| רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות |
בתוך שלל הניתוחים וההערכות על השפעות שתהיינה לכאן, או לכאן, על כלכלת ארצות הברית ועל שוק ההון, במקרה שטראמפ, או האריס, יזכו בבחירות לנשיאות, יש צורך לשים לב לנושא אחד שנדחק, במפתיע, לקרן זווית והוא:
ללא קשר לזהות הזוכה, אין בסדר היום הכלכלי של מי מהם כוונה ותוכנית סדורה להורדת מצבת החוב הציבוריים והגירעונות התקציביים.
הדבר בעייתי, שכן החוב הציבורי והגירעון הפיסקאלי של ארה"ב גדלים והולכים. אשתקד היה הגירעון הפיסקאלי גבוה מ-6 אחוזי תוצר והחוב הציבורי עלה על 120 אחוזים. לשם השוואה, במדינה מפותחת מקובל לשאוף, לאורך זמן, לגירעון פיסקאלי של 3 אחוזי תוצר וחוב ציבורי של 60 אחוזים. בארה"ב – המספרים גדולים פי 2.
על רקע זה, אני עדים מדי שנה לקושי של הממשל להגדיל את תקרת החוב המותרת ולזמן מה גורם מדי פעם להשבתה חלקית של חלק משירותי הממשל.
מדובר בנושא פוליטי נפיץ, המצריך לא אחת הסכמה דו מפלגתית ואשתקד אף זכה לביקורת של סוכנויות דירוג האשראי. אחת מהן, סטנדרד אנד פורס, אף מעניקה לאג"ח ממשלת ארה"ב דירוג חוב שאינו משולם כבר 13 שנים, בין השאר על רקע ההתנהלות הזו.
אלא שדווקא נושא זה, שלא קודם לקדמת הבמה בקמפיינים הנוכחיים, עשוי להיות החשוב מכולם. יש לזכור כי הריבית בארצות הברית עדיין גבוהה (עומדת על 5 אחוזים) גם לאחר הורדה של 1/2 אחוז בחודש ספטמבר. הבנק הפדראלי צפוי להוריד אותה עוד פעם, או פעמיים, בשיעור מצטבר של עד 1/2 אחוז, עד סוף השנה, אך חשוב מכך, לפי התחזית שלו עצמו, תהיינה עוד 4 הורדות בשנה הבאה, בשיעור מצטבר של אחוז אחד. זה כבר משמעותי.
אלא שבנק מרכזי מתקשה מאוד לנקוט מדיניות מוניטארית מרחיבה משמעותית (הורדת הריבית בשיעור ניכר) אם הממשלה, מצידה, נוקטת מדיניות פיסקאלית מרחיבה (גירעונות פיסקאליים וחובות ציבוריים מוגדלים).
כשמדובר בבנק הפדראלי, שרק עכשיו יוצא לדרך עם הורדות הריבית, ומולו ממשל חדש, יעמוד בראשו מי שיעמוד (או תעמוד), שצמצום וקונסולידציה פיסקאלית אינם, לכאורה, בראש מענייניו, הקושי הזה גדול עוד יותר.
אם וככל שהבנק הפדראלי, שבמאמר מוסגר עדיין לא משוכנע שהאינפלציה אכן מתכנסת לרמת היעד של 2 אחוזים, יהסס להוריד את הריבית בקצב שהשוק מגלם והוא עצמו צפה אך לאחרונה, ההוצאות של הממשל על החזרי הריבית (שירות החוב) תהיינה גבוהות יותר וכמובן שממשלת ארה"ב תצטרך תקציבים גם עבורם.
לא שיש חשש שמישהו לא יקנה אג"ח טרטז'ריז', אך העלות תהייה גבוהה יותר.
מכאן, הדרך להגדלת ההנפקות תהיה מהירה יותר, כך שהממשלה תתחרה עם הסקטור העסקי על מקורות ההון, ריביות השוק תגדלנה וגם אם הריבית הקצרה, עליה אמון הבנק הפדראלי, תרד, לבסוף, לא בטוח שהתמסורת לריביות השוק תהייה חזקה מספיק.
לכן, לדעתי, כשייכנס, או תיכנס, הנשיא.ה הבא.ה לבית הלבן, יהיה עליו.ה להתייחס לנושא. לדעתי, חשוב מאוד שתהייה אמירה בדבר החשיבות של צמצום הדרגתי, אך עקבי, של יחסי הגירעון הפיסקאלי והחוב הציבורי לתוצר, במהלך הקדנציה הקרובה. וברמה הפרקטית, לרתום לטובת הנושא את הסנאט ובית הנבחרים.
אם, במקרה, יהיה ליושב.ת הבית הלבן רוב בשני הבתים, יקל עליו.ה לעשות זאת. אך גם אם לא, זה בהחלט צו השעה.