הלמ"ס עדכנה כלפי מטה את נתוני התוצר לרבע השני ולמחצית הראשונה של השנה

| רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות |

במהלך ברבע השני צמח התוצר 0.7% ובהשוואה לרבע המקביל אשתקד אף התכווץ ב-1.5%. לפי האומדן הראשון מלפני חודש עמדו הנתונים על 1.2% ו -1.4%, בהתאמה.

במחצית הראשונה של השנה צמח התוצר ב-2.3% בהשוואה למחצית הקודמת ואיבד 1.3% בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד. נתוני האומדן הראשון עמדו על 2.5%+ ו 1.2%-, בהתאמה.

בחינת השימושים השונים לא מצביעה על עדכונים של ממש בין שני האומדנים. עם זאת, ניתן להצביע על מספר נורות אזהרה:

בצד המקורות, הנתונים לפיהם לפיו התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא, המשקף טוב יותר את ליבת הפעילות העסקית על פני זמן מאשר התוצר עצמו, עלה בקושי 0.1% במהלך התקופה, והתוצר הגולמי לנפש איבד 0.9%, בעייתיים. גם שני המספרים הללו עודכנו כלפי מטה מ-0.6% ו -0.4%.

הן התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא והן התוצר לנפש התכווצו 1.5% ו-3.2% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד.

דרך נוספת להתבונן בקושי מצד ההיצע הינו התוצר של הסקטור העסקי (ללא חברות הזנק), שאיבד 2.6% במהלך הרבע השני, עוד נתון שתוקן כלפי מטה מ -1.7% באומדן המקורי. תוצר זה התכווץ ב-4.1% בהשוואה לרבע השני אשתקד, לעומת התכווצות של 1.5% "בלבד" בתוצר הכללי.

ההוצאה לצריכה פרטית לנפש, מדד מקובל לרמת החיים, התאוששה במהלך הרבע השני של השנה (אם כי קצת פחות בהשוואה לאומדן הראשון), אך נותרה נמוכה יותר מרמתה ברבע המקביל אשתקד (0.7%-). לפי מדידה זו, פוחתת הצריכה הפרטית לנפש זה 5 רבעים ברציפות, נתון בהחלט לא מעודד.

נורית אזהרה נוספת ניתן למצוא בנתוני ההשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק, שרשמו התכווצות של 4.6% במהלך הרבע השני, לאחר שבמהלך הרבע הראשון הן צמחו ב-14.4% והתאוששו חלקית בלבד מנפילה של 42.3% במהלך הרבע האחרון אשתקד – רבע פרוץ המלחמה. בהשוואה לרבע המקביל אשתקד איבדו ההשקעות הללו 10.4% ולפי מדידה זו הן השלימו נסיגה רבע שלישי ברציפות.

בשורה התחתונה, הנתונים עודכנו כלפי מטה ומצביעים על נסיגה של התוצר הכללי, התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא, התוצר העסקי והתוצר לנפש. היות והצריכה הפרטית גדלה, במהלך הרבע השני (או ירדה פחות לעומת הרבע המקביל אשתקד), והצריכה הציבורית זינקה (גם ללא ייבוא ביטחוני), נרשמת פגיעה בהשקעה בנכסים קבועים, מה שיגביל את התוצר הפוטנציאלי של המשק בהמשך ויגדיל את הפער בינו לבין התוצר העסקי.

בתוך כך נפגע גם ייצוא הסחורות והשירותים, ללא יהלומים וחברות הזנק, שאיבד 9.3% במהלך הרבע השני ויורד כבר 3 מחציות ברציפות. מדובר בבעיה לא פשוטה למשק עתיר ייצוא כמו המשק הישראלי.

להערכתי, מוקדם לקבוע שהמשק הישראלי בדרך לסטגפלציה (התמתנות כלכלית יחד עם התחממות אינפלציונית). זאת משום שכל שיפור בצד ההיצע עשוי לשפר את נתוני הצמיחה, בהיעדר מגבלה מצד הביקוש. לראיה, השכר למשרת שכיר גדל בקצב מהיר, התעסוקה גבוהה ושיעור הבלתי מועסקים יורד בעקביות. היום נמסר כי בחודש אוגוסט ירד שיעור זה ל-2.6% בלבד! ובמצב "רגיל" היה מצביע על תעסוקה מלאה.

גם לגבי האינפלציה, בין השאר נוכח אתגרי מדידה, עדיין מוקדם לדעת אם לפנינו גל של עליות מתמשכות או חזרה למדדים נמוכים יותר.

אולם, אם נתוני האינפלציה והצמיחה ימשיכו בכיוון של אתמול והיום, האפשרות הזו עלולה לעמוד על הפרק.