללות, נאצות, גידופים והתקפות אישיות המכוונות לכותבים שלנו ו/או למשתמשים אחרים.
· רק הערות בעברית מותרות.
מפיצי הודעות "זבל" (ספאם) או עושי שימוש לרעה בתגובות יימחקו מהרישום לאתר ותימנע מהם הרשמה מחדש, בהתאם לשיקול הדעת של Investing.com.