מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה במדדי הסיכון של ישראל

| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק אסטרטג ריביות |

| ברוב המדינות המפותחות האינפלציה טרם חזרה לתחום היעד. ישראל חלק מקבוצה קטנה של מדינות בה האינפלציה דווקא חזרה ליעד

בחודש דצמבר 2023, לראשונה מאז ינואר 2022, שבה האינפלציה בישראל לתוך יעד יציבות המחירים (1%-3%) ועמדה על 3%. הודות לכך ישראל נמנית על היקף מצומצם של מדינות מפותחות, אשר הגיעו לסטטוס זהה.

כפי שניתן לראות בתרשים שמציג את האינפלציה בקרב מרבית מדינות ה-OECD, ואת יעד יציבות המחירים בכל אחת מהן, ישראל וצ'ילה היו המדינות הבודדות מקרב אלו שיעד יציבות המחירים שלהן תחום בטווח, אשר האינפלציה בהן הייתה מצויה בתוך היעד, בסיכום שנת 2023.

נוסף על כך, אם מרחיבים את ההשוואה, וכוללים גם מדינות בהן יעד יציבות המחירים הוא נקודתי (רוב מדינות אירופה), ולצורך הבדיקה בוחנים באלו מדינות האינפלציה מצויה בטווח של עד 1% ממרכז היעד (מעליו או מתחתיו), ניתן להוסיף לישראל וצ'ילה גם את שוויץ, יפן, פורטוגל, בלגיה, הולנד וליטא. כלומר, מדובר בשמונה מדינות בלבד מתוך 34 שהוצגו בהשוואה.

בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה בישראל על פי הערכתנו להתקרב צעד נוסף לכיוון מרכז היעד (2%). גם האינפלציה ברחבי המדינות המפותחות צפויה להתמתן בהדרגה בחודשים הקרובים,

בהתבסס על מגוון אינדיקטורים צופי פני עתיד המצביעים על שוק עבודה פחות הדוק וסקרי עסקים המצביעים על צפי להאטה בקצב עליית המחירים, כמו גם, ההשפעה הממתנת של המדיניות המוניטרית המצמצמת.

כך שלפחות בגזרת האינפלציה, בישראל ובעולם, נראה כי התגבשו תנאי רקע המאפשרים לבנק ישראל להמשיך בתהליך הפחתת הריבית, שהחל בראשית השנה.

כמובן, חשוב להדגיש כי ישנם סיכונים לתחזית האינפלציה בישראל העלולים לעכב את התכנסותה למרכז היעד, כגון: הסלמה במלחמה, העלאות מיסים, התייקרות במחירי היבוא והשילוח ועוד.

אך האינפלציה היא רק פרמטר אחד מבין מערכת פרמטרים הנבחנים על ידי הוועדה המוניטרית, כפי שנמסר בהכוונה קדימה, בהחלטת הריבית האחרונה:

"תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".

באשר לשווקים הפיננסיים, מגוון מדדים, דוגמת רמת ה-CDS של ישראל, ביצועים יחסיים ירודים של שוק המניות של ת"א, שער החליפין של השקל ואחרים מצביעים על פרמיית סיכון ברמה גבוהה מאוד בהשוואה היסטורית, וכזו התואמת למדינות עם דירוג אשראי נמוך משמעותית מזה של ישראל.

יתרה מכך, מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה במדדי סיכון אלו, המשקפים החמרה בתפיסת הסיכון של ישראל.

בנוסף, בתחום הפיסקלי, הגירעון מפעילות הממשלה זינק בחדות בחודשים האחרונים, והוא צפוי לעלות בהתמדה במהלך השנה הקרובה (לפי הערכת משרד האוצר הגירעון יעמוד על 6.6% תוצר בשנת 2024). כל זאת, כאשר רק לאחרונה הדגיש הנגיד כי סך ההתאמות שהוצגו בהצעת התקציב נמוכות מהגידול הפרמננטי הצפוי בצד ההוצאות, ואף סבר כי יש להקדים את היישום של ההתאמות שבוצעו בצד ההכנסות כבר לשנה הנוכחית.

כך שלהערכתנו לא נראה כי בהחלטת הריבית הקרובה (26.2) יבשילו כל התנאים הנדרשים בכדי שהוועדה המוניטרית תפחית את הריבית, וזו תישאר ללא שינוי, חרף ירידת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים.

| ניכרת התאוששות קלה בפדיון בכלל ענפי הכלכלה, אך הפדיון עדין נמוך משמעותית מרמתו טרום המלחמה

הפדיון בכלל ענפי הכלכלה, ללא יהלומים (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים) עלה בכ-4.6% בחודש נובמבר 2023, בהשוואה לחודש הקודם, במהלכו ירד הפדיון בחדות בשיעור של 13%, כך שהרמה של הפדיון בכלל ענפי הכלכלה, ללא יהלומים, הייתה נמוכה בכ-9.1% ביחס לרמה שנרשמה ערב המלחמה.

הפדיון של הענפים: תחבורה, אחסנה ודואר, אמנות בידור ופנאי, בינוי, שירותי ניהול ותמיכה וחינוך, היה נמוך משמעותית מרמתו ערב המלחמה, בכ-20% לפחות. ואילו הענפים: תעשייה וחרושת, מסחר קמעונאי, שירותים פיננסיים, מידע ותקשורת, פעילויות בנדל"ן ושירותי בריאות, הציגו פגיעה מתונה יחסית בפדיון, בשיעור שינוי חד ספרתי, בהשוואה לערב המלחמה.

במבט קדימה, על פי האינדיקטורים השונים ניתן להעריך כי מגמת ההתאוששות של הפדיון בסקטור העסקי נמשכה גם בדצמבר 2023. נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי (מנוכי עונתיות, במונחים נומינליים), מלמדים כי ההוצאה על מוצרי תעשייה, מסעדות, חינוך, ופנאי ובידור עלתה במהלך חודש דצמבר 2023, כך שהפדיון בענפים: מסחר קמעונאי, שירותי אירוח ואוכל, חינוך ופנאי ובידור ככל הנראה עלה בחודש דצמבר.

כמו כן, לפי נתוני הכנסות הממשלה (נתונים מקוריים, במונחים נומינליים), ההכנסות ממע"מ מקומי (כלומר, לא כולל מע"מ על מוצרים מיובאים) בחודש דצמבר 2023 היו גבוהות במקצת מההכנסות בחודש המקביל בשנת 2022, וזאת לאחר שבחודשים אוקטובר-נובמבר 2023 הן היו נמוכות בהשוואה לחודשים המקבילים.

ולבסוף, סקר הבזק של הלמ"ס לחודש דצמבר הצביע על פגיעה מתונה יותר בפדיון של העסקים בחודש זה ביחס לזו שנרשמה בחודשיים הקודמים.

| עולם: עוצמת המשק האמריקאי ביחס למדינות ה-G7 באה לידי ביטוי בצמיחה חזקה מהצפוי ברבעון הרביעי של שנת 2023

צמיחת התוצר הייתה טובה בהרבה מהצפוי, בשיעור של 3.3% בחישוב שנתי ברביע הרביעי (אומדן הקונצנזוס היה 2.0%). זה משקף ביצועים טובים בהרבה ממדינות אחרות ב-G7, שבהן התוצר כמעט וקפא תחת ההשפעה של שיעורי ריבית גבוהים יותר.

יתרה מכך, "ליבת הצמיחה", קצב הצמיחה של המכירות הסופיות של התוצר המקומי, הואט רק באופן מינורי מ-3.6% ברביע השלישי ל-3.2% ברביע הרביעי.

הצמיחה בצריכה נשמרה בקצב של 2.8% ברביע הרביעי, וההכנסה הריאלית הפנויה גדלה ב-2.5%, ושיעור החיסכון ירד רק ל-4.0%, מ-4.2%. עם זאת, צמיחת ההשקעות העסקיות עלתה ב-1.9% בלבד, שכן נראה כי הריבית מכבידה.

ההוצאה הממשלתית עלתה בשיעור חזק של 3.3%. גם היצוא נטו הוסיף 0.4% נקודות לצמיחת התוצר, שכן היצוא גדל בשיעור גבוה מהצפוי של 6.3%. זה נבע מגידול של 9.5% ביצוא השירותים.

בפני עצמם, מדובר בנתונים הדוחים את האפשרות של הפחתת ריבית קרובה.

| מדד ה- PCE מלמד על ירידת סביבת האינפלציה לצד המשך המומנטום של הכלכלה

נתוני ההכנסות וההוצאות של דצמבר מאשרים כי אינפלציית הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית, ה- CORE PCE, הינה בקצב שנתי התואם ליעד האינפלציה של 2% בממוצע.

כאינדיקטור מועדף לאינפלציה, מדד זה, אשר משמש להגדרת יעד האינפלציה, עדיף על ה- CPI, לו משקולות קבועים, וזאת חלף ה- PCE, אשר לו משקולות משתנים, בהתאם להרכב השוטף של ההוצאה על צריכה פרטית.

שיעור השינוי החודשי של ה- CORE PCE, היה כ-0.2%, בהתאם לאומדן לאומי. כתוצאה מכך, למרות ששיעור אינפלציית הליבה השנתי ירד לרמה שהינה עדיין גבוהה יחסית של 2.9%, מ-3.2%, ההתמקדות בחודשים האחרונים מצביעה על כך ששיעור אינפלציית הליבה של ה-PCE, התלת-חודשי, במונחים שנתיים, ירד כבר ל-1.5%, השיעור הנמוך ביותר מאז סוף 2020, והקצב החצי שנתי, במונחים שנתיים, הינו 1.9%, זה החודש השני ברציפות.

המחירים עבור שירותי הליבה ללא דיור, שבפד ממשיכים לראות בהם את הרגישים ביותר לתנאים הכלכליים המקומיים, עדיין "דביקים", ועלו בקצב חודשי גבוה יותר של 0.3%, אך הקצב התלת-חודשי, במונחים שנתיים, ירד כבר ל-2.2% - גם כן הנמוך ביותר מאז 2020. מלבד זאת, הנתונים סיפקו עדות נוספת למומנטום של הכלכלה, כאשר העלייה בצריכה הפרטית הריאלית ברביע הרביעי נתמכה בעלייה חודשית של 0.5% בדצמבר.

| עתיד תהליך צמצום מאזן הפד – QT – ההידוק הכמותי

גודל המאזן של הפד הולך ויורד. התקרה לצמצום החודשי באחזקות האג"ח הממשלתיות של הפד היה 30 מיליארד דולר לחודש בין יוני לאוגוסט 2022, התקרה עלתה ל-60 מיליארד דולר מספטמבר 2022 , ולאחר מכן לכ-95 מיליארד דולר לחודש, כאשר בפועל ישנו צמצום בהיקף של כ-80 מיליארד דולר לחודש. התקרה הנוכחית של צמצום ה-MBS (ניירות ערך, ובעיקר איגרות חוב, מגובות משכנתאות) שבידי הפד הינה כ-35 מיליארד דולר לחודש, והתקרה לצמצום אחזקות אג"ח ממשלת ארה"ב הינה כ-60 מיליארד דולר לחודש. במהלך השנה החולפת, הפד כיווץ את המאזן שלו בכ-838 מיליון דולר (השקולים לכ-3% מהתמ"ג הנומינלי).

מבחינת הרכבו של מאזן הפד, הנכסים המרכזיים המוחזקים, כוללים: אג"ח של ממשלת ארה"ב לטווחים שונים, בהיקף של כ-4.7 טריליון דולר (כאשר כ-47% מהיקף זה הינו לטווחים של 5 שנים ומעלה); ו-MBS בהיקף של כ-2.4 מיליארד דולר. מבחינת ההתחייבויות, יש לפד מזומנים במחזור, בהיקף של כ-2.3 טריליון דולר, פיקדונות של בנקים בהיקף של כ-918 מיליארד דולר, ומסגרת של הסכמי REPO של הפד (RRP) בהיקף של כ-950 מיליארד דולר.

מבחינת דגשי הפד, צמצום אחזקות ה-MBS (אג"ח וני"ע מגובות משכנתאות) הינו בעדיפות עליונה, זאת משום שהפד הצהיר שאיננו רוצה להיות חלק משוק המשכנתאות. לכן, הפעילות לצמצום מרכיב זה, שבו יש כ-2.4 טריליון דולר, צפוי להימשך, זאת כחלק מן המימוש של היעד שהפד קבע "לנקות" ממאזנו נכסים אלו. לעת עתה, תהליך הצמצום של מרכיב זה הינו איטי מאוד וככל שיימשך, זאת אף אם הפד יכריז על האטת/הפסקת צמצום האחזקה של אג"ח ממשלת ארה"ב, לו חלק "טבעי" יותר במאזן הפד וכן לצרכי פעילותו בשוק הפתוח.

מסגרת ה-REPO ההפוך, ה–RRP של הפד הוא חלק ממאזן הפד והוא כלי חשוב המשפיע על רמת הרזרבות של המערכת הפיננסית. הסכם רכישה הפוכה (המכונה REPO הפוך או RRP) מהווה עסקה בה הפד של ניו-יורק מוכר נכס פיננסי למוסד פיננסי עם הסכם לרכוש מחדש את אותו נכס חזרה לפי מחיר שנקבע מראש, וזאת בזמן ספציפי בעתיד. הנכסים כוללים אג"ח ממשלת ארה"ב, חוב סוכנויות פדרליות וניירות ערך מגובים במשכנתא שהונפקו או מבוטחים במלואם על ידי סוכנויות פדרליות. כאשר השימוש ב-RRP עולה, נספגת נזילות על ידי הפד מבנקים ומגופים פיננסיים וישנה ירידה ברזרבות של הבנקים ולהפך.

ככל שהיקף הנכסים במאזן הפד ילך וירד, רמת יתרות הרזרבה של מערכת הבנקאות המקומית בארה"ב תרד, זאת כאשר כל יתר הגורמים קבועים (התחייבויות הפד, הכוללות כספי רזרבה המופקדים בפד, יורדות עם ירידת הנכסים). נכון לעכשיו, יתרות הרזרבה במערכת הבנקאות בארה"ב נמוכות מרמות השיא, אך עדיין גבוהות יחסית. היציאה של כספים ממסגרת ה-REPO של הפד (RRP) מאז מאי 2023, בהיקף מצטבר של כ-2 טריליון דולר, בלמה את הלחץ כלפי מטה על יתרות הבנקים בארה"ב שעלול היה לנבוע מתהליך ההידוק כמותי (QT). מלבד זאת, הפד הזרים נזילות למערכת באמצעות הלוואות בסך של 160 מיליארד דולר שביצע במהלך משבר ה-SVB. מצב זה מרמז שהפד יכול להמשיך לתת לאחזקות הנכסים שלו לרדת למשך זמן רב יחסית, בסדר גודל של כשנה.

על פי הערכות של הפד, שפורסמו בסמוך להפעלת תכנית ה-QT, המטרה היא שרמת הרזרבות הבנקאיות תהיה מספקת, ולא תרד בשום שלב מ-10% תוצר (יותר מ-2.5 טריליון דולר), ותוך כדי כך הפד מבקש למנוע תנודתיות יתר בשוק הכסף. הרמה הנוכחית של היתרות גבוהה בטריליון דולר מן הגבול התחתון הרצוי והדבר צפוי להביא לפרק זמן לא קצר עד שהפד יפעל לסיום ה-QT – וזאת ככל הנראה באופן הדרגתי.

במבט קדימה, נראה שבמקביל לתחילת תהליך הפחתות הריבית, הפד צפוי להשיק דיון גלוי, כנראה לקראת אמצע 2024, בנושא של היערכות לקראת הפסקת ההידוק הכמותי, ה-QT. במידה ותתפתח באופן בלתי צפוי בעיית נזילות במערכת, הלחץ על הפד לבצע שינויים בתהליך צמצום המאזן יגדל, זאת על מנת להימנע מחזרה למצב של ספטמבר 2019 עם תפקוד לקוי בשווקי הכספים. להערכתנו, ובהתאם לאמור לעיל, נראה שצמצום אחזקות ה-MBS יימשך, אך צמצום אחזקות ממשלת ארה"ב עשוי להתמתן. לכך משמעות חשובה לצפי לתשואות לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב. ניסיון העבר מלמד שתקופות של הרחבה כמותית – QE – הינן תקופות שבהן שיעורי התשואה לפדיון היו נמוכים מאשר המתבקש מהגורמים הבסיסיים. באופן דומה, תקופות של צמצום כמותי – QT – התאפיינו בצורה ברורה ברמת תשואות לפדיון שהינה גבוהה מזו העקבית עם הגורמים הבסיסיים. לכן, השלב שבו הפד יתחיל לדון בצורה פומבית ונחרצת בנושא של שינויי בפרמטרים של הצמצום הכמותי, עשוי להיות חיובי מאוד מבחינת שוק איגרות החוב הממשלתי, בפרט באותם טווחי פדיון הצפויים להיות מושפעים מצמצום פעילות ה-QT של הפד.

| מה צפוי בהחלטת הריבית של ה- הפד ב-31/1/2024

בפגישת ה-FOMC בשבוע הבא, צפוי שה-Fed לא יאותת על הורדות ריבית קרובות. לגבי ההחלטה שאחרי כן, החלטת חודש מרץ, נראה שזו תהיה תלויה במידה רבה בנתונים, כמו מדד ה-PCE המועדף על הפד, המצביע על כך כי אינפלציית הליבה ירדה לאחרונה אל מתחת ליעד של 2% במהלך ששת החודשים האחרונים (במונחים שנתיים).

ישנם מספר נתונים בעלי השפעה פוטנציאלית רבה על החלטת הריבית בחודש מרץ, אשר יתפרסמו לאחר פגישת הפד ב-31 בינואר. לקראת אמצע חודש פברואר תשומת הלב תעבור לנתוני המדד המחירים לצרכן של חודש ינואר. נראה שמכלול הנתונים עדיין לא יתמוך בצורה מובהקת בהפחתת הריבית כבר בחודש מרץ, אך לאחר מכן, במהלך הרביע השני של 2024 יחל תהליך הפחתת הריבית.

כפי שכתבנו בפסקה הקודמת, נושא אשר צפוי לקבל ביטוי הולך וגדל בדיוני הפד במהלך החודשים הקרובים הוא נושא עתיד הצמצום הכמותי, QT. בפד כבר דנו לאחרונה בנושא ה-QT, זאת כפי שבא לידי ביטוי בפרוטוקול ישיבת ה-FOMC של אמצע דצמבר. המסר המרכזי היה שישנה כוונה עתידית להאט ולאחר מכן לעצור את הירידה בגודל המאזן כאשר מאפייני המהלך יקבעו בכדי לשמור על כך שרמת הרזרבות של הבנקים תישמר מעל לרמה מינימלית שהפד רוצה לשמור עליו. נראה שהפרוטוקולים של החלטת הריבית הקרובה, ואולי גם תשובותיו של היו"ר במסיבת העיתונאים, תכלול התייחסות לנושא זה, הצפוי לעמוד על הפרק בשלב מאוחר יותר ב-2024 ועשוי להיות בעל משמעות לתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב.

| הריבית באירופה נותרה, כצפוי, ללא שינוי. הפחתות ריבית עשויות להגיע לקראת סוף הרבעון השני של השנה

ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי, והטון של ההודעה לעיתונות, היו כצפוי. ההודעה לעיתונות על שיעורי הריבית חוזרת ומדגישה כי שיעורי הריבית צריכים להישאר ברמות הנוכחיות שלהם "למשך זמן מספיק ארוך" והמדיניות המוניטרית תישאר מגבילה "כל זמן שנדרש". ולמרות שההודעה כבר לא קובעת ש"לחץ המחירים המקומי נותר גבוה", ההודעה מציינת ש"המידע הנכנס אישר באופן כללי את ההערכה הקודמת לגבי תחזית האינפלציה לטווח הבינוני".

הורדת ריבית ברביע השני עדיין נראית סבירה ביותר. בעוד שקובעי המדיניות אומרים שהם רוצים לראות עדויות נוספות לצמיחה חלשה יותר בשכר לפני הורדת הריבית, התחזית הכלכלית חלשה מכפי שציפו ואם אינפלציית הליבה תמשיך לרדת מהר יותר מאשר תחזיות הבנק, הפחתות הריבית עשויות להגיע באפריל או יוני.

| לקראת החלטת הריבית באנגליה-1/2/2024

הבנק ישאיר כמעט בוודאות את הריבית על 5.25% בפעם החמישית ברציפות מאז פגישת פברואר. באשר לצפי קדימה, נקודת המוצא היא שהאינפלציה ירדה מהר יותר מתחזית הבנק ב-MPR של נובמבר. הירידה הגדולה בחוזים העתידיים על מחירי הגז הסיטוניים מאז נובמבר פירושה שהבנק יצטרך להביא בחשבון ירידות גדולות יותר בתקרת המחירים של מחירי האנרגיה.

נראה שהתחזית העדכנית של הבנק תהיה שהאינפלציה תרד ל-2.0% עוד הרבה לפני שנת 2025. התחזיות העדכניות מצביעות על כך שאינפלציית מדד המחירים לצרכן תהיה מתחת ל-2.0% באפריל ואינפלציית הליבה תרד ל-2.0% באוקטובר ולכן ניתן לצפות להפחתת ריבית ראשונה ביוני הקרוב. צפוי שהבנק יצטרך להוריד את הריבית חזרה לרמה הניטרלית של 3.00% בשנת 2025.

| צעדי מדיניות כלכלית מרחיבים בסין

הודעות צעדי המדיניות של סין באה על רקע החולשה הניכרת בשוק המניות שם, תוך שהרשויות שם הצהירו כי "יתבצעו מאמצים לשפר את החדשנות והתיאום של כלי המדיניות, לאחד ולחזק את מגמת ההתאוששות הכלכלית". במסגרת זו, הוחלט שיחס חובת הנזילות של מערכת הבנקאות – ה-RRR – יופחת ב-50 נ"ב לכל הבנקים החל מה -5 בפברואר. המהלך הזה יביא את ה- RRR הממוצע למוסדות פיננסיים לרמה של 7.0%, זאת לעומת 10.4% בתחילת 2020. זוהי ההפחתה הראשונה ב-RRR מאז ספטמבר. בנוסף, הבנק המרכזי של סין, ה- PBOC, יפחית את הריבית ב- 25 נקודות בסיס לבנקים במגזר הכפרי ולחברות קטנות. כמו כן, היו ידיעות על "הפעלת" חברות ממשלתיות סיניות לשם הגברה ניכרת של פעילותן בשוק המניות של סין ובזה של הונג-קונג.

שאלת המפתח היא האם מהלכים אלו ישפרו באופן מהותי את התחזית לצמיחה כלכלית לסין, שהינה נמוכה מ-5% השנה. הפחתת ה- RRR עשויה להביא לגידול באשראי. עם זאת, בעבר מהלכי הפחתת שיעור חובת הנזילות התרחשו בשילוב עם החלשת הבקרות הרגולטוריות ועליית הסיכונים. המגבלות על יכולתם של הבנקים לספק הלוואות היו באופן היסטורי האילוץ העיקרי בהלוואות בנקאיות בסין. אולם בניגוד לעבר, בתקופה האחרונה, האשראי הושפע לרעה בעיקר מחולשת הביקוש לאשראי. הפחתת חובת ה- RRR תביא לנזילות רבה למערכת הפיננסית ותשפיע על הריבית הבין -בנקאית, תוך שריבית האשראי תוכל לרדת, אך בהיעדר מידת ביטחון רבה יותר לגבי הכלכלה, לא ברור אם תהיה עלייה של ממש באשראי.

מהלכי ה- PBOC אינם אגרסיביים, זאת עקב חשש מפני ערעור מידת יציבות שער החליפין והייתה התייחסות מפורשת לכך מצד שלטונות סין. שינויים במדיניות המוניטרית מחוץ לסין, כלומר הפחתת ריבית בעולם, יגדילו את טווח הפעולה האפשרי של המדיניות המוניטרית בסין, ויש רצון לשמור על התאמה עם המדיניות של הפד של ארה"ב, זאת במטרה לשמור על יציבות המטבע. נראה שבחירת מהלך זהיר בתחום המוניטרי של סין, משקפת גם הבנה שלחולשה הכלכלית הנוכחית של סין יש שורשים מבניים וכי הרחבת אשראי לכשעצמה תספק רק הקלה זמנית, וזאת במחיר של הגברת הסיכונים הפיננסיים.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.