הירידה בהכנסות ממסים בישראל נמשכת וצפויה לתפוס תאוצה בשנה הקרובה

| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |

השבוע שווקי המניות הפגינו חולשה, בתחילה עם נאום ניצי של פאוול בפני הממשל ובהמשך כמובן על רקע קריסתו של בנק סיליקון ואלי (NASDAQ:SIVB) (בנק אשר שירת חברות הזנק רבות), זאת למרות נתון תעסוקתי מעל הציפיות.

התשואות ירדו בעיקר על רקע flight to safety אך גם עקב סימנים להתקררות בשוק העבודה במספר ענפים, מלווה בעלייה מתונה בשכר לשעת העבודה ועלייה בשיעור האבטלה ל-3.6%. פאוול צפוי להעלות את הריבית ב-0.25% ב-22 במרץ.

| ישראל: ירידה חדה בהכנסות ממסי חברות/עצמאיים

העודף התקציבי בפברואר הסתכם ב-2.7 מיליארד שקל עם עודף של 0.2% תוצר ב-12 החודשים האחרונים, התמתנות קלה מ-0.3% לפני חודש. ההכנסות ממסים ירדו ב-3.9% בפברואר (לעומת פברואר אשתקד במונחים ריאליים בשיעורי מס אחידים) ירדו ב-8.4% מתחילת השנה.

מסי חברות ועצמאים ירדו ב-12% מתחילת השנה ומסי נדל"ן ירדו ב-25%, אם כי מרמה גבוהה יחסית בתחילת 2022. הוצאות הממשלה למעט ההוצאות בגין הקורונה עלו ב-6.9%.

| צפויה ירידה בהכנסות ממסים השנה

חשוב לציין שיעד הגרעון של 1% תוצר השנה מניח יציבות בהכנסות ממסים (לעומת 2022) אך בינתיים מסתמנת התכווצות מתחילת השנה, מגמה אשר צפויה להתעצם ככל שהפעילות במשק מתמתנת (בפרט מסי נדל"ן ומס רווח ההון מחברות היי טק).

בין השנים 2015-2019 ההכנסות ממסים עלו נומינלית בקצב של כ- 5% לשנה בממוצע. ב-2021 ההכנסות זינקו ב-24% וב-2022 ב-14% נוספים. מדובר בהשפעת סקטור ההיי טק והבום בנדל"ן.

להניח ירידה נומינלית בהכנסות ממסים ב-2023 בהחלט נראה סביר בהתחשב בירידה בפעילות של חברות ההיי טק, ירידה בגיוסי הון מחו"ל, וירידה חדה בפעילות בענף הנדל"ן.

אנו מניחים ירידה של 9% (נומינלית) בשנת 2023 ל-395 מיליארד שקל. (ולא יציבות כפי שמניח משרד האוצר). עדיין מדובר ברמת גבייה גבוהה ב-23% מעל הגבייה ב-2019 (ערב הקורונה).

אנו ממשיכים לצפות לגירעון של 3.5% השנה והאצה בקצב הגיוס הממשלתי, מה שעלול להעיב על התשואות הארוכות.

|ארה"ב: שוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה, אך עם סימני חולשה ראשוניים

אחרי תוספת של 517 אלף מועסקים בינואר (בינתיים תוקן ל-503 אלף) רבים טענו שמדובר בנתון אשר לא משקף את המציאות עקב בעיית ניכוי עונתיות ומזג אוויר חם במיוחד עם ציפייה לנתון חלש בפברואר.

בפברואר נוספו 311 אלף מועסקים (לעומת הציפיות ל-200 אלף) אך הגידול בתעסוקה היה הרבה פחות "רוחבי", כאשר מרבית הגידול חל בענפי השירותים: 105 אלף באירוח ופנאי, 50 אלף במסחר, 63 אלף בבריאות ל-45 אלף בשירותים מקצועיים.

הובחנה חולשה בתעשייה (ירידה של 4 אלף מועסקים), בינוי (ירידה של 24 אלף), ושירותי מידע (היי טק) עם ירידה של 25 אלף.

בשבוע האחרון פורסמו מספר נתונים המעידים על מעט חולשה בשוק העבודה, כולל עלייה של 21 אלף דורשי עבודה חדשים ל-211 אלף בשבוע האחרון וירידה של 410 אלף משרות פנויות ל-10.8 מיליון. לא מדובר במספרים דרמטיים אך כנראה שהם כן מאותתים על התמתנות בביקוש לעובדים.

בנוסף, שיעור האבטלה עלה ל-3.6% בפברואר מ-3.4% עקב עלייה בשיעור ההשתתפות ל-62.5% מ-62.4%. מספר שעות העבודה בממוצע לשבוע ירד ל-34.5 שעות מ-34.7 שעות (הנתון המקורי אשר תוקן ל-34.6 שעות). ירידה במספר שעות העבודה למעשה מהווה אינדיקטור להתקררות מסוימת בפעילות הכלכלית.

השכר לשעת עבודה עלה ב-0.2% (פחות מהצפי של 0.3%), אך הקצב השנתי עלה ב-4.6% (מ-4.4%) בגלל אפקט הבסיס. כנראה שהגידול המתון בשכר הושפע מגידול מהיר במועסקים ברמות שכר נמוכות (באירוח ופנאי).

Bottom line: ניתוח כולל של נתוני שוק העבודה בארה"ב מעיד על מעט חולשה (גידול פחות רוחבי), ירידה בשעות העבודה, עלייה מתונה באבטלה ועלייה מתונה בשכר. לכן, שוק האג"ח הגיב על ידי ירידת תשואות ביום שישי (בנוסף להשפעת flight to safety). הפד צפוי להעלות את הריבית ב-0.25% ב-22 למרץ (ולא ב-0.5%) עם סבירות גבוהה להעלאה נוספת בחודש מאי.

| זום אין: ירידה בביקוש המקומי תמתן את השפעת הפיחות בשקל

עדיין מוקדם להעריך את עוצמת השפעת האירועים הפוליטיים האחרונים על קצב הצמיחה. לא ברור איזה פשרה תושג בנושא המהלכים לשינוי מערכת המשפט ועד כמה היא תשפיע על תנועות ההון ועל הפעילות של סקטור ההיי טק.

בכול זאת, נדמה שתחזיות הצמיחה סביב 3% השנה אופטימיות מדי, וצפויה צמיחה קרוב יותר ל-2%. סביר להניח השפעה ממתנת גם על הצריכה הפרטית עקב הפיחות בשקל, עליית ריבית חדה יותר ובכלל עלייה בחוסר הוודאות (הרעה באמון הצרכני).

הסתכלות על האירוע הקיצוני של 2001-2003 (האינתיפאדה השניה) מראה שחלק מהפיחות בשקל לא התגלגל על המחירים, בפרט על המחירים של מוצרי בניי קיימא. סעיפי יבוא כגון רהיטים, ציוד לבית ומכוניות הגיבו רק באופן חלקי לפיחות.

כזכור, בתקופה זו המשק נכנס למיתון, שיעור האבטלה עלה ל-10% וחלה ירידה בצריכה הפרטית לנפש של כ- 1% ב-2002.

בגרף המציג את השינוי בסעיפי המדד הללו מול השינוי בסל המטבעות המייצג (80% דולר + 20% אירו) ניתן לראות שלמרות הפיחות החד ב-2002 (של כ-20% מיוני 2001 עד יוני 2002) מחירי מוצרי בניי קיימא עלו בצורה מתונה יחסית:

גם מחירי השכירות ירדו באופן חד במונחי דולר ב-2002. כזכור, בתקופה זו שוק הדיור (כולל השכירות) היה ברובו צמוד לשע"ח של השקל. אומנם, ההתמתנות החלה כעבר שנה מפרוץ האינתיפאדה כאשר בשנה הראשונה מחירי השכירות האיצו (יחסית גם למחירי הרכישה) כאשר משקי הבית נרתעו מלהגדיל את החוב הצרכני והעדיפו חלופה של שכירות. שיטת המדידה של הלמ"ס גם תפסה את שינוי המגמה רק בפיגור מסוים.

קשה עדיין להעריך איך הפעילות הכלכלית תושפע מאי הוודאות סביב המהפכה המשפטית ואיזו פשרה תיושם. סביר להניח שלמרות הפיחות בשקל, ההתמתנות בפעילות צפויה למתן את קצב עליית מחירי מוצרי בניי קיימא עקב ירידה בביקוש.

יחד עם זאת, מחירי השכירות (כפי שהם נמדדים על ידי הלמ"ס) צפויים להמשיך לעלות בחודשים הקרובים אך צפויים להתמתן לקראת סוף השנה. תחזית האינפלציה שלנו של 3.3% שנה קדימה מניחה פיחות מתון (מהיום) ופגיעה מתונה בלבד בצריכה הפרטית.

הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.