| נירה שמיר, כלכלנית ראשית, בנק דיסקונט |
| ארה"ב:
נתוני שוק העבודה ממשיכים להיות חזקים למרות התמתנות במספר המשרות החדשות. מספר המשרות החדשות עמד ביוני על 209 אלף, לעומת 306 אלף במאי. ברבעון השני עמד מספר המשרות על 244 אלף בממוצע חודשי, לעומת 312 אלף ברבעון הראשון.
שיעור האבטלה ירד מ-3.7% במאי ל-3.6% ביוני. קצב עליית השכר האץ ל-0.4% וקצב שנתי של 4.4%, לעומת 0.3% ו-4.3% בחודש הקודם, בהתאמה, גבוה מהקצב העקבי עם יעד אינפלציה של 2% .
הנתונים ממשיכים להצביע על שוק עבודה חזק, ותומכים בהעלאת ריבית נוספת בשיעור של 25 נ"ב ל-5.25%-5.5% ביולי.
מפרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הפד עולה, כי חלק מחברי הפד תמכו בהעלאת ריבית נוספת ביוני, אך חשבו כי ההחלטה שלא להעלות ריבית הינה "מתקבלת על הדעת". המסר העולה מהפרוטוקול הינו שההפסקה הינה זמנית והסיכוי להעלאה נוספת ביולי הינו גבוה.
מדד מנהלי הרכש בשירותים עלה ביוני ל-53.9 נקודות, גבוה מהצפוי, בעקבות שיפור בפעילות, גידול בתעסוקה ובהזמנות החדשות.
| ישראל:
עליה נוספת בגרעון בתקציב המדינה, ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו ביוני, לרמה של 0.9% תוצר, לעומת 0.6% במאי ואיזון תקציבי בחודש מרץ.
במחצית השנה הראשונה של 2023 רשמו ההכנסות ממסים ירידה ריאלית של כ-8%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ומזה, ההכנסות ממסים ישירים ירדו בכ-10%. החל מהמחצית השנייה של 2022 יורדים ההכנסות ממיסים בקצב שנתי של 6% לעומת השיא של המחצית הראשונה.
במספר סעיפים מדווחות בתקופה ינואר-יוני 2023 ירידות חדות, ובראשם ירידה של 42% במיסוי מקרקעין, ירידה של 26% בהכנסות משוק ההון וירידה של כ-9% במס הכנסה מעצמאים ומחברות. בהכנסות ממיסים עקיפים נרשמה בתקופה ינואר-מאי ירידה של כ-5%, כאשר בהכנסות ממע"מ דווח על ירידה של כ-11%, חלקה כתוצאה מירידה בפעילות בענף הנדל"ן - ירידה במכירת קרקעות ודירות חדשות.
כפי שניתן לראות, לירידה החדה בפעילות בתחום הנדל"ן, ובכלל זה הירידה במכירת קרקעות, תרומה משמעותית לנסיגה בגביית מיסים ישירים ועקיפים. להערכתנו, צפוי השנה גירעון סביב 2% תוצר.
בחודשים מרץ-אפריל עלה השכר הממוצע במשק בקצב שנתי של כ-7% (לעומת התקופה המקבילה אשתקד), בין היתר, על רקע מענק חד פעמי (6,000 שקל) שניתן במגזר הציבורי במרץ, ועדכון שכר המינימום באפריל ב-5.1% (שיעור העובדים המועסקים בשכר מינימום נאמד בכ-20%).
העליה בשכר הממוצע במשק נגזרת מעליה בשיעור שנתי של כ-8.5% במגזר הציבורי וכ-5.5% במגזר העסקי. עליות שכר חדות במיוחד נרשמו במגוון ענפים, ובהם: ענפים המשתייכים בעיקר למגזר הציבורי: מינהל ציבורי, חינוך, בריאות, ואחרים הנמנים על העסקי: תעשיה, תחבורה, אירוח ואוכל, אמנות, בידור ופנאי.
מאומדן ראשוני של הלמ"ס, עולה כי גם במאי נראה קצב עליית שכר גבוה, אם כי מתון יחסית לחודשים קודמים - כ-5.5%. אפשר ונתוני חודש מאי הושפעו אף הם מעדכון שכר המינימום, שכן יש לכך השפעה גם על עובדים ששכרם גבוה משכר המינימום (כמובן, בטווח סביר).
נזכיר, כי בנאום שנשא לאחרונה, ציין הנגיד כי אינו רואה בשכר סיכון משמעותי לאינפלציה. לכן, מעניין יהיה לראות כיצד יתייחס בנק ישראל לסוגיית השכר בהחלטת הריבית - האם ישנה עמדתו לגבי השכר, או יראה בכך זעזוע חד-פעמי, שלא מהווה איום על האינפלציה לאורך זמן.
יצוא שירותי ההייטק מצביע על קיפאון באפריל לעומת הרבעון הראשון של השנה, ובמצטבר בינואר-אפריל נרשמה עליה של 3% ביחס לרבעון האחרון של שנת 2022. בבחינה של שנה אחורנית, נקבל צמיחה של כ-5.5%, קצב מתון משמעותית בהשוואה לשנים האחרונות.
סקר המגמות בעסקים מצביע על התרחבות הפעילות במגזר העסקי, כאשר מאזני הנטו על מצבה הכלכלי של החברה בחודש יוני ממשיכים להיות חיוביים ויציבים בכלל הענפים, למעט בענפי הבינוי והמסחר הקמעוני בהם חלה ירידה.
מנגד, הציפיות קדימה הינן פסימיות באשר לרמת הפעילות, כמו גם לגבי התעסוקה. יש להניח, כי הציפיות מושפעות מאי הוודאות בכלכלה הגלובלית ומהמצב הפוליטי בישראל, ובמרכזו, הרפורמה המשפטית.
| אג"ח ממשלתי בחו"ל:
הנתונים החזקים בארה"ב תמכו בהמשך עליית תשואות, ובפרט בחלקו הארוך של העקום, עלייה שלוותה בעליה מקבילה בתשואות הריאליות ובפרמיית המח"מ, המשקפת את אי הודאות הגבוהה. עם זאת, למרות העליה בפרמיית המח"מ, היא נותרה שלילית.
נתוני שוק העבודה החזקים עזרו לשווקים להפנים כי מצב הכלכלה האמריקאית טוב משצפו, וכתוצאה, נרשמה עליה בציפיות הריבית לעוד שנתיים ושלוש שנים. כלומר, השווקים מפנימים כי הריבית תרד לאט משחזו.
בסיכום שבועי עלו התשואות לשנתיים ול-10 שנים ב-4 וב- 22 נ"ב, בהתאמה (ל-4.95% ול-4.07%, בהתאמה).
| שוק האג"ח הממשלתיות בישראל וריבית בנק ישראל:
במהלך השבוע החולף חלה עליית תשואות בישראל לכל אורכו של העקום השקלי, ב-12-14 נ"ב לטווח של 2-6 שנים, וב-8 נ"ב ל-10 שנים.
עם זאת, בעוד שעליית התשואות ל-5-10 שנים לוותה בעליה ממוצעת של 9 נ"ב בתשואות הריאליות ושינוי אפסי בציפיות האינפלציה, הרי שעליית התשואות לשנתיים לוותה בעליה בציפיות האינפלציה ב-12 נ"ב, זאת על רקע הפיחות בשקל.
שוק החוזים מגלם הסתברות של פחות מ-20% להעלאת ריבית היום, אולם מגלם הסתברות של כ-80% להעלאת ריבית בחודשים הקרובים. אנו מוסיפים להעריך שבנק ישראל יעדיף לקחת "פסק זמן" (כפי שנהגו נגידים אחרים) ויבחר שלא להעלות את הריבית, אלא להמשיך ולבחון את השלכות העלאות הריבית במהלך השנה החולפת (מ-0.1% ל-4.75%), לרבות מדדי המחירים ליוני-יולי שיפורסמו עד ההחלטה הבאה (4/9/23) ואומדני הלמ"ס לצמיחת המשק ברבעון השני.
כפי שראינו, המשק והצריכה הפרטית בפרט מורידים הילוך, מדד מאי הפתיע כלפי מטה, ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה בשוק החוזים עומדות על 2.93% (3% בעת החלטת הריבית האחרונה), והעליה החדה בשכר הממוצע במשק בחודשים האחרונים נובעת בחלקה הגדול מתוספות רגולטוריות.
המניע היחיד להעלאת ריבית הינו שער השקל, שפוחת מאז הודעת הריבית האחרונה ב-2% מול הדולר, ב-3% מול האירו וב-0.5% מול סל המטבעות. בעת כתיבת שורות אלו, רושם השקל פיחות נוסף מול האירו ושומר על יציבות מול הדולר.
| שוק המט"ח:
אי הודאות הפוליטית בישראל ממשיכה לפגוע בשקל שפוחת השבוע ב-0.5%, למרות החלשות הדולר בעולם.
הסקירה הוכנה על ידי מחלקת מאקרו כלכלה של בנק דיסקונט, בניהולה של נירה שמיר, כלכלנית ראשית בבנק, ונכתבה על ידי עינת מאיר, אנליסטית מאקרו ושווקים של דיסקונט. הניתוח בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה בלבד ואין לראות בו המלצה, תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל לקוח או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק/לקנות /למכור ני"ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו. הדעות המובאות בסקירה מייצגות את עמדת מחבריה והן אינן זהות בהכרח לעמדת יועצי ההשקעות בבנק. הדעות האמורות נכונות ליום פרסומן לראשונה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה מוקדמת.