מה הסיבה לירידה בהסתברות להורדת ריבית בארה"ב במרץ?

נקודות עיקריות:

בעולם:

• ארה"ב: נתוני שוק העבודה היו חזקים מהצפוי, ויחד עם פרוטוקול הודעת הריבית האחרונה תמכו בירידה בהסתברות להורדת ריבית במרץ.

כיוון לעתיד: השווקים מעריכים כי ארה"ב בדרך לנחיתה רכה וצופים הפחתת ריבית מהירה, אולם, עשויים להיות מופתעים מעוצמת הכלכלה והפחתת ריבית מתונה יותר.

בישראל:

• בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.5%, כאשר הפחתות הריבית העתידיות, תהיינה מותנות בנתונים, לרבות בהתנהלות התקציבית.
• הצריכה הפרטית שבה לרמתה ערב המלחמה, כאשר היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בתחילת ינואר גבוה בכ-3% מעל הממוצע ברבעון השלישי אשתקד.
• השכר הממוצע בנובמבר עלה בשיעור שנתי של 8.8%, על רקע הוצאה לחל"ת של עובדים בעלי שכר נמוך, ולפיכך לא ניתן להסיק מהם באשר להאצה בקצב עליית השכר - כ-6% ערב המלחמה.

כיוון לעתיד: השוק צופה הפחתת ריבית מהירה ל-3.3% בעוד שנה, בעוד אנו מעריכים כי זו תעמוד על 4%.

ארה"ב

• פרוטוקול הודעת הריבית מדצמבר מנסה לדחות את הציפיות להפחתת ריבית, ומצביע כי מרבית החברים חוששים כי ההקלה בתנאים הפיננסים תקשה על השגת יעד האינפלציה, ומספר חברים סבורים כי הריבית צריכה להישאר גבוהה לזמן ממושך. עם זאת, חברי הפד מציינים את הירידה באינפלציית הליבה כהפתעה חיובית, ומקווים שהתמתנות קצב עליית השכר תסייע למתן את האינפלציה בשירותים, שהינה דביקה יחסית. הצעד הבא הוא ללא ספק הפחתת ריבית, נראה כי הפד שומר על כל האופציות פתוחות לגבי מועד ההפחתה הראשונה. השווקים מגלמים הסתברות של 67% להפחתת ריבית ראשונה במרץ, לעומת 84% לפני שבוע, אולם, אנו מעריכים כי הריבית לא תרד לפני חודש יולי.
• נתוני שוק העבודה לדצמבר הצביעו על 216 אלף משרות חדשות, גבוה מהציפיות, מנגד, נתוני החודשיים הקודמים עודכנו מטה ב-71 אלף. במקביל, שיעור האבטלה נותר ללא שינוי, לאור יציאת עובדים מכוח העבודה. קצב עליית השכר האץ ל-0.4% והשכר השנתי עלה ב-4.1%. אמנם חלק מההפתעה למעלה במספר המשרות ובשכר נובע מגורמים חד פעמיים, אולם, הנתונים חזקים מהציפיות ואינם תואמים את ציפיות השווקים לנחיתה רכה.
• מדדי מנהלי הרכש מצביעים על האטה בקצב התרחבות מגזר השירותים, המוביל את הצמיחה האמריקאית, והמשך חולשה בתעשייה. מדד מנהלי הרכש בייצור עלה ל-47.4 נקודות בדצמבר, לעומת 46.7 בנובמבר, אולם, נותר ברמה של התכווצות בה הוא נמצא כבר 14 חודשים ברציפות. במקביל, מדד מנהלי הרכש בשירותים הפתיע כלפי מטה וירד ל-50.6 נקודות, לעומת 52.7 בחודש הקודם, לאור ירידה חדה בתעסוקה ובהזמנות החדשות. אמנם, מדדי מנהלי הרכש מצביעים על חולשה, אך בחודשים האחרונים הקשר ביניהם לבין נתוני הצמיחה הינו חלש, והנתונים אינם עקביים עם נתוני שוק העבודה, ולכן חשיבותם פחותה.

אירופה

• האינפלציה בגוש האירו עלתה ל-2.9% בדצמבר, לעומת 2.4% בנובמבר, בשל העליה במחירי האנרגיה והשפעת אפקט בסיס. מנגד, אינפלציית הליבה התמתנה וירדה ל-3.4%, שפל של 21 חודשים. הירידה באינפלציית הליבה, לרמה הנמוכה מתחזיות הבנק המרכזי, תומכת בהפחתת ריבית בגוש החל מהרבעון השני של השנה.
• מדד מנהלי הרכש לדצמבר עודכן מעלה ל-47.6 נקודות בעקבות עדכון מעלה במדד במגזר השירותים, המדד עקבי עם החולשה בצמיחה בגוש בחודשים האחרונים.

סין

• מדדי מנהלי הרכש בסין ממשיכים להצביע על חולשה, מדד מנהלי הרכש בשירותים ירד באוגוסט ל-51.8 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר בשמונת החודשים האחרונים,

ישראל

• כפי שצפינו, בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.5%. להערכת בנק ישראל, השפעת המלחמה על האינפלציה היא מרסנת, כאשר על-פי ציפיות האינפלציה מהמקורות השונים, האינפלציה תשוב ליעדה כבר ברבעון הראשון של השנה. להערכת חטיבת המחקר, האינפלציה במהלך 2024 תעמוד על 2.4%. עם זאת, אנו מעריכים כי שיעור האינפלציה יהיה גבוה יותר, ויסתכם ב-2.8%.

המדיניות הפיסקאלית תפסה מקום מרכזי בהודעה, תוך דגש על הצורך בהצגת מתווה יורד של יחס חוב-תוצר מ-2025 ואילך, כאשר לשם כך נדרשות התאמות לתקציב מצד ההוצאות וההכנסות כאחד, כבר מ-2024. עם זאת, הנגיד רוצה לראות בתקציב גם את הנושאים שתורמים לצמיחה בכל שכבות האוכלוסיה, ולא רק את הירידה ביחס חוב-תוצר.

חטיבת המחקר צופה צמיחה של 2% בכל אחת מהשנים 2023-24 ו-5% בשנת 2025. בנוסף, שיעור האבטלה הרחב (גילאי 25-64) צפוי לעלות ל-5.3% ב-2024 (4.5% אשתקד) ולרדת ל-3.2% ב-2025.

עד ההחלטה היו ממוקדים בבנק ישראל ביציבות הפיננסית, אך כעת עושים צעד מקדמי, כסיוע למשקי הבית והעסקים, וככל שהנתונים, לרבות ההתנהלות התקציבית, יאפשרו, יוכלו להמשיך בהפחתת ריבית. זאת, כיוון שלדברי הנגיד גם ריבית של 4.5% הינה מרסנת. ואמנם, כלכלני הבנק המרכזי צופים שהריבית בסוף השנה תעמוד על 4%-3.75%.

• הצריכה הפרטית במשק שבה לרמתה ערב המלחמה, כאשר היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בתחילת ינואר גבוה בכ-3% מעל הממוצע ברבעון השלישי של 2023. למעשה, בכל התחומים, למעט בתיירות, היקף הרכישות גבוה מזה של ערב המלחמה בשיעורים של סביב 10% (20%(-) בתיירות).
• נתוני השכר הממוצע במשק לחודש נובמבר מצביעים על עליה חריגה בהשוואה לנובמבר אשתקד, בשיעור של 8.8%, לעומת 6%-5.5% עד ספטמבר. תופעה זו של עליה חדה בשכר הממוצע, שעל פניו הינה מפתיעה בעת האטה כלכלית, זכורה לנו מתקופת הקורונה, זאת על רקע פיטורי/הוצאת עובדים לחל"ת בשכר נמוך. בהקשר זה נציין, כי מעבר לעובדה שמעסיקים נוהגים להוציא לחופשה תחילה עובדים בעלי פריון (TASE:PERI) נמוך יותר (שבדרך כלל גם נמצאים בתחתית סולם השכר), הרי שאותם ענפים שעומדים עתה במוקד הפגיעה (כמו גם בקורונה) הינם ענפי הצריכה הפרטית של שירותים, שמאופיינים בשכר נמוך מהממוצע במשק (כגון: שירותי אירוח ואוכל, בידור ופנאי). כתוצאה, מתקבלת עליה בשכר הממוצע במשק. לפיכך, נתונים אלה לכשעצמם, אין בהם בכדי להצביע על האצה בקצב עליית השכר.

בנוגע לשכר, נזכיר, כי בחודש אפריל צפוי עדכון שכר המינימום בשיעור של 5.5%, העלאה שעשויה להשפיע גם על רמות השכר שסביב שכר המינימום. עם זאת, אפשר, ובמסגרת תוכנית הקיצוצים בתקציב, יוחלט על הקפאת העדכון.

להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: אינפלציה (11/1); גוש האירו: מכירות קמעונאיות (8/1), אבטלה (9/1); ישראל: סקר המגמות בעסקים - 12/23 (08/01), מדד אמון הצרכנים - 12/23 (10/01), עסקאות נדל"ן - דירות חדשות - 11/23 (14/01), נתוני התקציב ל-12/23 (במהלך השבוע).

אג"ח ממשלתי בחו"ל

• ההסתברות להפחתת ריבית במרץ ירדה מ-84% לפני שבוע ל- 67%, וציפיות הריבית בשווקים לשנה קדימה עלו ל-4%. להערכתנו, ציפיות אלה גבוהות מדי ואינן עקביות עם נתוני כלכלת ארה"ב, ולפיכך, הריבית לא תרד לפני סוף המחצית הראשונה של השנה. למרות העליה בציפיות הריבית, השווקים עדיין מתמחרים ירידת ריבית חדה בשיעור של 1.4% ב-2024, גבוה מתחזיות הפד. להערכתנו, הריבית צפויה לרדת בשיעור מתון יותר ותעמוד על 4.4% בסוף 2024.
• העליה בציפיות הריבית תמכה בעליה חדה בתשואות לכל אורכו של העקום, לאחר הירידה החדה שנרשמה ברבעון האחרון של 2023. להערכתנו, המשך עליה בציפיות ריבית תוביל לעליה נוספת בתשואות.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל

• בדומה לעקום הדולרי, חלה עליית תשואות לאורכו של העקום השקלי לטווח של שלוש שנים ומעלה, תוך עליה של כ-7 נ"ב בטווח של 3-5 שנים וכ-11 נ"ב ל-6-10 שנים. עליית התשואות לוותה בעליה בציפיות האינפלציה ובריבית הריאלית.
• בשוק החוזים חלה במהלך השבוע עליה בציפיות הריבית, בכ-10 נ"ב לשנה ובכ-20 נ"ב לשנתיים, אם כי גם עתה תימחור הריביות להערכתנו נמוך מדי. כך, בעוד הריבית הגלומה לעוד שנה עומדת על 3.3%, אנו מעריכים שהריבית תרד במתינות ל-4%.
• באותה עת, בעוד שוק החוזים מגלם אינפלציה לשנה של 2.4%, אנו מעריכים כי האינפלציה תסתכם ב-2.8%.

סחורות

• מחיר הנפט עלה השבוע ב-2.2% על רקע סיכונים להיצע, ובמקביל לחולשה בביקושים. השבתת שדה הנפט הגדול ביותר בלוב והצהרת מדינות אופ"ק כי הן מחויבות להשגת יציבות בשוק, יחד עם המשך המתח הגיאופוליטי באזור, תמכו בחששות מפגיעה בהיצע ועליה במחיר הנפט.
• מחיר הזהב ירד ב-0.9% לאור העליה בציפיות הריבית ובתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ובעקבות התחזקות הדולר. בחודשים האחרונים רשם מחיר הזהב עליה חדה בעקבות הציפיות להפחתת ריבית חדה בארה"ב. מכיוון שאנו מעריכים כי הציפיות להפחתת ריבית צפויות להמשיך ולהתמתן בחודשים הקרובים, אנו מעריכים כי צפויה ירידה נוספת במחיר הזהב.

שוק המט"ח

• הדולר התחזק בשיעור של 1%, לאור העליה בציפיות הריבית ובתשואות האג"ח, ובתמיכה של צמצום יתרות החסר המשמעותיות במטבע. הביצועים העודפים של כלכלת ארה"ב בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, צפויים להוביל להתרחבות פער הריביות ולתמוך בהתחזקות הדולר בעולם.
• השקל נחלש מול הדולר ב-0.8% לאור התחזקות הדולר בעולם והירידות בנאסד"ק, ולאחר התיסוף החד שרשם החל מסוף אוקטובר. על רקע התיסוף, בנק ישראל צמצם את מכירות הדולרים מתוך רזרבות המט"ח, ובדצמבר לא מכר דולרים כלל. אי הוודאות הביטחונית והחשש מפני גידול בגירעון הממשלה, צפויים לתמוך בהמשך תנודתיות בשקל.