| לי שיין, יועצת תקשורת ואסטרטגיה לחברות בשוק ההון |
2024 הציבה סימן שאלה משמעותי על הרלוונטיות של בורסת תל אביב עבור חברות צעירות. מתוך חמש הנפקות ראשוניות בלבד שנרשמו בשנה שחלפה, כמעט כולן היו של חברות בשלות או חברות-בנות של גופים ציבוריים גדולים. השאלה המתבקשת היא: האם הבורסה עדיין מהווה פלטפורמה אטרקטיבית עבור חברות מתחילות וחדשניות?
אז נכון, אחת הסיבות המרכזיות לקיפאון בהנפקות היא סביבת הריבית הגבוהה בישראל. עבור חברות צעירות, עלויות המימון והפעילות הן קריטיות, וריבית גבוהה הופכת את גיוס ההון הציבורי לפחות משתלם. חברות מתחילות, שזקוקות לאמצעים פיננסיים זמינים כדי לצמוח ולבסס את מעמדן, מוצאות את עצמן בבעיה בסביבה כזו. כתוצאה מכך, יזמים רבים פונים לאפיקים פרטיים כמו קרנות הון סיכון או השקעות פרטיות, ומשאירים את הבורסה כיעד פחות רלוונטי בשלב זה.
אך לא מדובר רק בריבית. המצב הגיאופוליטי מוסיף רובד נוסף של אתגר. המלחמה המתמשכת במזרח התיכון והשפעותיה הביטחוניות יוצרות חוסר ודאות שמשפיע על החלטות עסקיות רבות. חברות צעירות, אשר לעיתים קרובות פועלות על בסיס של סיכון גבוה, מעדיפות לדחות הנפקות בתקופה שבה הסביבה הכלכלית והביטחונית כה תנודתית. משקיעים מקומיים וזרים כאחד שוקלים פעמיים לפני שהם מתחייבים להשקעה בחברות חדשות בתנאים אלו.
גם חוסר היציבות הפוליטית בישראל לא משאיר מקום רב לאופטימיות. הדיון הציבורי סביב "ההפיכה המשטרית" והשלכותיה על המוסדות הפיננסיים מרתיעים משקיעים, ובפרט משקיעים זרים, שהיוו בעבר מקור חשוב לתמיכה בשוק ההון המקומי. כאשר אמון המשקיעים מתערער, הבורסה מאבדת ממעמדה כפלטפורמה לגיוס הון, במיוחד עבור חברות צעירות שזקוקות לתמיכה יציבה.
תמונה זו משתקפת היטב בנתוני 2024: חברות כמו מיטב טרייד, שהצליחה להניב תשואה יוצאת דופן של 89%, הן יוצאות דופן שאינן מייצגות את כלל השוק. החברות שהונפקו השנה הן בעיקר חברות מבוססות עם מודלים עסקיים מוכחים, בעוד שחברות צעירות וחדשניות נעדרות כמעט לחלוטין.
כדי להעמיק את הדיון, ניתן ללמוד משווקים בינלאומיים. בבורסות מובילות כמו נאסד"ק, קיימות מסגרות ייעודיות לעידוד הנפקות של חברות צעירות וחדשניות, כולל רגולציה מקלה, תמריצי מיסוי, ותוכניות שמעניקות משקיעים גישה למידע שקוף יותר. הדוגמה של נאסד"ק, שבו חברות סטארט-אפ רבות בוחרות להנפיק למרות הסיכונים, ממחישה כיצד ניתן ליצור סביבה שבה יזמים מרגישים בטוחים להיכנס לשוק.
בנוסף, בורסת תל אביב יכולה לשאוב השראה גם משווקים קטנים יותר, כמו אוסטרליה או שוודיה, שבהם נרשמה צמיחה משמעותית בהנפקות של חברות טכנולוגיה בשנים האחרונות בזכות יוזמות ממשלתיות ורגולציה שתומכת בצמיחה.
האם ניתן לשנות את המצב? התשובה היא כן, אך נדרשת פעולה מיידית ואסטרטגית. על הממשלה לשקול צעדים להקלת נטל הריבית על חברות צעירות המעוניינות להנפיק. ייתכן שתמריצים כמו מענקים ייעודיים או מסלולי מימון מוזלים יוכלו לעודד חברות חדשניות לבחור בבורסה כיעד לגיוס הון.
בנוסף, חשוב לשפר את האקלים העסקי והביטחוני בישראל. יציבות פוליטית והפחתת המתיחות הביטחונית הן תנאים בסיסיים להחזרת אמון המשקיעים ולמשיכת חברות נוספות לבורסה. על המדינה לפעול לשיפור הדימוי הבינלאומי של הכלכלה הישראלית, ולשדר מסר ברור כי ישראל ממשיכה להיות מקום יציב להשקעות.
בורסת תל אביב יכולה גם ליזום צעדים אקטיביים להגברת האטרקטיביות שלה. למשל, יצירת מסלול ייעודי לחברות צעירות עם דרישות רגולטוריות מופחתות עשויה למשוך מיזמים בתחומים כמו טכנולוגיה, אנרגיה מתחדשת ובריאות. בנוסף, הבורסה יכולה להקים קרן ייעודית להשקעה בחברות צעירות המונפקות לראשונה, שתשדר מסר של תמיכה ממשלתית ומוסדית ביזמות המקומית.
אין ספק כי בורסת תל אביב ניצבת בפני אתגר כפול: לשמר את הרלוונטיות שלה כחלק משוק ההון המקומי והבינלאומי, ולשמש קרקע פורייה לחברות צעירות וחדשניות. האתגרים אמנם גדולים, אך כך גם הפוטנציאל לשינוי. עם גישה ממוקדת ותמיכה הולמת, הבורסה יכולה לחזור ולשמש כמנוע צמיחה מרכזי לכלכלה הישראלית, ולאפשר לחברות צעירות לפרוח ולשגשג בזירה המקומית והעולמית.