| אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות |
למרות עונת דוח"ות בעייתית, בעיקר של ענקיות הטכנולוגיה, וול סטריט סיימה שבוע המסחר בעליות שערים בעיקר בתמיכת שוק האג"ח, כאשר מדד ה-S&P 500 עלה בארבעה אחוזים ושבע עשיריות, הנאסד"ק עלה בחמישה אחוזים ושתי עשיריות, והדאו ג'ונס סגר שבוע רביעי ברציפות של עליות. תשואות האג"ח ירדו במהלך השבוע החולף לכל אורך העקום וזאת על רקע שילוב של שלושה גורמים מרכזיים.
ראשית, הנתונים הכלכליים שפורסמו בארה"ב במהלך השבוע היו לרוב חלשים ואותתו על כך שההאטה שהפד מחכה לה על מנת להפחית את הלחצים האינפלציוניים כבר מעבר לפינה. בין אלו נציין את מדדי מנהלי הרכש של מרקיט המצביעים על התכווצות בפעילות עם פתיחת הרבעון האחרון של השנה והנתונים החלשים שמגיעים משוק הדיור. בנוסף, בסוף השבוע פורסמו בארה"ב נתוני הצמיחה לרבעון השלישי, כשבמבט ראשון צמיחה של שני אחוזים ושש עשיריות נראית מעודדת לאחר שני רבעונים של צמיחה שלילית.
עם זאת, במבט על פרטי התוצר לעומק מסתבר שהנתונים היו חלשים יותר מאשר השורה העליונה, כאשר המכירות הסופיות לשוק המקומי עלו בחמש עשיריות האחוז בלבד והקצב השנתי של המכירות הסופיות היה האיטי ביותר מאז שנת 2010 אם ננטרל לרגע את תקופת הסגרים בקורונה.
שנית, בשבועות האחרונים ניתן היה להבחין אולי בסממנים ראשונים לשינוי כיוון במדיניות המוניטרית בעולם כאשר הבנקים המרכזיים של קנדה ואוסטרליה, אותם בנקים שהיו הראשונים לזהות את הסכנה האינפלציונית ולהעלות ריבית הפתיעו את השווקים כאשר העלו את הריבית באופן מתון יותר מהציפיות. האם גם הפעם קנדה ואוסטרליה יהיו הקנרית במכרה הפחם? ימים יגידו אבל אין ספק שהשווקים התייחסו למהלך כאל זריקת עידוד.
שלישית ואולי הכי חשוב, נתוני הצמיחה שהתפרסמו כאמור בחמישי האחרון הראו שהאינפלציה הנגזרת מההוצאה הצרכנית היתה נמוכה משמעותית מהצפוי ועמדה על 4.1% בלבד, זאת לעומת צפי ל-5.3%. ההבדל המשמעותי בין נתון זה לנתוני האינפלציההרשמיים הוא שבאינפלציה הנגזרת מהצריכה נלקחים בחשבון השינויים במבנה ההוצאות של הצרכן הפרטי כך שמדובר על נתון שמלמד טוב יותר על הפגיעה בכח הקנייה של הצרכן. מיד עם פרסום הנתון תשואות האג"ח ירדו בחדות.
כמובן, נתונים אלו לא צפויים להשפיע להערכתנו על החלטת הריבית של הפד שתתקיים ביום רביעי הקרוב, בה הפד יעלה את הריבית ב-75 נ"ב נוספות אך הם בהחלט יכולים להשפיע על הדיון שבפד מתכוונים לעשות לקראת סוף השנה בנוגע למדיניות המוניטארית העתידית. כל סימן של הפד להאטה בקצב העלאות הריבית יביא לאנחת רווחה של המשקיעים.
בישראל, הסביבה הכלכלית דומה מאוד לזו שבארה"ב (אפילו הבחירות הן בהפרש של שבוע בלבד) כך שלאירועים בשבוע האחרון יש השפעה ברורה גם על ישראל. הנתונים הכלכליים האחרונים, בעיקר אלו משוק הדיור מלמדים על האטה במשק ומכאן שגם הלחץ על בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית בחדות במהלך השנה הבאה צפוי לרדת בקרוב. השאלה המעניינת ביותר בהיבט זה היא לגבי שער החליפין.
מגמת החודשים האחרונים בה הריבית בארה"ב עלתה מהר מאוד הביאה להתחזקות של הדולר מול רוב המטבעות העולם ובכלל זה גם מול השקל. בנוסף, ההאטה בענף הטכנולוגיה כמו גם הירידות בשווקים הפיננסיים תמכו גם הן בהיחלשות השקל. במידה ומגמות אלו אכן יתהפכו במהלך השנה הבאה יתכן בהחלט שגם המגמה בשוק המט"ח תתהפך והשקל יחזור להתחזק.
בכל הנוגע לתוצאות הבחירות, נדמה שבדיוק כמו בכל סבבי הבחירות הקודמים, לא צפיה להיות השפעה מהותית על השווקים. גם במידה ואכן תהיה לבחירות תוצאה, ההבדל בתפיסה הכלכלית של שני המחנות בישראל הוא לא מהותי ברמת המקרו. לכן, כל ממשלה ריאלית שתקום (במידה ואכן יהיו תוצאות ברורות) תתנהל ברמת המקרו באופן דומה ולא צפויה להוביל מהלכים קיצוניים כמו שינוי מהותי במדיניות הסוציאלית ו/או פריצה חריגה של הגירעון.
בהתאם, השווקים מגלים סוג של אדישות לנושא הבחירות.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.